בס"ד

הסיבה לכך היא פשוטה - הוא לא יודע לנאום. אין לו את כושר הדיבור.

היכולת לנאום היא אחת היכולות שבעיני הכי חשובות שיהיה לראש הממשלה. ראש הממשלה הוא לא רק מנהל את המדינה, אלא הוא גם מייצג אותה במקומות שונים. זה יכול להיות בוועידת איפא"ק הידידותית, אבל זה יכול להיות גם בוועידת האו"ם העוינת. נתניהו הוא נואם בחסד עליון, ולכן היו לא הצלחות בין לאומיות בזכות כושר הנאום הזה שיש לו.

לישראל כץ אין את כושר הנאום. לא כיף לשמוע אותו מדבר. לכן אני חושב שהוא צריך להישאר בתפקידים של עשייה כמו משרד התחבורה שם הוא עושה שינויים מדהימים.

לעומתו יש את גלעד ארדן וגדעון סער שגם יודעים לנאום מעולה, וברור שהם עדיפים על פניו בתפקיד ראש הממשלה.

לשכנע אותנו לא להצביע ליכוד?

אז אין צורך, כמעט אף אחד כאן לא חושב להצביע ליכוד

עדיף להצביע למפלגה יותר ימנית מהליכוד (קרי- הבית היהודי/האיחוד הלאומי)

כדי שהיא תמשוך את הליכוד ימינה (כמו שראינו בממשלה האחרונה עם חוק ההסדרה, כל מה ששקד עשתה במשרד המשפטים ועוד הרבה..)

מאשר להצביע ליהדות התורה שלא תעשה כלום בנושאים האלה

וגם הם תומכים בליכוד

העולם הוא לא שחור לבן- זה שהליכוד לא מספיק ימני זה לא אומר שצריך להחליף לשלטון אחר שבטוח לא יהיה ימני.

ההרתעה כן תחזור פתאום?

תרשה לי לפקפק בזה..

לעומת זאת, אם למפלגות היותר ימניות בכנסת (ימין חדש/בית יהודי/עוצמה יהודית) יהיו הרבה מנדטים, יש סיכוי הרבה יותר גדול שההרתעה אכן תחזור.

אפילו את חוק הגיוס לא הצליחו להעביר בכנסת הקודמת.

הדבר שהכי חשוב למפלגות החרדיות.

לזה אתה קורא "תבצע את מדיניות דגל התורה במלואה"??

שלא נדבר על כל חילולי השבת שקורים מטעם המדינה כל הזמן

כמו שהחרדים מבינים שעדיף קצת מכלום, ככה גם אני.

אני מצביע למפלגה שתתמוך בליכוד, למרות שכנראה הליכוד לא יחיל את הריבונות ביו"ש,

אבל אני בטוח שהם לא יעשו הסכם שלום או תוכנית התכנסות כלשהי.

בכ"מ, לי חשוב עוד כמה דברים

לכן אני לא מצביע להם

אז באמת מה שהיה הוא שיהיה..

הכסף ללומדי התורה ימשיך בכ"מ

לעומת זאת המפלגה שאני מצביע לה באמת רוצה לשנות דברים

וגם עשתה את זה בכנסת האחרונה

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

צריכים להיות טובים מספיק כדי להיבחר ולא רק שיש צד גרוע מהם, ובקטע הזה אשמח שמפלגה חדשה תעבור.

בפרט, אחרי אופן ההתנהלות במלחמה שבאמת לא זוכה לפרסים

חזקות.

א. מפלגה טובה יכול להיות שעדיף שתתמודד כמה סבבים ולא תעבור ואחרי זה תעבור ותעשה דברים טובים (כמו בן גביר שרץ הרבה פעמים בלי לעבור עד שעבר ועשה המון דברים טובים).

ב. לפעמים דוקא מי שלוקח את החיים בפשיטות ובקטנות יש לו ראש ישר להחליט החלטות נכונות בלי להכניס שיקולים משיקולים שונים

א. לפי הרציונל שלך עדיף שהשמאל יהיה בשלטון שתי קדנציות כדי שאח"כ אולי יהיה לוינטר סיכוי לעבור, בהצלחה למדינת ישראל...

