אבל כן היה לה טוב.היא אמרה את זה ושנינו ידענו את זה..

אבל איך פתאום?מקרה?

אתה בעצם אומר לדבר איתה?

אני פתוח ומוכן לקבל..אני מבין שיכול להיות שזה יהיה קשה ופוגע..אבל אין ברירה..

צריך לדעת ללמוד מזה..מהטעויות שהיו..אם היו..(ולדעתי לא היו)..!!

תשובות כמו "זה לא אתה זה אני" "אני מרגישה לא שלימה עםזה" זה תשובות מתחמקות וכאילו מסתירות משו..

ומה גם שאלו תשובות שלא מאפיינות את הקשר שלנו משום ש היה לנו טוב בקשר ואהבנו אחד את השניה..והיינו שלמים אחד עם השניה..היא אמרה לי את זה וגם אני!!

אז איך פתאום?מה הקטע?מה לא טוב?

זה קשה ככה..

אויי זה השטויות האלה??

מה פתאום לא נמשכת לגברים??!

מזתומרת היית תחליף וסיפוק מידי לרצון שלי להתחתן?לא מובן..

אתה מאוד מעורב רגשית אחי, וזה בסדר. קח רגע 'להתקרר',אולי אפילו מה שנכון לך זה לחכות עם הטלפון אליה כדי לעשות את זה 'רק' עם השכל ובנתיים לכתוב מכתב, ולערוך אותו, ולכתוב עוד מכתב, ובסוף להחליט איך אתה נגש אליה אחרי שעבדת את זה רגשית ובחנת הכל. זה לא פשוט בכלל והכי קל לי להשליך עליך את העבודה, אני לא מתמודד עם זה עכשיו..
 ונסה לקבל כל מה שיכול להיות. כולל הכל.
 הכל.

אוהב אותך אחי, יהודי יקר, ולא מדמיין בכלל אתה עובר עכשיו. איתך במה שיכול.

--
תחליף זה מציאות של 'עדיף רגשית שיש קשר בשאין קשר' וזה לפעמים מעוור אותנו. אחד הקשרים הכי משלים שלי היה כזה. והיתה בו השליה עצומה שהרגה כל פוטנציאל שהיה בו בערך..

מזתומרת מחוץ לבית?

כל הזמן היה לה ולי טוב..בכל מה שעשינו..בחוץ ובפנים..לבד או עם חברים..תמיד נהננו אחד עם השני ושמחנו חד עם השניה..אמרנו את זה אחד לשני..

מה יכול להפריע?

זה לא מדוייק בכלל..

היא לא מפחדת מזה..וגם יודעת שאני לא אציע לה ביומולדת..זה בתכנון אבל יש עוד זמן..זה לא מה שהפחיד אותה..

וגם אם זאת הסיבה..היא היתה אומרת..היינו מדברים על זה..זה לא היה בא לה ככה פתאום.

מזתומרת היעדר פקטרים מושכים שהבחור הציג בהתחלה?למה אתה אומר את זה?

אבל ככה פתאום?בלי שום הכנה?

כמה ימים לפני עוד היינו שבת ביחד והלכנו להופעה..

איזה לחץ?

וואלה..מעניין..לא חשבתי על זה..

אבל לא היה כלום..הכל היה רגיל ולא היה שום סימן על הבאות..

בשישי יצאנו עם חברים שלה לאכול חומוס בתצפית יפה..קיבלתי מתנת יומולדת מההורים שלה..דיברנו ותיכננו את השבוע הקרוב..מתי ניפגש ואיפה?שיחקנו עם האחיינים שלהם..

ובמוצאש יצאנו להופעת סטנדאפ לכבוד היומולדת שלי..

שבת פשוטה וטובה..לא היה כלום..ולא היה נרא שיש משו..

למה אתה ככה?מה עשיתי לך?למה אתה כלכך שלילי?

מי אתה שתגיד ככה?מה אתה יודע שאני לא?

הסיבה הראשונה לא נכונה..אני מכיר אותה ויודע שזה לא זה..אין מצב שזה זה..!!

