אוף אוף אוף!!! מרגישה שיש לי בבית עוד ילד קטן רגיש ומפונק לגדל במקום גבר חסון ואיש בוגר שאפשר לתקשר איתו ולהשען עליו...מרגישה בודדה ומותשת!!!
מה עושים איתו למען ה'???
מה עושים איתו למען ה'???
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
פתחתי ניק כי חייבת לפרוק!!! אשמח לתובנות שיעזרו.לצמוח ולהצמיח
תמצאו נקודה שבה הוא 'גבר'העני ממעש
מבינה אותך לגמרי!אנונימייס
ניסית לדבר איתו על הנושא? להגיד לו שאת זקוקה לתמיכה שלו אם יש לו אפשרות לעזור לך בהקשבה ואמפטיה. אפילו תוך כדי שאת מספרת משהו להגיד לו אני צריכה את עזרתך.. שהוא מספר על קשיים שלו את יכולה להגיד לו אני סומכת עלייך.. לנסות לא להיות המייעצת שלו יותר ניטרלית, ולשלוח את הגלגל אליו: מה אתה מתכנן לעשות בנוגע לדבר הזה והזה? פחות להיות הפותרת והמייעצת להתרחק צעד אחורה, ומצד שני לבקש את עצותיו.. ומה שחשוב לך בבית כן תקבעי ותיזמי ואל תיהיה מתוסכלת מזה כי אלו דברים שחשובים לך.. אבל מה שלא חשוב לך תרפי.. בהצלחה!!
עין טובהבת 30
וחוץ מזה קשה להגיד משהו כשלא יודעים על מה מדובר.
האם הוא באמת סופר רגיש ומפונק, או שיש חוסר הבנה וחוסר תיאום ציפיות שגורם להרגשות כאלו.
האם הוא באמת סופר רגיש ומפונק, או שיש חוסר הבנה וחוסר תיאום ציפיות שגורם להרגשות כאלו.
ממ יכולה לפרט במה זה מתבטא? גם אני מרגישה לפעמיםוואוו
מנסה לפרט קצת...לצמוח ולהצמיח
עבר עריכה על ידי מותשת!!! בתאריך א' באדר תשע"ט 05:20
אז ככה...יחסית לסיפורים כאן בפורום המצב שלנו תותים, ואני מודה לאלוקים שלא יותר גרוע ומשתדלת לשמוח בחלקי...אבל כבר נמאס לי מהמצב!! כל פעם שיש קושי זה מטלטל אותי מחדש...וזה קורה הרבה מידי לצערי...נשואים מעל 13 שנים ויש ילדים. בעיקרון הוא בעל טוב, משתדל לעזור בבית, לטפל בילדים ואפילו להקשיב ולפרגן.
מרגישה שהוא גבר בעיקר בזה שהוא באמת משתדל למלא את חובותיו נאמנה (מזונותיה כסותה ועונתה...)
אני מצידי משתדלת גם לחזק לו את הגבריות שהוא ראש המשפחה, שאני זקוקה לו (גם נפשית וגם פיזית), סומכת עליו, מבקשת את עזרתו...
אבל הבעיה שהוא רגיש נורא. כל דבר נפגע, קשה לו להתמודד עם לחץ, עם עומס (בעיקר ריגשי), עם ביקורת, קשה לו כשאני לחוצה, או אם אני מרימה את הקול או עצבנית, (לא בהגזמה מידי). קשה לו להכיל ולתמוך כשאני זקוקה לו והוא מסתגר ונחלש (לפעמים אפילו ממש גופנית, הולך לשכב במיטה). אמנם השתפר משך השנים. בתחילת הנישואים היה אפילו בוכה...