ב. קצת לתקן את העובדות ,בן גביר מנע כמה פעמים ממשלת ימין, ומעולם!!! לא עבר לבד אלא ע"י ריצה משותפת עם סמוטריץ, וכמובן שעכשיו שמקבל בסקרים סביבות 7 מנדטים אין בעיה שמתמודד לבד כי ודאי עובר.

ג.מסכים אתך שיש גם מעלות לראש ישר ופשוט אבל דרוש תנאי בסיסי, לדעת לקבל צדדים ודעות אחרות, ואולי אני טועה, אבל שמעתי אותו המון והוא נשמע ממש קטנוני ושחצן, בטוח בעצמו בצורה מוגזמת, ובכלל מגלומן לא קטן.

אבל לגופן של טענות.

א. אז אין סיכוי לאף אחד חדש להכנס לפוליטיקה? אין מה לעשות ככה זה עובד. מנסים ומנסים עד שמצליחים. צריך לראות את הסיטואציה אבל באופן כללי לפעמים זה מה שיש.

ב. אם בן גביר לא היה רץ לבד כמה פעמים הוא לא היה מתאחד עם סמוטריץ, וזה שהוא עכשיו מקבל בסקרים בסביבות 7 מנדטים זה רק בזכות ממשלות השמאל המדוברות (אגב, איזה ממשלות שמאל עלו בגלל בן גביר?), ו400,000 רשיונות נשק לא היו ניתנות והמחבלים היו ממשיכים לחגוג בכלא.

ג. ודאי שאיש גאותן שלא מוכן לשמוע דעות אחרות הוא לא איש טוב, אבל כמעט ככה זה בפוליטיקה. וחוצמזה, יש דעות שאי אפשר לחשוב עליהם בכלל

א. לדעתי ברור שאם בסקרים רואים סיכוי גדול שישרוף קולות שלא יתמודד או שיתאחד כמו שעשו רבים וטובים לפני (וינטר עצמו יכל בקלות להיכנס לפוליטקה - קיבל הצעות שריון מרוב מפלגות הימין).

ב. מה שטענת לגבי בן גביר, לא חושב שאתה צודק, אבל מבין את ההיגיון, לדעתי יכל להישאר בשיח הפוליטי והציבורי בהרבה דרכים אחרות (לא טענתי שגרם לממשלת שמאל אלא מנע ממשלת ימין, ואגב ככידוע בסוף הוביל לממשלת בנט).

ג. לא מסכים שבפוליטיקה לא שומעים דעות אחרות, גם ביבי וגם סמוטריץ נראה לי מאד רציונלים במובן הזה, בן גביר קצת יותר בעייתי, אבל לדעתי פחות נובע משחצנות, ויותר מקיצוניות שגורמת לו להסתכל על כולם כרופסים וכדומה.

בס"ד

ההתבאטות (הישנה) שלו שנחשפה השבוע, ובעקבותיה ההתבטאות של מקום 5 על מדינה פלסטינית, הם אלו שהובילו לצניחה של המפלגה גם בסקרים שבה היא עברה באופן קבוע. אם לפני כן היה לוינטר עוד סיכוי קטן לעבור (ואכן היה קיים כזה), הרי שכעת זה נראה כבר אבוד לחלוטין.

והאמת שחבל, לא כי אני מחזיק מוינטר, אלא כי אנע מכיר לא מעט אנשים שחיפשו להצביע למפלגת ימין, אבל לא כזאת הקשורה לקואליציה הנוכחית (יש לי ויכוח איתם, כמובן, אבל הם עדיין קיימים). החשש שלי שעכשיו הם לא יחזרו להצביע לאחת ממפלגות הימין, אלא דווקא למפלגת הנדליכה שכבר ממש לא מתחייבת לגוש האמוני.

