ותאמינו לי שאני מתהההה לחזור לאולפנה, ואפילו לבגרויות אני מתגעגעת.

בלי שאת צריכה לדאוג לעצמך מבחינה כלכלית וכו'...

וגם את עם חברות ועושים מלא שטויות ביחד

או בכל שלב אחר בחיים... תנצלו תנצלו כל רגעעעע.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....