השניה אולי אבל גם בספק..אבל גם לא..שנינו בזמנים עמוסים וקשים וכל אחד השתדל והתאמץ כמה שאפשר בשביל השני.

אני אומר לך את האמת. זה מה שרצית, לא? אם אתה רוצה שאכתוב לך לשלוח לה הודעה פשוט תבקש...

הסיבה הראשונה לא נכונה.. מאיזו סיבה קבעת את זה? זה שאתה מכיר אותה זה נחמד אבל אתה לא באמת יודע איך הראש שלה עובד.. כמו שאין לך מושג למה היא נמשכה אליך מלכתחילה ולמה היא איבדה אליך רגש. אבל זה לא משנה, היא לא רוצה אותך. עבור הלאה. יש הרבה בנות כמוה. 

אני חושב שיש צורה לאיך להגיד דברים.

אתה כלכך שלילי!!

למה אומר לך מה להגיד לי..אבל כן לייעץ ולעזור..לא ביקשתי משו אחר..בטח לא דברים כמו היא לא רוצה אותך יותר..מילא היית יודע דבר או שניים עלינו אבל אתה לא יודע..יש צורה לדבר ולהתנהג..

תחשוב על הצד השני..זה קל להגיד את זה שאתה מאחורי המסך.

הסיבה הראשונה לא נכונה כי היא לא הייתה עושה דבר כזה בחיים..בטח שאנחנו בקשר..כמו שאני לא הייתי עושה זאת.

היא נמשכה ממלא סיבות ותכונות..ואלה דברים שלא משתנים..

אין הרבה כמוה!

כנראה היא הבינה שאתה והיא זה לא הדבר הנכון והחליטה להיפרד ממך..

לגבי הסיבה הראשונה - אל תהיה כל כך בטוח. חוץ מזה שהטענה שלי היא שזה לא מחייב שיהיה דבר כזה. אבל זו בהחלט סיטאוציה אפשרית.

מה?אל מי אתה פונה?

איזה ידע?

"אהבנו אחד את השני..באמת..!!אמרנו את זה גם אחד לשניה..היינו שמחים ומאושרים מאוד אחד בשני.."

"זה הרגיש לנו מאוד נכון והרגשנו מאוד שלמים עם זה ושלמים אחד עם השניה.."

"דיברנו על העתיד כל הזמן וידענו שזה יהיה קשה ומלחיץ..אבל זה לא הפחיד אותנו.."

"טוב לנו ביחד..אמרנו את זה אחד לשניה ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה..ראינו את עצמנו ביחד בעתיד..טוב לנו אחד עם השניה.."

אני רואה שאתה כותב הרבה אמרות סובייקטיביות בשם שניכם,

אתה בטוח שהיא הייתה חותמת על ההתבטאויות הללו (שלא בנוכחותך)?

בנוסף, אם תנסה להתבונן אל הקשר שלכם מהצד, כמה אחוז דומיננטיות היית נותן לכל אחד מכם?

(ביחד זה צריך להשלים ל-100, אא"כ היו מעורבים גם צדדים חיצוניים בקשר שלכם.)

כן.אני בטוח שהיא היתה חותמת על זה..

היא אמרה לי את זה..וגם לחברים ולסובבים אותנו..

היא אמרה לי את זה בהודעות בשיחות ופנים אל פנים וכך גם אני..לא הסתרנו את זה.

היינו דומיננטים יחסית בצורה שווה ואולי היא טיפה יותר..וגם זה כי אני הייתי עמוק בלימודים והיא עדיין לא.אבל תמיד היינו אחד בשביל השניה ותמיד שמרנו על הקשר בינינו.אפעם לא זנחנו אותו.

בהנחה שלא היית דומיננטי מדי בקשר שלכם,

2 האופציות שעולות לי לראש כרגע,

זה או שהיא חטפה "רגליים קרות" (אבל אז לרוב זה לא מגיע בהפתעה גמורה) או שהיה גורם שלישי שהשפיע עליה כנגדך..

אבל הייתי כן דומיננטי בקשר..אולי לא 100 אחוז אבל הייתי דומיננטי מספיק ואף יותר..

מה הכוונה בגורם שלישי?חברים?משפחה?

