אם תקרא שו''תים תגיע לאותה מסקנה.

קח דוגמה משו''ת נודע ביהודה:

והנה שורש השאלה שאחד נכשל בא"א כמה שנים שלש שנים רצופות שהיה בביתה, ועתה נתעורר בתשובה ואשרי לו שתורתו עמדה שלא ישתקע בטומאה ונפשו לשאול הגיע שהוא עתה חתן האשה הזאת שנשא בתה אם מחויב להודיע לחמיו שיפרוש מאשתו הזונה או שתיקתו יפה כי המה אנשי השם ויש להם בנים חשובים בתורה ובמשפחה יקרה ויש לחוש לפגם משפחה ומשום כבוד הבריות רשאי הבעל תשובה להיות בשב ואל תעשה שלא להודיע לחמיו כלל 

ואז זה תלוי בבעל - אם הוא מאמין לחתן שלו חייב לגרש את אשתו ואם לא מאמין לו לא חייב לגרש.

אתה מוזמן לעיין שם באריכות (מהדורה קמא או''ח ח''א)

לדעתי אימון לזוגיות יעשה לך מאוד טוב, לצאת ממצבים לא רצויים ולבנות את עצמך מחדש ואת החיים שלך והעתיד שלך.

כרגע את מתפשרת על עצמך מתוך צורך באהבה וזוגיות (גם אם את יודעת שזה רק מין ולא יצא מזה כלום) אבל התשובה היא קודם כל חזרה לעצמך ובניית האהבה העצמית וההערכה העצמית שלך מחדש.

נכון שלרווקות הארוכה יש מחיר נפשי אבל אפשר בהחלט לבנות את עצמנו מחדש (ולא משנה לאן נפלת) ובע"ה לזכות בחיים הנכונים והטובים שמגיע לך לחיות

יקרה.

אל תתני לך לכלות את שנותייך על האיש ההוא.

את יודעת שזה לא יוביל למקום טוב?

את רואה שאת לא יכולה ליצור קשרים בגלל זה?

את צריכה לחתוך.

כאן ועכשיו.

זה קשה, וזה לחתוך בבשר החי.

האם את רוצה בעוד כמה שנים להיות רווקה מבוגרת ומרירה ולהזכר בבחור הזה שביזבז את עלומייך?

לשבת ולדעת שהרסת את עתידך במו ידייך?

את יכולה בע"ה לצאת מזה. להשתקם. ליצור קשרים בריאים וטובים ולבנות בית קדוש ונאמן בישראל.

נסי לשמוע שיעורי תורה ואמונה שיחזקו אותך.

תוסיפי את המספר שלו לספאם. תמחקי את המספר. תחליפי פלאפון. תמחקי את המספר שלו ותגידי שלא יתקשר.

תעזרי בחברה שתעשה את זה עבורך. טוסי לחופשה בחול.

תעשי משהו להתנתק מזה.

בהתחלה יכאב, אחר כך קצת יציק. בסוף בע"ה ישכח מלב.

תהיי גיבורה ותלחמי על חייך.

אני בטוחה שאת יכולה.

היא בוגרת ? היא לא דוחה סיפוק שהינו עברה
צברה ניסיון חיים? ניסיון של מה?
כמהה לזוגיות והקמת משפחה? בגלל זה היא מחזירה את עצמה שוב שוב לבוץ, זורקת את עצמה על גבר זר? 

בדברים האלה מי שרוצה באמת יוצא מזה. בעיה שאנשים חיים בסרט שהם רוצים, אבל בפועל נוח להם במצב יותר מאשר לצאת ממנו. נחמד להיות מסכן. 
 

יש לה נשמה ענקית שתמיד מנצחת הכל.

דברי נכתבו מזעזוע ולא מהתנשאות 

לא מתנשא ולא שיפוטי - נשואים טריים

היא לא מצליחה לצאת מזה בגלל שהיא לא באמת חזרה בתשובה 

ממשיכה לשכב אתו מבוגר נצלן ולייצר טונות של ס"א, לילין ושדין ורוחין ומזיקין ואלה שגורמים לה לחטוא עוד ועוד.

כמו שחז"ל אומרים שהעושה עבירה אחת קונה לה וכו' עבירה גוררת וכו' עד שכבר אדם לא שולט בעצמו בכלל. 

אז מה עושים? חוזרים בתשובה אבל תקיפה.

חוזרים בתושבה ואז תשובה עם יוה"כ ועם היסורין מכפרים

אין קיצורי דרך, במיוחד על חטאים חמורים כאלה. 

אני הייתי הולך לחכם מקובל אמיתי לקבל תיקון כדי לעקוף את היסורין וצרות. 

אבל בדור שלנו צריך להיזהר גם עם המקובלים, ה' ירחם 

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת