האם שמעתם פעם על בחורים ובחורות המגדירים עצמם אפורים.
בוא נספר קצת על עצמי בתור דוגמא, אשמח לשיתופים.
למדתי במידרשיית נועם פרדס חנה ישיבה תיכונית שרבניה הם חרדים קלאסים, ובחוריה הם מבתים לאומיים.
לאחר מכן למדתי בתפארת צבי. תפארת צבי במוצהר לא מדברת על השקפה. ושוב(נכון לתקופתי, וכיום המצב שם שונה) רבנים חרדים מובהקים, ובחורים שברובם באו מישיבות תיכוניות.
אני זוכר בשיעור א' שהייתי קצת נבוך מה בדיוק הוויכוח בין הדת"ל לחרדים לכן העדפתי לשבת על הגדר ולא להתעסק בזה.
לאחר 10 שנים בישיבה ומתוכן ארבע שנים במקביל באקדמיה, אלה האמונות והדעות שאני אוחז בהם כיום.
אני רואה את התורה כערך עליון שזה צריך להיות העיסוק העיקרי בחיינו, אולם אני רואה חובה על הגבר לעסוק באיזו מלאכה לפרנסתו ולהשתדל לא לסמוך על מילגת הכולל לאורך ימים ושנים אלא אם הוא מתכוון להיות רב או דיין ולהורות תורה בעמ"י.
אני רואה מצווה בלהתגייס, אך לא חובה מוחלטת. אולם זכות מובהקת מי שבחר ללמוד תורה באמת ובמסירות ולא להתגייס.
אני לא רואה עניין שבנות ישרתו בש"ל, אך גם לא רואה בש"ל יהרג ובל יעבור.
אני מאמין במדינת ישראל בתור ראשית צמיחת גאולתינו ואומר הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, אולם יודע שלא הגענו עדיין אל המנוחה ואל הנחלה וצריך להיות מודעים גם לחסרונות ולשאוף לתקנם.
אוהב את ארץ ישראל בגופי ובנפשי וחולם על היום שבו נזכה להקריב קרבן בהר הבית.
אני חושב שיש לאקדמיה גם מה לחדש בתורה שבכתב ושבעל פה בבחינת תוכו אכל וקליפתו זרק.
אני מתבונן לתוכו של אדם, ולא לצבע כיפתו.
אני סולד מאנשים המטילים מום באלה החושבים אחרת מהם או שאינם משתייכים לציבור בו הם חיים.
אני משתדל לבחון דברים לגופו של עניין הטענה ולא לתת משקל לסוג האדם הטוען אותה.
אני מאמין בזכות הבחירה החופשית שהבורא העניק לנו גם בלחשוב בצורה חופשית ולא משוחדת ובלבד שלא יצא מגבולות ההלכה.
ותמיד ששואלים אותי אנשים ושדכנים להיכן אתה משתייך משבצים אותי במשבצת אפורה שהיא לא לבנה ולא שחורה.
אז מה אתם חושבים חברים/ות האם יש לכם חברים/ות כאלה? האם אתם מבינים את המצב?