אבל קשה לי מאד שבהרגשה שלי אין ראש משפחה שמוביל ומנהיג את המשפחה, גם מבחינת ערכים מטרות שאיפות וחזון וגם בדברים יומיומיים בבית, שאני זו שצריכה ליזום דברים, ליזום שיחות פיוס אחרי מחלוקות ביננו (וממש להגיד לו מה אני מצפה לשמוע) וגם כשיש ריחוק בינו לבין הילדים.או למשל אני זו שצריכה ליזום יציאות וכאלה. העול החינוכי של הילדים לרוב עליי כי קשה לו להתמודד איתם מבחינה חינוכית ומשמעתית.
ניסיתי לדבר איתו על זה המון פעמים אבל אני מנסה להזהר לא לפגוע ולהחריף את המצב.
מישהי התמודדה עם מצב כזה? או שיש כאן גבר שגם היה כזה והשתנה?
אשמח לעזרה ועצות כאן בפורום ואל תשלחו אותנו ליעוץ זוגי, לא בשביל זה כתבתי כאן.
רוצה לומר...יהודה224
שנראה שקיבלת בס"ה בעל טוב רגישות בימינו היא דבר נדיר....
קודם כל תפילה לה'
ודבר שני יכול להיות שאת צכה לתת לו יותר את המקום של גבר בבית כלומר לוותר על ההחלטיות לטובת לתת לו להחליט ולתת לו תחושה אמיתית שאת צריכה אותו
כי יש נשים שמשדרות חוזקה וחוסר צורך ביחס מהבעל בכיוון הזה...
אבל בסך הכללי כנראה שעדיף בעל פגיע מאשר פוגע...
קודם כל תפילה לה'
ודבר שני יכול להיות שאת צכה לתת לו יותר את המקום של גבר בבית כלומר לוותר על ההחלטיות לטובת לתת לו להחליט ולתת לו תחושה אמיתית שאת צריכה אותו
כי יש נשים שמשדרות חוזקה וחוסר צורך ביחס מהבעל בכיוון הזה...
אבל בסך הכללי כנראה שעדיף בעל פגיע מאשר פוגע...
תודה על התגובה, אבל באמת מדוייק יותר להגדיר שזה פגיעותלצמוח ולהצמיח
ולא רגישות. (הלוואי היה רגיש יותר לרגשות שלי ושל אחרים...)
ולגבי העדיפות של פגיע על גבי פוגע- כשאדם נפגע בקלות רבה, מגיב בחוסר פורפורציה, מתנהג כילד במקום כבוגר, לא לוקח אחריות על התגובה שלו, לא חושב אפילו אולי היה לא בסדר ולנסות לפייס, זה פוגע הרבה מאד במערכת היחסים הזוגית בכל המישורים ובהערכה שלי כלפיו. במיוחד שזה גבר ולא אשה, שאמור להיות יותר חסון ויציב ולא רכרוכי וחלש כעלה נידף.
הייתי מעדיפה שיאמר משהו גם אם זה לא נעים לשמוע מאשר שיסתגר ויפגע בלי להסביר את עצמו.
ולגבי העדיפות של פגיע על גבי פוגע- כשאדם נפגע בקלות רבה, מגיב בחוסר פורפורציה, מתנהג כילד במקום כבוגר, לא לוקח אחריות על התגובה שלו, לא חושב אפילו אולי היה לא בסדר ולנסות לפייס, זה פוגע הרבה מאד במערכת היחסים הזוגית בכל המישורים ובהערכה שלי כלפיו. במיוחד שזה גבר ולא אשה, שאמור להיות יותר חסון ויציב ולא רכרוכי וחלש כעלה נידף.
הייתי מעדיפה שיאמר משהו גם אם זה לא נעים לשמוע מאשר שיסתגר ויפגע בלי להסביר את עצמו.