בגדול אתה צודק, אבל גם לפני ההתבטאות שהתפרסמה היה סיכוי גדול שלא יעברו, ויש אנשים שבלעדיו היו מצביעים למפלגות ימין קיימות, אבל נידון זה הועלה בישיבת סייעת הליכוד, והוכרע להוריד אותו, אז כנראה לפי הסקרים שלהם, הוא יותר לוקח מאשר נותן

בס"ד

בסקרים בהם וינטר עבר את אחוז החסימה, גוש הימין התחזק, ובחלקם גם עבר את גוש האופוזיציה (ללא המפלגות הערביות). אתמול בסקר של מכון מדגם בחדשות 12, גוש הימין צולל ל-49 מנדטים. כמסתכלים על הסקרים השבועיים כאל מגמות - אפשר לראות את המגמות האלו בבירור.

לגבי הסקרים הפנימיים בליכוד, אני מכיר תמונה קצת שונה לפחות בסקרים שנערכו בשבוע שעבר. הבעיה היא שיש לזה עוד השלכות משנה, שאותם הליכוד לא מוכן לקבל, ולכן הם הולכים לו על הראש.

ש- 61 מנדטים לגוש הימין הם עם בן גביר שהליכוד יעשה הכל אבל הכל כדי שלא יהיה בממשלה הבאה.

לעניין זה צודק בן גביר שנתניהו יעדיף את איזנקוט על פניו, ואפילו לשלם ביוקר כדי שזה יקרה.

העדפת נתניהו בעניין זה התחזקה מרגע שבן גביר החליט בריש גלי ללכת על הראש של נתניהו. כולם יסכימו שהתחזקות של בן גביר ככל שתהיה תבוא רק על חשבון מפלגות ימין אחרות.

בנט וליברמן, כל אחד מסיבותיו, לא רואים בו מועמד מטעמם לשבת בלשכת ראש הממשלה. כפועל יוצא, מאחורי הקלעים התחילו דיבורים על שיתוף פעולה בין איזנקוט לנתניהו, ואיש הקשר הוא אלי גולדשמידט, חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה- בעבר, ומועמד לכנסת הבאה מטעם הליכוד.

המפה הפוליטית נראית נכון לעכשו הרבה יותר מסובכת משחושבים בשני המחנות. ליברמן מצהיר שלא ישב בקואליציה עם חרדים, ולא עם ערבים, ואצלו "מילה זו מילה", ומשכך ברירת המחדל היא קואליציה בין שתי הגדולות עם מפלגות לויין מפה ומשם, או לחילופין- סיבוב בחירות נוסף. אין אפשרות שלישית.

ודאי שיש גם מצביעים שלא שייכים לגוש שמצביעים לו, וגם הרבה מהגוש שעדיין תומכים בו בסקרים אבל עכשיו שמתחיל להתרסק יחזרו למפלגות הגוש.

בס"ד

פשוט הוא נותן תמונה מאוד חדה וברורה של ההשלכות האלו: אומנם גם הציונות הדתית-זהות וגם עוצמה יהודית התחזקו במנדט אחד כל אחת מהן, אבל מצד שני הגוש כולו כן ירד לשפל שאני לא זוכר כבר תקופה ארוכה.

אני מאוד חושש שלא תהיה נהירה חזרה הביתה, והרבה מאלו שהצביעו בבחירות האחרונות לקואליציה יחפשו את הרע במיעוטו בצד השני. אם הם היו רוצים לחזור למפלגות הגוש, הם היו עושים את זה כבר מזמן.

לפי פרסומים שונים הוא מופעל על ידי ליברמן, שנייד אליו מצביעים ועכשו כשמצבו של וינטר בכי רע הם חזרו הביתה, לליברמן.

הימין בקואליציה הנוכחית, ורק מיעוטם הם מצביעי בנט ודומיו (שמאל המתחזה לימין על מנת לקושש קולות) ולכן בכל מקרה הוא מסכן את גוש הימין ועדיף שהיה פורש מזמן.

אפשר להתווכח על העמדה הפוליטית, אבל הטענה שמישהו "שמאל שמתחזה לימין" דורשת הוכחה ולא רק קביעה. בסופו של דבר, עדיף לבחון נבחרי ציבור לפי ההצבעות והמעשים שלהם בפועל.

