רציתי לשתף בהתלבטות לא קטנה...מראש מתנצל על סגנון הכתיבה כמי שבא מבית מסורתי ולא דתי והראיה שלי כפי שאני כותב אותה למטה איננה כנראה של מישהוא שגדל כדתי.
אני בעל תשובה. בשנים האחרונות השתדלתי להחשף במתינות ללימוד בזרמים השונים ביהדות והיתה קשה לי מאוד ההגדרה כפי שדתיים רואים אותה, מאין תוית או משבצת או ריבוע שצריך להכנס אליו. די התחברתי לחבקוק, בעיקר מכיוון שהתפיסה של תורת ארץ ישראל, היחס למדינה, ציונות, שירות בצהל, תפיסה הקדושה של המדינה (כמובן בצד הכי ממלכתי שיש בזרמים האלה) אופן הגאולה כפי שאינטואיטיבית הרגשתי שהוא הכי נכון ממה שקיים בזרמים השונים ביהדות התאים לי. מצד שני הגילוי והדחיפה לשמירת ההלכה, תכני הלימוד שדיברו לנפשי, פנימיות התורה מצאתי אותם בחסידות. אהבתי ללמוד ברסלב וחבד וזה משך אותי פנימה לשינוי.
מזה תקופה ארוכה, אני מרגיש לאחר העמקה של שנים (שוב מדגיש שבמתינות ובקצב שלי, לא במסלול ישיבתי גרידא אלא במתכונת של שיעורים מתונים לאורך שנים רבות ולימוד עצמי), שאופן עבודת השם שהכי מדבר לנימי נפשי, אופן התכנים והלימוד, ההתבוננות, התניא וכל ספריית חב"ד הכי מדברים לנפשי. אני מבין בעת הזאת, שכדאי לי אולי להתמיד בעיקר בדרך השם של חבד, כי היא גורמת לי להתקדם ולהרגיש שאני נמצא במקום הכי מדוייק לנפשי ללימוד התורה.
גדולתו של הרבי מדברת אלי, אני מרגיש מחובר לחבד.
אלא שיש 2 לבטים מאוד משמעותיים לי ואשמח לשתף אותכם, אולי אני מתייחס למשהוא חיצוני ולא מהותי ? אולי הראיה שלי בשלב הזה לא נכונה ? :
התפיסה של חב"ד והציונות - זה משהוא שמפריע לי. אני רואה קדושה במדינת ישראל, אני מאמין בתורת ארץ ישראל, אני באמת חושב שאחד מהדברים הכי חשובים שקיבלתי בחינוך חילוני זה ערכי הציונות, השירות בצהל, הממלכתיות. קשה לי עם זה מאוד בחבד.
הדבר השני (שעליו התחלתי לקרוא, ואני מאמין שהוא בשלב הזה פחות משמעותי מהדבר הראשון שהזכרתי) הוא נושא המשיחיות שהבנתי שגם חבד בעצמה חלוקה ומכילה גוונים שונים.
אז לסיכום בעצם אני שואל אם אני מסתכל על משהוא חיצוני או מהותי, משהוא שאפשר ליישב ?