התמודדות לא פשוטהאנונימייס
אני ממש מרגישה את כאבך ומזדהה איתך. האם הוא ניסה ללכת לטיפול אישי, פסיכולוגי? זה ממש יכול לעזר לו ולעלות לו את הבטחון. מה קורה אם את לא מתייחסת כשהוא נפגע? האם הוא מצליח לקום לבד ולהתגבר? אולי תגיד לו שאת לא מסוגלת להכיל את ההסתגרות שלו ושיעבור לו הפגיעה יבוא וידבר.. זה ניראה לי דפוס מהבית שלא צריך להזין אותו. תנסי אולי לתת לו סמכויות בבית, תפקידים שהוא אחראי אליהם ואת לא מתערבת. ומנגד תפקידים שאת אחראית שלא כל הנטל יהיה עלייך.. יתכן שתצטרכי בהתחלה להזכיר לו את התפרידים שלו אבל זה עדיף מאשר שכל הנטל יהיה עלייך. יש מצבים שאת משאירה אותו לבד עם הילדים? אני הייתי מרבה בזה ואומרת לו מה חשוב לי: שיתקלחו, שיכינו שיעורים וכו'. זה תהליך שהוא צריך לעבור אבל לפי דעתי הוא צריך ליווי של איש מקצוע.. אני הייתי אומרת לו שאני לא מוכנה להמשיך בזוגיות בלי שילך לעזרה מקצועית.. אבל זה אני...
זה לא רגישות.. יש פה בעיה רגשית שמצריכה טיפול.כלה נאה
קשה מאוד לחיות ככה!
את כל הזמן על קצות האצבעות. ולא יודעת ממה הוא יפול ויסתגר.
וגם זה שהכל עלייך.
קשה מאוד להעריך גבר כזה..
הוא חייב טיפול!
מאמינה שלא טוב לו עם המצב שלו.
ואם הוא ממש לא רוצה תתיעצי את איך לעבוד איתו. אולי איפה לחזק אותו ואיך להעלות לו את הביטחון עצמי..
מה שטוב זה שהוא לפחות עומד במה שהוא התחייב בכתובה.
את כל הזמן על קצות האצבעות. ולא יודעת ממה הוא יפול ויסתגר.
וגם זה שהכל עלייך.
קשה מאוד להעריך גבר כזה..
הוא חייב טיפול!
מאמינה שלא טוב לו עם המצב שלו.
ואם הוא ממש לא רוצה תתיעצי את איך לעבוד איתו. אולי איפה לחזק אותו ואיך להעלות לו את הביטחון עצמי..
מה שטוב זה שהוא לפחות עומד במה שהוא התחייב בכתובה.
איך הוא מרגישטל ואור
לגבי הדברים האלה? האם הוא מודע להם? האם היה רוצה להשתנות בהם?
במידה ויש לו רצון או נכונות מציעה לך לעודד אותו לעשות משהו בכיוון.
אם הוא בשל לטיפול זה מצויין. במידה ולא יש היום כל מיני שיטות שונות שיכולות לתת מענה לדוגמא לימטדי ימימה, או קואוצ'ינג וכו'.
האמת שאת מזכירה לי מטפל בשיטה מיוחדת שמתעסק בזה. אם מעניין אותך פני אלי במסר ואעביר לך את שמו. הוא ממש מתעסק בהנחיית גברים לגבריות או משהו בסגנון הזה.
וגם-
להתפלל עליו
להתפלל עלייך
ולהשתדל להעצים בו נקודות טובות וגבריות.
עזר בערב עם הילדים- וואי תודה לא יכלתי יותר
הקשיב לך למשהו שקשה- איזה מזל שיש לי אותך
אפילו בהתחלה זה מעושה תנסי באמת למצוא נקודת אור ולהדגיש אותה.
בסוף זה יעזור גם לך גם לו וגם לזוגיות בע"ה.
במידה ויש לו רצון או נכונות מציעה לך לעודד אותו לעשות משהו בכיוון.
אם הוא בשל לטיפול זה מצויין. במידה ולא יש היום כל מיני שיטות שונות שיכולות לתת מענה לדוגמא לימטדי ימימה, או קואוצ'ינג וכו'.
