ואל תגידי שלא.
אל תתרצי.
ואל תרצי.
האמנתי בך.
ושברת אותי.
אוהבת אותך.
אולי קצת שונאת.
מתגעגעת...
זוכרת איך ישבנו ממש כאן?
אני לידך הסתכלתי על הקיר..
כל זה כבר היה מזמן,
אבל לי הכאב עדיין מזכיר.
את מאוד רצית,
ואני אמרתי לא.
אפילו עליי כמעט בכית,
ואני חשבתי שהכל שלו.
בסוף נכנעתי.
נאחזתי בך.
כמו ילדה קטנה ומבוהלת.
ואת תמיד היית שם.
איתי...
עכשיו,
חומה דוממת ומדממת מפרידה בינינו.
לבבות פועמים, קרועים ושסועים.
אחותי האהובה.

)