ואני לא מכיר אותו. אז אכתוב ספר מרכזי אחד מתוך הסגנונות המרכזיים שראיתי שהשפיעו על חברים או עלי לשאוף ולעשות. אם תתחברי לאחד מהם תוכלי לשאול על אפשרויות נוספות מתוך אותו סגנון. בתפילה שה' יזמן לך את החיבור שלך בקלות.

אורות, הרב קוק

איש האמונה, הרב סולוביצ'יק

הלכות דעות שבספר המדע, רמב"ם

סיפורי מעשיות, רבי נחמן

ולהבדיל-

סיפורי צדיקים

מכתב לטליה

מקימי

כעפעפי שחר

בסופו של דבר העקרון הוא לא הספר הנכון אלא ההסתכלות הנכונה, כי הרי לא צריך דווקא ספרים בשביל לשאוף. צריך לפתוח את המחשבה והעיניים להסתכל על העולם במבט גבוה יותר ולרצות לעשות טוב בעולם. קשה לי למצוא מה מעורר אותך לשאוף גבוה ללא היכרות ובתוך מבול של ספרים. אבל אולי אחד מאלו יעזור לפתוח כיוון.

ולהתפלל על זה תמיד עוזר. וגם לרצות, או לפחות לרצות לרצות.

לשמוע\לקרוא על אנשים עם שאיפות יכול לעורר לזה ממש.

ממליץ לך לקרוא את "הדרך אל החלום" של דוד רובין הי"ד.

נדהמתי לראות את כמות האנשים שהספר הזה הבעיר.

שאיפה לא מייצרים. בשאיפה זוכים על ידי אמונה. אמונה פירושה אמון. במילה 'אמון' משתמשים לאמון באנשים. במילה 'אמונה' משתמשים לאמון באידאל, ברעיון, בדבר רוחני ומהותי. אנו מאמינים באידיאל הגדול של האלוקות. ככל שנותנים בו אמון יותר גדול, כך יש שאיפה יותר גדולה לקדם דברים לטובת האידיאל הזה. כל אדם שיש לו אמון באידיאל, יש לו שאיפה בעשיית דברים לטובת אותו אידיאל. עכשיו השאלה - מאיפה יבוא האמון באידיאל? התשובה: לומדים על האידיאל. לימוד ממקורות מוסמכים בלבד, ואז מגיעים להבנת גודל האידיאל וחשיבותו האמיתית, וממילא נוצרת שאיפה. 

אנייכול לכתוב לך איך מיישמים. אבל כיוון שהיום אנשים לא כל כך יודעים מהו יישום אידיאל, זה דורש הסבר מפורט. אני יכול לכתוב הדרכה ברורה, שאפשר גם לנסות אותה על דברים קטנים ולראות שהיא עובדת. אבל השאלה אם אכן זה מה שאתה רוצה? כלומר אני לא מתספק בכך שבודאי את אוהבת אידיאלים, אבל השאלה אם את רוצה שאכתוב כאן הדרכה ליישום. אם לא, לא אכתוב. אם כן, כמובן שאכתוב.

אני לא אמרתי שיש רק דרך אחת ליישום. אני פשוט מציע את הדרך שאני מכיר.

בודאי שדרכים ליישום הם תמיד בחירה בדרך אחת מסויימת ליישום, כי אחרת זה לעולם לא יוכל להיות מיושם. זה בדיוק העניין - אנשים  היום חושבים שאידיאל זה איזשהוא דבר מרחף, וממילא הם חושבים שאין דרך ליישם. ממילא הם נמנעים מלנסות ליישם, וממילא הם עוזבים את האידיאלים כי זה פשוט נראה להם משעמם. ממילא העולם מאבד את האידיאלים, ממילא אנשים מפסידים את כל השמחה האמיתית שבעולם. ופשוט חבל.

 כל דבר יכול להיות אידיאל, גם להיות מומחה במשהו וגם לתרום לכלל, ועוד הרבה דברים (אם יש צורך אוכל לפרט)

אני באמת לא מגיע מהחוגים שמתעסקים בתורתו של הרב קוק, ובאמת אני חושב שהם פחות מדיי מיישמים. ובאמת את צודקת - וזו אבחנה מאוד נכונה - זה עיסוק בתהליכים שקורים מעצמם, וממילא אין מה ליישם. 

אבל אני יכול להבטיח לך שיש דרכים ברורות ומסודרות ליישם אידיאלים. וזה לא טירחה בשבילי לכתוב. אני נהנה לעשות את זה. אבל אני אעשה את זה רק אם את תגידי שאת באמת רוצה את זה

באמת אידיאל צריך גם להיות מיושם. 

