https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f333

אם אם אין לך מה לאומר אל תגיד כלום.

תקשיבי

אם את לא לסבית, ויש לך תאוות מין רגילה (לגברים)-

אז עדיף שתשאירי את זה ככה

ולא תייצרי לך בעיות.

יש לי עוד הרבה דברים להגיד לך

מוזמנת לאישי

אל תחשבי רק על עצמך!

כל דבר שאת עושה איתה- שלא ראוי-

זה מוריד מהרמה התורנית בעם ישראל,

שמספיק נמוכה

וצריך תקן אותה

נכון שצריך לחשוב על עם ישראל וכו', אבל במקום של קושי זה בערך הדבר האחרון שרוצים לשמוע...

לפחות אני ככה.

לפעמים כשאומרים דבר כזה זה רק יוצר עוד קונפליקט (ושנאה עצמית במקרה הזה)

אז צריך לחשוב טוב למי אומרים את הדברים האלה.

יש אנשים שזה מה שיעזור להם, אבל את ממש לא יכולה לדעת איזה סוג בנאדם זה מי שכתבה את ההודעה הזאת.

בייחוד בדברים האלה שצריך זהירות יתרה.

נכון שצריך לחשוב על עם ישראל וכו', אבל במקום של קושי זה בערך הדבר האחרון שרוצים לשמוע...

לפחות אני ככה.

לפעמים כשאומרים דבר כזה זה רק יוצר עוד קונפליקט (ושנאה עצמית במקרה הזה)

אז צריך לחשוב טוב למי אומרים את הדברים האלה.

יש אנשים שזה מה שיעזור להם, אבל את ממש לא יכולה לדעת איזה סוג בנאדם זה מי שכתבה את ההודעה הזאת.

אם שולחים דבר כזה לבנאדם שזה לא מה שעוזר לו לפעמים זה עושה יותר נזק מתועלת.

בייחוד בדברים האלה שצריך זהירות יתרה.

מובן לי שלא התכוונת להזיק, ואת מתכוונת רק לעזור, וקוראים את זה בין השורות של ההודעה שלך, רק נתתי ידע בשביל הפעמים הבאות.

אם יש צורך, מוזמנת לאישי

בהצלחה רבה

אני פיות בקטע של להתכתב באישי אולי למשהי יש פתרון ותוכל לכתוב אותו כאן?

נשמע שזה התחיל מתלות הדדית שלכן אחת בשניה והתפתחה והגיעה לרמה הזאת. לא כל מי שיש לו התמודדות עם תלות מגיע לרמה הזאת אבל יש כאלה שכן ובייחוד אם התלות הדדית. יש לי שני דברים להגיד לך: 

א. תנתקי את הקשר שלכן מיד. אין לך מושג כמה אני יודעת שזה קשה וכואב אבל תאמיני לי שיכאב לכן יותר אם תמשיכו בקשר. אתן יכולות ח"ו להגיע למקומות שלא הייתן רוצות להגיע אליהם ולכן כמה שיותר תשמרו מרחק אחת מהשניה.

ב. תפני לגורם מוסמך כל שהוא שאת סומכת עליו ותבקשי עזרה. זה יכול להיות מורה או מדריכה או אשת מקצוע או אנא עארף מה. כדאי מאוד מאוד שתלכו לקבל עזרה לפני שהעניינים יסתבכו יותר. ולא, זו לא בושה. ה' יתברך זימן לכן את הסיטואציה הזו ואתן צריכות להתמודד איתה על הצד הטוב ביותר שבמקרה הזה מחייב קבלת ייעוץ ממישהו שעוסק בעניין.

כאן בשמחה לכל שאלה בע"ה...

בהצלחה גדולה! ה' איתך!

תזהרי לא לעשות דברים שתתחרטי עליהם כל החיים!

אם יש לך מזל. ועדיין לא היה כלום, וגם אם היה משהו. תחתכי ומהר

לדעתי את חייבת להפסיק את זה מיד!!

אם היא לא הייתה רוצה להפסיק היא לא הייתה מבקשת עזרה.

תעשי טבלה תרשמי לך איך התחלת עם זה בטור אחד ובטור השני איך את יכולה לתקן את זה לדוגמה בהתחלה זה היה חיבוקים חזקים אז להרפות טיפה את החיבוק וכו...

שמעי, אם לא תחתכי עכשיו את יכולה להצטער על זה לנצח. רציני לגמרי. זה קשה. מבינה לגמרי. אבל גם אם עכשיו נראה לך שהקשר הזה הוא טוב, ואת באמת אוהבת אותה, מן הסתם שפיתחתן תלות אחת בשניה. וזה גרוע. תחתכי. לדעתי כמה שיותר מהר.. וגם, תשבי עם עצמך ותחשבי למה דווקא אותה מכל החברות שיש לך את ממש (!) אוהבת. יכול להיות שתביני משהו חשוב.. לא יודעת להגיד מה.

קודם כל, אני לא גולש פה כמעט, ועכשיו במקרה ראיתי, ונראה לי שיש לי קצת מה להוסיף, אז פתחתי משתמש בשביל זה. לא מבטיח להמשיך לעקוב.

אז ככה -

א. יש פה הנחה יסודית שהרצון לקשר עם החברה מקורו בהכרח במשיכה מינית. גם אם זה עלול להגרר לשם, לא בטוח שזה המקור. אני חושב שיש עוד דברים שעלולים להיות המקור לזה (ישר קופץ לי תלות רגשית, שמלא פעמים מביא לתוצאות כאלה. אבל אולי יש עוד דברים). 

ב. הרבה פה כותבים שכדאי לחתוך (אני חושב שזה נכון). אבל לא ממש כותבים למה. האמת שהסיבה למה קצת תלויה בסעיף א' -  לפי המקור של הבעיה נדע מה הנזקים האפשריים. אבל באופן כללי נראה לי שאפשר לומר שרוב הסיכויים שהחברות הזאת תזיק לשתיכן, ותיגמר בכל מקרה בכאב. השאלה כמה עמוק תשקעו בבוץ לפני זה, ובהתאם, כמה מאמץ תצטרכו להשקיע כדי להשתחרר.

ג. בכל מקרה, לחתוך זה דבר מאוד מאוד קשה, ומאוד מאוד כואב. זה די הכרחי שיהיה לך מישהו כלשהו שילווה אותך בתהליך הזה, פשוט כדי שיהיה לך במי להיעזר. כדאי מאוד למצוא מישהו מבוגר. אפשר לשתף אנשים קרובים בזה, לא עשית משהו רע, ויש לך רצון טוב לא לשקוע בבוץ הזה. בכל מקרה, אפשר גם לחפש מבוגר לא כל כך מוכר (מורה נחמדה ולא מאוד מוכרת מבית הספר, וכדומה), ולנסות להסביר לו את המצב בצורה ברורה, ולבקש עזרה.

מקווה שתצא מזה תועלת...

שתתקשרי ל'עצת נפש' 02-6541899

הרב שמואל אליהו (ורבנים רבים נוספים) ממליץ עליהם בחום.

הם יראי שמיים אבל לא "חרדים".

כל הכבוד לך על האומץ לשאול...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...