החומות מתפוררות.
והשמים
עמוקים
עד אימה
והדמעות...
קליעי נפשי הנורים
במטחי צווחה
מבקשים מנוחה
על קרעי עננים
צמריריים
אדומים
מלהט
אש
שוקעת.
דממה.
קחי עיפרון
שרבטי על הנייר
זויות חדות,
קווים שבורים פתוחים
בקצוותיהם נוגעים-
לא סוגרים
של מבוך.
מבוך חייך
המקוטע.