האמת שאת מזכירה לי מטפל בשיטה מיוחדת שמתעסק בזה. אם מעניין אותך פני אלי במסר ואעביר לך את שמו. הוא ממש מתעסק בהנחיית גברים לגבריות או משהו בסגנון הזה.
וגם-
להתפלל עליו
להתפלל עלייך
ולהשתדל להעצים בו נקודות טובות וגבריות.
עזר בערב עם הילדים- וואי תודה לא יכלתי יותר
הקשיב לך למשהו שקשה- איזה מזל שיש לי אותך
אפילו בהתחלה זה מעושה תנסי באמת למצוא נקודת אור ולהדגיש אותה.
בסוף זה יעזור גם לך גם לו וגם לזוגיות בע"ה.
למנהלי הפורום! בבקשה לא לפרסם בראשי!! תודה!לצמוח ולהצמיח
תודה לכולכם על התגובות. קשה לי לענות לכל תגובה לחוד אזלצמוח ולהצמיח
אנסה להתייחס לעיקרי הדברים שעלו.
הוא לא טיפוס של שיחות נפש, טיפול, מודעות, ימימה, קאוצינג וכדו. התחומים הללו של עיסוק בנפש לא מדברים אליו. אומר שהוא אדם פשוט לא מורכב ולא מתוסבך. גם מודע לזה שהוא פגיע אבל לא חושב שיש מה לעשות עם זה. ככה הוא וזהו. גם נראה שלא רואה בזה משהו שלילי או בעיה. פשוט מצפה שינהגו ברגישות בדיבור וביחס.
יש לו אחריות על דברים בבית. ואני מפרגנת לו עליהם.
בסך הכל הוא משתדל להיות אבא ובעל טוב.
לגבי התמודדות, מבחינתו אין לו קושי לצאת מזה לבד. הוא מה שנקרא "נכנס למערה", שותק, מסתגר ומתכנס בתוך עצמו, הולך לישון, וכדו' ולאחר זמן, כמה שעות או למחרת מנסה לחזור לשגרה. אבל הבעיה שאני לא יכולה להשאר אדישה כאילו לא קרה כלום ואני מרגישה פגועה, מרוחקת, וזה פוגע בהערכה שלי כלפיו ובכל הקשר. מצפה שנדבר על מה שקרה שיסביר ממה נפגע ויהיה מסוגל גם לפייס על מה שפגע.
אני מסבירה לו שאני מכבדת את הבחירה שלו לנהוג כך,ואני לא יכולה לקבוע לו איך להתנהג כשהוא מרגיש פגוע, אבל שיהיה מודע שיש כאן עוד מישהו בסיפור ויש לזה מחיר.
אני עוצרת עכשיו בתיאור המצב ומנסה להבין משהו יסודי ואשמח לדעתכם, לפי מה ששמעתי בשיחות והרצאות ובספרים בנושא זוגיות, בגדול אלו תכונות שמאפיינות גברים, אמנם לא כולם אותו דבר ואצל כל אחד זה ברמה שונה, אבל הקושי לבטא מחשבות ורגשות במילים, הקושי בחיבור לעולם הפנימי הנפשי, הקושי ביכולת האמפטיה וההכלה, ההתכנסות כשפגועים או זקוקים לשקט, 'הכניסה למערה' , כל אלו לא מצויים אצל רוב הגברים???
ועוד שאלה, לפעמים עולות בי מחשבות אולי יש לו איזו בעיה באינטלגנציה ריגשית, אולי סוג של קושי על הרצף של לקויות בתקשורת? מישהו מבין בזה?
הוא לא טיפוס של שיחות נפש, טיפול, מודעות, ימימה, קאוצינג וכדו. התחומים הללו של עיסוק בנפש לא מדברים אליו. אומר שהוא אדם פשוט לא מורכב ולא מתוסבך. גם מודע לזה שהוא פגיע אבל לא חושב שיש מה לעשות עם זה. ככה הוא וזהו. גם נראה שלא רואה בזה משהו שלילי או בעיה. פשוט מצפה שינהגו ברגישות בדיבור וביחס.
