בתהליך של החזרה בתשובה נכנסתי קצת לאינטרנט להבין מה זה דתי לאומי ויצא לי לראות ריקודים של ישיבות תיכוניות בהכתרה {ככה קוראים לזה?}ובחיית לא הבנתי מה הקשר בינם לבין התורה למועדונים...חוץ מבנות מה ההבדל מישו יכול לעשות לי סדר בענינים? האם אפשר לראות אצל הנוער הדתי לאומי גילויים של חשק ללימוד תורה ורצון עז לקיים אותה חוץ מהפגנות בעד ארץ ישראל ? להבהרה ,אני אישית חובש כיפה סרוגה ומזדהה לגמרי עם האידיאל אבל למה אנשים תופסים את עצמם רק אחרי שמינית פלוס? בתודה למי שיתיחס ברצינות...
פורום נוער וגיל ההתבגרות
בהנהלת: חצילוש
מכתב פתיחה
אין סיבהאלישע בן אבויה
בס"ד
אתה צודק לגמרי, זה באמת ממש לא בסדר.
ההסבר הפשוט הוא שנוער מאוד נמשך לקיצוניות, וכיוון שהם רגילים לשמוע הרבה על א"י - הם רגילים לחשוב שזה הדבר היחיד שחשוב. "לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם"
לא בטוחה שממש הבנתי את השאלה שלך...Apple
אתה יכול למקד קצת?
אנסהאנונימי (פותח)
אני חושב[מקריאה על גדולי ישראל בכל הדורות] שבחור צעיר בטווח הגילאים של הטיפש עשרה לא מנצל את הכוחות שתמונים בו על מנת לקיים את התורה,בעיקר הלימוד שלה [בן חמש למקרא וכד'],וזה חבל ביחוד בדורנו דור הגאולה...לגבי הריקודים של ההכתרות זה רק סימפתום לדעתי...ובקיצור לא רואים {אצל רוב הנוער}אור של תורה בעניים,
איך לבחור יש זמן נגיד לגדל שיער כמו איזה בחורה?וכו וכו הזמן הולך פארש וחבל חבל להתחזק רק אחרי שמינית
בתקווה שזה ברור יותר
לא נראה לי שיש מישהו שיחלוק עלי כשאומראלישע בן אבויה
בס"ד
הוא לא!!
משתדלים שיהיה כמה שיותר טוב, אבל ברור שלא מצליחים להגיע לאידאל (אתה מוזמן ללכת לשאול ראשי ישיבות תיכוניות ממוצעות..)
תכל'ס- לא רק אצל הדת"לים לא מגיעים לאידיאל.מרב.
בשום מקום לא מגיעים לאידיאלים. אנחנו, בתור בני אדם, שואפים גבוה. גבוה מידי. בחיים לא נממש את הציפיות שלנו, אלא אם כן הם יהיו להיקבר בזבל.
הנוער של היום [כה. אני מדברת גם עלי] הוא באמת לא נוער של תורה. ברור שיש פה ושם כמה "צדיקים"
נסתרים, אבל הם באמת נסתרים,ש לא שמים לב לזה.
נסתרים, אבל הם באמת נסתרים,ש לא שמים לב לזה.
זה נורא והכל, אבל אין מה לעשות. אנחנו מנסים לשמוח, להיות מאושרים. לא חייבים [טוב, אולי בעצם כן. אבל אפח'ד כבר לא שם לב לחיוב הזה...] שבכל פיפס קטן יהיה לך ניצוץ של תורה בעיניים.
וחוצמזה- אני מדברת בתור אחת שלא מתה על כל הדברים של הדת וכל זה- כשרוקדים באמת, מכל הלב, מתוך שמחה אמיתית, ונהיים שיכורים- צועקים, מתוך אהבה, כנראה אמיתית, את השיר. והשיר שאתה שר כשאתה שיכור משמחה הוא בד"כ מסגנון אודי דוידי "איזה טוב ה'", או כל מיני כאלה. ואז אתה בכלל נהיה שיכור.
וזה מניסיון. השתכרתי משמחה, והתחרפנתי לגמרי. ורק כשרקדתי ככה, בעצמה כזאת, הרגשתי שמחה אמיתית ואהבה אמיתית לה'.
אז אולי זה לא נראה כאילו אנחנו רוקדים "מתורה", אבל אנחנו רוקדים משמחה עצומה, מאהבה גדולה.
אתם יכולים לשאול את כל החברות שלי איך רקדתי- ואני דוגרי הייתי שיכורה. כל מה שאני זוכרת זה את השמחה, את ההתלהבות... [ואת זה ששברתי בקבוק בירה ריק בטעות XD]
אז... אנחנו רוקדים מתוך אהבה ושמחה. לא מתוך "תורה", כי א"א לרקוד מתוכה. אבל אפשר להבין מתוכה, שצריך לשמוח כדי לאהוב.
'אין מה לעשות'אלישע בן אבויה
בס"ד
מה זאת אומרת 'אין מה לעשות'? עובדה שיש משפחות שמצליחות לחנך את הילדים לתורה!
ומה השטויות האלה שא"א לרקוד מתוך תורה? זה כל כך מתאים למזראחניקים של ימינו להגיד את זה.. אולי אם פעם אחת תלמדי תורה כמו שצריך תביני שזה כ"כ לא נכון. כל השיכרות של השמחה, אהבת ה' וכל הדברים האלה הם כלום ליד סוגיה אחת שלומדים כמו שצריך, ואני אומר את זה מנסיון נרחב מאוד בשניהם.
...אוסנת
אתה בהחלט צודק.
אבל מה לעשות, שנער ממוצע לא תופס את עצמו ולא יודע מה דרכו עד שיעור א'?
אז בדרך משתדלים שיכנס לכמה שפחות עבירות, ושכן יתחנך בדרך מסוימת. אבל אי אפשר לעשות הרבה.
למה זה קורה רק אצלנו?
א. זה בכלל לא קורה רק אצלנו. ע"ע השבאבניקים.
ב. אצלנו מחנכים להתערות בעם ולנסות להבין על משמעות קיום תו"מ, ולאו דווקא לעשות את זה מפחד או מלחצים חברתיים.
לכן אנחנו נחשפים לתרבות ברמה יותר גבוהה, וכשקשה לנו לברר את מהותנו - אנחנו לא מבררים... וכמעט ולא לוחצים עלינו להתיישר.
בהחלט יש מקום לתיקון.
מסכימה עם אוסנת...זכוכית מגדלת
לפעמים בגיל צעיר לא כל כך מבינים מה חשוב באמת...אבל את הדוגמא עם השבבניקים אני לא כל כך הבנתי , כי זה שונה ממה שקורה בחברה הדתית לאומית .. השבבניקים הם נערים חרדים , שנפלטו ממסגרת , או התדרדרו לתרבות 'רעה' , וסך הכל , כל אלה שכל היום נמצאים בהפגנות או לא כ''כ נהנים מלימוד , אי אפשר להגיד עליהם , 'נפלטים' או שהם התדרדרו , כי זה מה שהם חושבים שנכון לעשות ולא עושים את זה מתוך מודעות , לעומת השבבניקים שמבינים פחות או יותר איך מכנים אותם ולמה....
אני חושבת שבין כל האופציות המוצגות היום, החינוךרוצה להביןאחרונה
הדת"ל הוא בהחלט הכי טוב, מבחינת השאיפות, ובין כולם הוא הכי קרוב לאידיאל.
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.