קיבלנו אחד כזה מימין, לשם גיוון ורענון.

איזה שיגעון

וצה"ל כבר התחיל להתאמן אליה.

וגם עם לא למנוע. זה מה שיעזור שיהיה פחות קשה

אלא אם האוייב יהיה חכם מספיק לעקוף אותם ולהיכנס אל פנים הארץ...

שטחים כך שכשיקרה משהו ח"ו היל"ת המפה תהיה יותר לטובתינו

הטענה מעלה נקודה חשובה לגבי המחיר הביטחוני והאזרחי של נסיגה, אבל המספרים וההנחות לגבי היקף הפינוי העתידי דורשים בדיקה מדויקת ולא רק הערכה. בדיון כזה חשוב לבחון גם את הסיכונים שבנסיגה וגם את הסיכונים שבהמשך המצב הקיים.

לכן הוא נותן לימין 63

אחרים אומרים שאמנם העם זז ימינה, אבל הם לא רוצים את נתניהו (או ממשלה עם החרדים) ולכן במפלגות האופוזיציה יש הרבה שעד לפני כמה שנים היו לגמרי חלק מגוש הימין.

אבל לא בהכרח דרך שינוי נציגים, אלא שינוי אידיאולוגיה מצופה.

לדוגמא, לפני המלחמה לרוב הציבור לא הפריע אוהלי חיזבאללה שחצו את הגבול (תחת הממשלה הנוכחית שחששה לגעת בהם), כיום כמעט כולם היו מבקרים את הממשלה אם היה משהו דומה.

ימין מרכז ואנשים קונים את זה

ויש כאלה שמחפשים לכך, אבל בכל מקרה, יש דרישה בציבור

הסקר בודק איך הסוקר הבין שהציבור יצביע...

יש סרטון של דני בולר שמסביר אתזה ממש יפה.

אבל לא מצאתי אותו כרגע.

יש שם מעט מנדטים אבל לא אפס מוחלט. ועל מה שקרה לליכוד בעשור האחרון מבחינת נציגים אני לא אתחיל לדבר אפילו. המעבר מה"נסיכים" (שפשוט הפסידו בפריימריז) לאנשים אחרים שחושבים אחרת.

א. יש עוד מפלגות ימין על המפה. לדוג' כמה מחבריי ימנים חילונים שעברו מהליכוד לליברמן. גם אצל בנט חונים כמה מנדטים של ימין.

וכן. גם בנט וגם ליברמן כנראה לאו פחות ימניים מביבי

ב. לאנשים נמאס מהמצב הכלכלי. יקר כאן, עסקים קטנים קורסים כל יום, לכן אנשים מעדיפים לנסות את הצד השני גם אם הוא פחות "ימני" אבל אולי יצליח להביא לשינוי לטובה.

ג. הדבקות של ממשלת הימין בהכשרת הפטור לחרדים. מה שפוגע באופן אישי במשפחות המילואים שהן נוטות להיות ימניות יותר.

ד. גם למילואימניקים ימניים כבר נמאס מהסבבים. גם אנשים טובים וגיבורים כבר מעדיפים שתהיה איזה פשרה. העיקר לחזור לשגרה. (כך אמר לי מישהו שאין לי חשד שהוא לא "ימני" אבל כבר 3 שנים הוא יותר במילואים מאשר בבית. המצב הכלכלי לא משהו. המצב הזוגי לא וואו וכו')

אלו הסיבות שעולות לי לראש.

אולי נכונות ואולי לא

הדוגמא הכי חזקה שעולה לי לראש כרגע היא בנט. שבאחד הסבבים הסקרים נתנו לו בין 7 ל12 בערך (כך זכור לי. לא מתחייב על מספרים מדוייקים) ובפועל הוא לא עבר את אחוז החסימה

כל יום שעובר אומר שיש בעיה עם ראש הממשלה. אז אם ככה אנחנו נראים. יש לימניים בעיה רצינית עם הנציגות שלהם.