יש לו אחריות על דברים בבית. ואני מפרגנת לו עליהם.
בסך הכל הוא משתדל להיות אבא ובעל טוב.
לגבי התמודדות, מבחינתו אין לו קושי לצאת מזה לבד. הוא מה שנקרא "נכנס למערה", שותק, מסתגר ומתכנס בתוך עצמו, הולך לישון, וכדו' ולאחר זמן, כמה שעות או למחרת מנסה לחזור לשגרה. אבל הבעיה שאני לא יכולה להשאר אדישה כאילו לא קרה כלום ואני מרגישה פגועה, מרוחקת, וזה פוגע בהערכה שלי כלפיו ובכל הקשר. מצפה שנדבר על מה שקרה שיסביר ממה נפגע ויהיה מסוגל גם לפייס על מה שפגע.
אני מסבירה לו שאני מכבדת את הבחירה שלו לנהוג כך,ואני לא יכולה לקבוע לו איך להתנהג כשהוא מרגיש פגוע, אבל שיהיה מודע שיש כאן עוד מישהו בסיפור ויש לזה מחיר.
אני עוצרת עכשיו בתיאור המצב ומנסה להבין משהו יסודי ואשמח לדעתכם, לפי מה ששמעתי בשיחות והרצאות ובספרים בנושא זוגיות, בגדול אלו תכונות שמאפיינות גברים, אמנם לא כולם אותו דבר ואצל כל אחד זה ברמה שונה, אבל הקושי לבטא מחשבות ורגשות במילים, הקושי בחיבור לעולם הפנימי הנפשי, הקושי ביכולת האמפטיה וההכלה, ההתכנסות כשפגועים או זקוקים לשקט, 'הכניסה למערה' , כל אלו לא מצויים אצל רוב הגברים???
ועוד שאלה, לפעמים עולות בי מחשבות אולי יש לו איזו בעיה באינטלגנציה ריגשית, אולי סוג של קושי על הרצף של לקויות בתקשורת? מישהו מבין בזה?
מה שתארתבורא עולם נתן
לא הבנתי בפעם הראשונה את הדברים כי אז כתבת שהוא רגיש מאוד אבל אם את מתארת את זה בצורה כזו כמו שאת כותבת כעת,
זה גבר די מצוי, אדם שפועל לפי השכל שלא מחובר לצד הרגשי שבו ולא יודע לבטא אותו ולכן יותר נוח לו לסגור את החלון כשנפגע עד שזה עובר,
באופן כללי האשה שהיא הצד הרגשי בבית מלמדת את הגבר איך להתחבר לרגש,
תסבירי לו שאצלך זה עובד אחרת ואם הוא צריך את הזמן אחרי פגיעה זה בסדר אבל למחרת כשעוברת הפגיעה את רוצה לדבר על מה שהיה
לדבר כדי לפרוק לא כדי להאשים או לדוש במה שהיה כי כך הנפש שלך עובדת
מקווה שהבנתי אותך נכון
בהצלחה
זה גבר די מצוי, אדם שפועל לפי השכל שלא מחובר לצד הרגשי שבו ולא יודע לבטא אותו ולכן יותר נוח לו לסגור את החלון כשנפגע עד שזה עובר,
באופן כללי האשה שהיא הצד הרגשי בבית מלמדת את הגבר איך להתחבר לרגש,
תסבירי לו שאצלך זה עובד אחרת ואם הוא צריך את הזמן אחרי פגיעה זה בסדר אבל למחרת כשעוברת הפגיעה את רוצה לדבר על מה שהיה
לדבר כדי לפרוק לא כדי להאשים או לדוש במה שהיה כי כך הנפש שלך עובדת
מקווה שהבנתי אותך נכון
בהצלחה
תודה. זה כנראה עניין של מינון ועוצמה...לצמוח ולהצמיח
כשאני כותבת עכשיו זה עוזר לי להבין לברר ולדייק את המצב.אז תודה.