אבל כולם הסדתרו איתי ואני איתם..החברים והמשפחה הקרובה..כולם שמחו בשמחתנו ובביחד שלנו..

אני לא יודע מה הלך באמת בקשר ביניכם..

אני אמשיך איתך בפרטי.

זה לא נכון לחשוב שהצלחת לקלוט את כל האדם..

יכול להיות שמצד אחד היה לה טוב איתך 

ומצד שני יתכן שהיו דברים מהותיים שהפריעו לה והיא לא ראתה לנכון לשתף אותך מכל מיני סיבות,

לפעמים אין טעם לשתף בדברים מסויימים כי זה סתם פוגע וכו'.יתכן שהיא התלבטה בינה לבין עצמה , לפעמים הדחיקה את מה שמפריע לה וכו'

אני כותבת את זה כי אני הייתי בסיטואציה דומה אבל מהצד שלה (אם אני משערת נכון) ..

כשהבחור הציע את עצמו שוב הוא ניתח את המהלך שלי פסיכולוגית והיה בטוח ב200% בצדקתו... 

אבל הוא טעה לגמרי ,עדיין לא תיקנתי אותו בצורה ישירה אלא ממש בצורה עקיפה והוא עדיין לא עמד על הנקודה...

חושבת שיש דברים שעדיף לא להגיד אם זה פוגע ומחליש ולא יתרום בשום צורה לצד השני, עדיף כבר שיחשוב שאני לא בסדר/לא הגיונית/סתם נלחצתי וכו'..

לאחר פרק זמן מסויים (לרוב, בסביבות חודש-חודשיים), אמורה להתפתח כנות בקשר.

כשיש את הכנות הזאת, ובהנחה שבאותו פרק זמן היא כן מעוניינת להמשיך ולבדוק,

אמורים לפתוח ולדבר על הנק' שמפריעות לנו גם אם זה לא הכי נעים,

וגם אם לה זה נראה שזה לא יתרום בשבילו כלום.

אני לא אכנס למקרה שלך, כי אולי אצלך מדובר על פרק זמן קצר, שעדיין לא אמורה להתפתח בו כנות.

אבל במקרה המדובר, זה לא הוגן שהיא תמרח אותו תשעה חודשים ולהסתיר ממנו את מה שמפריע לה,

ולהוסיף חטא על פשע ולהסתיר ממנו את עצם זה שבכלל מפריע לה משהו.

היא הייתה חייבת לפתוח בפניו את הדברים, ולתת גם לו את מלוא ההסתכלות על-מנת להחליט אם להמשיך בקשר.

וכך הוא היה יכול לבחור אולי לחסוך לעצמו רגשות וציפיות מיותרות, וחודשים שלמים של קשר לא רלוונטי.

מכיוון שהפגישות אמורות להתנהל בהליך הוגן, הציפיה אמורה להיות שכן לאחר פרק זמן מסויים לשתף זה את זו במה שמפריע.

ואם זה לא קורה, אז הבעיה היא בעיקר בצד שאינו מתנהג בכנות.

וגם אין פלא שבמצב כזה הוא יהיה בטוח ב-200% בצדקתו, מהסיבה הפשוטה שמסתירים ממנו את האמת.

וכמו ש@aviv6456 כתב, זה גם עלול לעשות לו נזק מאד קשה.

לפתח אצל הצד הנחתך חרדת נטישה וקושי גדול מאד לפתח אמון וכנות בקשרים שכן אמורים להתפתח לטובה.

אם הבחור ההוא עדיין לא התחתן.

ההמלצה שלי, שתתקשרי אליו או שתשלחי לו הודעה ותסגרי את הסיפור הזה כמו שצריך.

בתקווה שזה יעזור לו להתקדם הלאה בצורה יותר שלמה.

זה כל הקטע..זה מה שמוזר..היא אפעם לא אמרה שיש אצלי משו שמפריע לה..וגם אם כן אז זה לא משו כלכך נורא ורציני שיפרק את הקשר שלנו..

תמיד היינו כנים אחד כלפיי השניה ואמרנו את מה שעל ליבנו..בנינו אמון ופתיחות אחד בשניה..

