כאילו, מה נסגר איתך אחי, צחקתי איתך, יא כבד
אוקי, אז פרופורציות השגתי באיזשהו שלב, אבל יש פעמים בהם אני לוקח קשה כי אתם פוגעים בי. פאקינג פוגעים בי
אני לא אראה את זה, מה אתה חושב יא אידיוט? שאני עכשיו אראה לך שנעלבתי כדי שתגיד לי מה נסגר איתך? תפסיק להעלב כמו ילדה? אני שומר כי הבטן שלי כספת, וכל עוד היא לא מתפוצצת אז מעמיסים עליה עוד
יש יותר גרוע מלהיות חסר חברים, וזה להיות עם חברים מזוייפים שאולי הם ילדים אבל אכפת להן רק מעצמם ומאיל שהם מצטיירים
אז לא רוצה אחי, לא. אני לוקח קשה, אני נעלב, אני פשוט לא מראה לך כי אתה לא יודע מה לעשות עם זה
פעם חשבת מה לעשות עם אדם שבועה לך ביידים? כל החיים אתה ציני איתו ומה תעשה עכשיו? תצחק?
וגם אתה, אני לא מבין אותך. אתה דיכאוני אש, כמעט כמוני, אבל כשאני מזדהה איתך אתה עשר דוחף. מה פתאום? אתה בטלן משועמם שלא עושה כלום עם החיים שלו, אז בעיה שלך שאתה בדיכאון, אבל אני שעושה מלא דברים חשובים אז אני בדיכאון וצריך להתייחס לזה בחשיבות. אני באמת לא מבין, ואחרי זה אתה משתמש בציניות המבואסת שלך עליי? אתה מכל האנשים אמור להבין. ואל תגיד לי אל תיקח קשה, כי בחייאת רבאק, אני יודע כמה אתה לוקח קשה דברים
אני מודה, אני גם עיוור ולפעמים אני שולף הערות מגעילות ולא מתאימות ומנמיך אחרים, בטעות. אני אף פעם לא באמת שונא אתכם. (יש כמה שכן, כמובן) אבל דאמת, שימו לב אנשים
פאק.