ובכל זאת העיקר הוא האידיאל עצמו(*הערה בהמשך)

אז קודם כל - מהו 'אידיאל'? אידיאל הוא 'דבר חשוב'. אם ללמוד מתמטיקה זה 'דבר חשוב', אז ללמוד מתמטיקה זה אידיאל. וכן הלאה. הלל הזקן אומר שלהתרחץ זה מצווה כי זה מכבד את האדם שהוא צלם אלוקים. לכן גם זה 'אידיאל'. לבנות את ארץ ישראל זה חשוב, אז גם זה אידיאל. לדאוג לסדרים החברתיים זה חשוב, לכן גם זה 'אידיאל'. כל דבר חשוב הוא אידיאל.

וקודם צריך ללמוד על האידיאל. כי אידיאל הוא רעיון, תודעה, תובנה, תורה, רוחניות - משהו שדורש תשומת לב, ריכוז ולימוד. איך לומדים על האידיאל? קודם כל לא מתחילים מללמוד את האידיאל בעצמו, כי אי אפשר. אפשר לקרוא ספרים שעוסקים ב'אידיאלים', כלומר בדברים חשובים, וזה כשלב מקדים מאפשר לבחור אידיאל. ואז כשמחליטים שאידיאל מסויים מתאים לך, והולכים לשלב הלימוד. שלב הלימוד אינו מתחיל מעיסוק פנטזיונרי. שלב הלימוד מתחיל מסוג של יישום. אם האידיאל הוא כלל ישראל, אז לוקחים ספרים ששיכים לכלל ישראל, ומתעמקים בהם. או הולכים לשמוע שיעורים אןו שיחות - בבחינת שימוש חכמים - בנושאים ששייכים לאומה. התורה היא משהו של כלל ישראל? כן. אני למשל, מתחיל מהתנ"ך המשנה והגמרא שהם ספרים שהוסכמו על הכלל באופן רשמי. מדינת ישראל שייכת לכלל ישראל? לדעתי כן, ולכן גם ראוי ללמוד על המדינה. אלא מאי, יש מפלגות? תלמדי על כל המפלגות, כמובן תוך התמקדות במפלגות שלדעתך מייצגות את האידיאל של כלל ישראל באופן הכי טוב. היסטוריה יהודית שייכת לכלל ישראל? בודאי. לכן גם היא חלק מהאידיאל. את יכולה ללמוד אותה. תדוני עם אנשים על כל זה. תבררי את זה עד שאת יודעת את הנושא כמו שצריך. תשמעי דעות נוספות

מה עושים עם כל זה? למדת הרבה. את יודעת הרבה על האידיאל - עכשיו הולכים לשלב היישום. בודאי בשעת הלימוד נוצרו אצלך תובנות רבות של איך עוזרים לכלל ישראל, איך מקדמים את כלל ישראל. עכשיו את נהפכת לאדם של אידיאלים. את בעלת סמכות ובעלת יכולת להיות עצמאית - וליישם את האידיאלים כפי שנראה בעינייך על סמך כל מה שלמדת. ויש לך גיבוי. גיבוי של המון ידע והבנה. אבל כמובן שזה לא הסוף. גם כאן יש עבודה - תוך כדי יישום מגלים דברים נוספים שלא חשבנו עליהם. וכך לומדים גם את שלב היישום לעומק. בשלב מסויים את כל כך מצליחה, שאת מרגישה את האידיאל בטהרתו. את פשוט תהפכי למקור להשראה. את תראי שאנשים לומדים ממך. אנשים רוצים לשמוע ממך על האידיאל. מסכת ע"ז י"ט א':" ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" רש"י: "נקראת על שמו - של [אותו] תלמיד שטרח בה כדכתיב ובתורתו דמשמע של כל אדם:"

וכמובן. אידיאל זה בתנאי שרוצים להגיע למצב הזה. וראוי לאדם שירצה להגיע למצב הזה. שהוא רק אחרי הרבה עבודה. ואלו שאינם יודעים מהו יישום אידיאלים, כמובן שלעולם לא ייהפכו למקור להשראה.

אם את רוצה לבדוק איך זה עובד - זה מאוד פשוט. קחי אידיאל קטן. קחי משהו קטן שלדעתך הוא חשוב. משהו שאפשר להשיג ביום או בשבוע או בחודש. אם את חושבת שחשוב לבשל אוכל טעים - זה כמו שהלל הזקן אמר שלהתרחץ זה מצווה, אם עושים את זה בכוונה אמיתית לכבד את הצלם אלוקים. אז אפשר ללמוד על בישול, ולבשל, לגלות תוך כדי הבישול דרכים לשיפור - והופ! - יש לך הישג - אוכל מבושל כדבעי. אם את חושבת שחשוב לתת מחמאות לאנשים - תלמדי קצת - איזה מחמאות אנשים אוהבים לקבל? איך הכי מתאים מבחינה רגשית להעביר את המחמאה? צריך להתבונן, להקשיב, ללמוד. אפשר להתייעץ עם אנשים מוכרים בסביבה הקרובה, וגם ליישם בסביבה קרובה. לא צריך ללכת רחוק. אם האידאל הנבחר הוא ללמוד הלכות - תפתחי ספר הלכה. תלמדי שתי הלכות, או פרק הלכות. תתקעי אותם טוב טוב במוח. תשנני אותם. תהפכי אותם בראש עד שתרגישי שאת יכולה להבין מה רצה זה שכתב את ההלכה. אם זה באמת אידיאל חשוב בעינייך - את תראי שזה פותח לך אור. את יודעת דבר. את מסוגלת בעצמך ללמוד וללמד ולשמור ולעשות. זה בקטן. וזה גם נותן מרץ ללמוד עוד הלכות. או ללמוד בישול יותר טוב ולהיות שף. או להיות יועצת או מאמנת לחשיבה חיובית. או כל דבר אחר. כל מה שצריך זה להחליט - מה חשוב? מה אנו רוצים להשיג? אם הולכים בכל שלבי היישום - ההישג מגיע מעצמו. 