אמרנו שאנחנו אוהבים אחד את השני ושזכינו אחד בשניה.ושאנחנו שלימים אחד עם השניה..

שנינו אמרנו לא רק אני!!

מה זה פה, בית משפט?
באילו סרטים אנשים חיים?
שום דבר בחיים לא "הוגן".
אלו שטויות גמורות לחשוב שמישהו חייב למישהו משהו "הוגן".
ואלו ציפיות פנטאסטיות (מלשון פנטזיה) לחשוב שיהיה "הוגן".

יש בני אדם שמשמיעים קולות של בני אדם.
ויש בני אדם שמשמיעים קולות של חיות.

איזה סוג של דברים מהותיים?

אבל קשר בין בני זוג זה שיתוף ודיבור זה חלק חשוב מהקשר..אז למה לא לדבר?למה לא לשתף?היינו מאוד פתוחים ודיברנו על מלא דברים.

מה הכוונה "מהצד שלה"?נפרדתם והוא חזר שוב?את מה לא תיקנת?

אבל אם לא אומרים..אז למה ככה בהפתעה?בלי שום הכנה?יום אחרי היומולדת שלי ושבוע לפני היומולדת שלה?שמבחינתינו זהו זמן שאמור להיות ה-זמן שלנו..זמן שמח ואוהב!!

כתבתי משפט ויש לכם המלצות מה לעשות..

@שלג בירושלים,

המציאות לפעמים מאוד מאוד מורכבת ולא פשוטה וכמובן שלא נפרט.

@אריאל 100, אני לא מכירה אותך וכמובן לא אותה ומה היה ביניכם.. אני עומדת בדעתי שיש דברים שעדיף לא לומר בסיטואציות מסויימת ויכול מאוד להיות שהסיפור שלכם אחר לגמרי , בסה"כ העלתי השערה ,אז נא קח את דברי בערבון מוגבל..

תודה רבה אחי!!

למרות שלא הייתי שאנן..

שנינו בזמנים לחוצים של לימודים ...אבל מסתדרים עם זה..הסתדרנו עד עכשיו וכך גם הלאה..

תומכים ועוזרים אחד לשניה..

מה כבר יכול להיות שהשפיע עליה?

לברר?איך?עם מי?

לי יש מצב נפשי לא טוב?למה?

מצב נפשי קשה?מזתומרת?מצב נפשי של מי?

מה הכוונה בלבדוק את הניחוש שלי?

תמיכה שלי?מזתומרת?איזה סיבות?

אני עושה חושבים כל הזמן..אני לא מבין מאיפה זה נחת עלינו ולמה?הכל היה רגיל ותקין.

אני חושב שהיינו בשלב שכן אפשר לדבר על חתונה וכן אפשר לחשוב על זה..שנינו ילדים גדולים ובוגרים ומבינים את המשמעות של חתונה..

לא חיפפנו בזה..לקחו את זה מאוד ברצינות..

דיברנו ושיתפנו אחד את השני..את ההורים שלנו..זה היה מחשבה רצינית..לא ספק..

איזה דברים עברו עליה?

איך אפשר לקבל כזה משפט?בטח אחרי תקופה ארוכה..זה לא מתאים ולא מספק..זה תשובה מתחמקת.

היא רוצה  ורצתה בקשר הזה..היא אמרה את זה כל הזמן היה לה כיף וטוב בקשר..שהיא מרגישה שלימה עם זה..אבל למה ככה?למה פתאום?

חס וחלילה..לא הופעל עלינו לחץ..ממש לא..הכדור היה אצלנו.

לחץ מהחיים תמיד יש..אין מה לעשות..כל אחד ומה שיש לו לימודים עבודה וכו..

משפחה וחברים לא חשוב..הסתדרנו טוב מאוד ביחד..לא היה תלונות לאפחד מהצדדים.

אם משו בי היה מפריע היא היתה אומרת..ולא משאירה את זה אצלה.

היא רצתה להתחתן..מאוד..זה היה חשוב לה..

אבל זה לא זה..היא לא היתה לחוצה מחתונה..

זה משו אחר שהיה..

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!