זה משל (למי שלא הבין, כמו חברה אחת שלי שאמרה משו שכתבתי בסוף כדי שתבינו מה הקשר).

אי-שם, מעבר לאלף הרים ועוד הר,

זורם נהר.

אותו נהר, נהר רחב,

לעיתים הוא שמח, לעיתים מאוכזב,

והמים זורמים ולא עוצרים

ועימם- ענפים.

חלקם יפים וחלקם מכוערים,

חלקם שלמים וחלקם שבורים,

חלקם דקים וחלקם עבים,

חלקם ישרים וחלקם מפוצלים,

חלקם חלשים וחלקם חזקים,

אך חזקים ככל שיהיו,

כולם מגיעים בסוף אל הים.

אותו ים.

ים ענק ופתוח, שאין בו גלים,

וכשהם מגיעים אליו,

פתאום הם שואלים:

"מה עשיתי בנהר? מה עשיתי בחיים?"

אך מאוחר מדי, והמים לא עוצרים,

ובסוף, כולם מגיעים אל הים.

בסוף, כולם מתים.

כשחברה אחת שלי קראה את זה היא אמרה שהיא בחיים לא שמעה על ענפים ששואלים שאלות ומתים כשהם מגיעים לים ועל נהר שיש לו מצברוח... חחח... מה דעתכם?

בואו נחיה אותו

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ ７

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>