כאמור, לא צריך ללכת עם אידיאלים ענקיים. יש המון רמות מאידיאל הכי קטן, עד לאידיאל הכי גדול - אבל כמו באידיאל הכי קטן כך בכל אידיאל גדול - בכל האידיאלים בכל הרמות - השיטה אותה שיטה: לבחור אידיאל, ללמוד אותו וללמוד להכיר אותו, ואם זה נושא שבאמת מעניין אותך ואת מתעמקת בו - אוטומטית מתפתח אצלך צד אישי ייחודי שלך לראייה ייחודית לאותו אידיאל, לאותו נושא חשוב. ואז את רק צריכה להתחיל ליישם - תוך כדי המשך לימוד -בתהליך של "רע רע יאמר הקונה, ואוזל לו אז יתהלל", בהתחלה כמחפשים משהו טוב לקנות, בודקים שאין חיסרון. אולי זה לא מספיק טוב? אבל אחרי המאמץ של הבדיקות - מגיעים למה שמחפשים - יגעת ומצאת תאמין. ולכן בדיוק צריך ללמוד רק ממקורות מוסמכים - מישהו שאת יודעת שהוא מכיר את הנושא היטב. מישהו שאת יודעת שיש לו מומחיות אמיתית. כמו המשל של הרמח"ל במסילת ישרים - רק מי שעבר את המבוך ורואה את כל המבוך בסקירה אחת - רק הוא יכול להורות את הדרך. אבל צריך לוודא שהוא באמת עבר את המבוך ולא רק מציג את עצמו כך. אם זה מישהו שאפשר לסמוך עליו - הלימוד ממנו בהכרח מוביל באותה הדרך המוצלחת.

*הצד הבולט ביותר בתהליך האידיאלי אצל בני האדם, אצל האנושות בכללותה - הצד הבולט הוא השלב של 3. החוויה, מה שמגלים תוך כדי היישום. אבל זה לא אומר שאפשר לוותר על השלבים הראשונים של -1. הלימוד ו2. התחלת היישום, ולא אומר שכדאי לוותר על השלב האחרון של 4. צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, המצב האידאלי של היות מקור השראה.

אני למדתי את כל זה בדיוק בשיטה שכתבתי - עשיתי את זה ולכן אני יודע לכתוב את זה...

אם את דתייה סביר שיש לך איזה גרעין מסויים של מטען ערכי שקיבלת מהמשפחה/מורים/רבנים/עולם

אתה מדבר על חוויות קשות. ואני לא מבין למה צריך לחכות לחוויות קשות?אנו יכולים ליצור בעצמנו חוויות חיוביות שיקדמו אותנו. מי שמחכה לחוויות קשות שיטלטלו אותו, עלול באמת להגיע למצב שהחיים יטלטלו אותו. לעומת זאת, מי שמייצר בעצמו את לימוד החכמה והחוויות החיוביות - לא של התלהבות סתמית וריקה אלא חוויות של תוכן, אדם יכול לקדם את עצמו לקראת רצון להתנדב - על ידי התבוננות בעולם סביבו וראייה של כמה טוב יוצר כל חסד, התבוננות כמה שמחה יוצרת כל הצלחה וכמה תועלת יוצרת כל חכמה, וזה מקדם אותנו - זה לא בא כלאחר יד, צריך לעמול, להבין את חשיבות ההתבוננות - ואז להתבונן בתשומת לב בדברים הטובים שאפשר לעשות - ופשוט לקום ולעשות גם כן דברים טובים נוספים. זו הדרך המוצלחת ביותר.

חוויות שליליות מניעות יותר בקלות את הפסיבי, מי שמונע מחוויות חיוביות הוא ממילא אקטיבי, כיוון שהוא מייצר לעצמו כל הזמן חוויות חיוביות ממריצות, ואין צורך להניעו על ידי חוויות מטלטלות - אדרבה, הוא הוא המניע את עצמו על ידי התבוננות ועיסוק בלתי פוסק בטוב שבעולם...

לכל אחד יש את שני סוגי החוויות.

שאיפה שמחזיקה מעמד נגד חוויה שלילית - יש לה ניסיון בהתגברות. אבל אדם יכול לייצר חוויה חיובית של התגברות. אם יעשה כך - זה יחזיק כפלים. זה בעיקרון

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?