אני רועדת
גם מקור, כן
אבל גם מחרדות.
וזה עוד כשאני לא באמת קולטת
אז מה יהיה מחר.
עוד מעט נתחיל לקלוט באמת
ואז ניכנס להתקף
ואז זה לא יהיה טוב.
אנחנו שונאים התקפים.
אי אפשר להתרגל לזה
כן, גם אם זה קורה כל יום אפילו כמה פעמים.
דיברנו היום עם אנשים חמודים
היא קצת הלחיצה אותי
[קצת המון בעצם]
אבל פסדר.
והיא. היא מתוקית.
איכשהו אני לא כ"כ שותקת.
כלומר
אני שותקת
אבל
כן קצת מדברת.
יהיו שיגידו שזה טוב.
ממ.
אני רק מוסיפה לעצמי כל שניה עוד אנשים שיודעים.
פף.
היא אמרה שהיא לא מבינה איך אני מצליחה להסתיר.
פף.
לעזאזל.
מחרמחרמחר
שמחרלאיגיע
שלאיגיעבכלללעולם
המ
היה הזוי היום.
בסוף אמרתי לה כזה,
טוב ניפגש בשלישי.
היא עושה כזה- את לא באה מחר?
אמרתי- אמרתי לך שיש לי משו מחר.
היא אומרת- כן, את גם אמרת שתדברי איתי מתישהו ותסבירי.
אמרתי- תבואי, ממני זה לא יקרה.
הפרצוף שלה היה קצת הרבה מוזר.
טופ.
היא תתמודד.
או שלא.
וואי אם זה יקרה
אני לא יודעת מה.
אני אמות.
יאו.
זה יהיה זוועה.
פפ.
באמת עדיף להתייאש.