נכון שהתנהגות מתכנסת כתוצאה מפגיעה היא אופיינית באופן כללי לגברים,
אבל אצלו כנראה זה שילוב של כמה דברים.
גם סף הפגיעות נמוך יותר, כלומר הוא נפגע בקלות רבה יותר מדברים ולכן תדירות המקרים של חוסר ההבנה הוא גבוה.
גם העוצמה של התגובה לפגיעה, (המילים שאומר או השתיקות וההסתגרות) היא חזקה יותר.
גם חוסר חיבור לנפש, לעולם הפנימי, למודעות עצמית וכלים לעבוד על זה.
וגם קושי בתקשורת וביכולת לשתף ולבטא את מה שעובר עליו.
כל אלו יחד מובילים לפיצוצים ביננו ולתיסכול המתמשך.
כשבנוסף לזה גם ללא חוסר הבנות או 'פיצוצים' אלא בתחומים שונים בחיים אני מרגישה שחסר גבר חסון ויציב בבית, ראש משפחה שמוביל. ובשעת פיצוצים זה מתווסף לתיסכול ולכאב ומגביר אותם ואת האכזבה...
אז אולי אני אנסה לעשות הפרדה בין הדברים, להתייחס לכל דבר לגופו וזה יעזור לי להתמודד יותר ביעילות בלי להתפרק כל פעם מחדש...
נכון שהתנהגות מתכנסת כתוצאה מפגיעה היא אופיינית באופן כללי לגברים,
אבל אצלו כנראה זה שילוב של כמה דברים.
גם סף הפגיעות נמוך יותר, כלומר הוא נפגע בקלות רבה יותר מדברים ולכן תדירות המקרים של חוסר ההבנה הוא גבוה.
גם העוצמה של התגובה לפגיעה, (המילים שאומר או השתיקות וההסתגרות) היא חזקה יותר.
גם חוסר חיבור לנפש, לעולם הפנימי, למודעות עצמית וכלים לעבוד על זה.
וגם קושי בתקשורת וביכולת לשתף ולבטא את מה שעובר עליו.
כל אלו יחד מובילים לפיצוצים ביננו ולתיסכול המתמשך.
כשבנוסף לזה גם ללא חוסר הבנות או 'פיצוצים' אלא בתחומים שונים בחיים אני מרגישה שחסר גבר חסון ויציב בבית, ראש משפחה שמוביל. ובשעת פיצוצים זה מתווסף לתיסכול ולכאב ומגביר אותם ואת האכזבה...
אז אולי אני אנסה לעשות הפרדה בין הדברים, להתייחס לכל דבר לגופו וזה יעזור לי להתמודד יותר ביעילות בלי להתפרק כל פעם מחדש...
ועוד משהו בקשר למה שכתבת בסוף דבריךלצמוח ולהצמיח
אחרי חוסר הבנה, ואחרי שהוא לקח את הזמן ונרגע, אני רוצה שנדבר על מה שקרה לא כדי לפרוק, אולי גם, אבל את זה אני יכולה לעשות בלעדיו.
חשוב לי לדבר כדי שבאמת נבין מה היה שם, מה הפריע לו וגרם לו להיפגע, מה הפריע לי וגרם לי להפגע. שנלמד להתקדם ולצמוח מהמקומות הללו ושזה לא יחזור על עצמו שוב ושוב.
באמת לא מחפשת סתם להאשים או לחפור.
אבל בהחלט הייתי רוצה גם שיקח אחריות, וכן, גם ידע לפייס בסופו של דבר על מה שפגע.
חשוב לי לדבר כדי שבאמת נבין מה היה שם, מה הפריע לו וגרם לו להיפגע, מה הפריע לי וגרם לי להפגע. שנלמד להתקדם ולצמוח מהמקומות הללו ושזה לא יחזור על עצמו שוב ושוב.
באמת לא מחפשת סתם להאשים או לחפור.
אבל בהחלט הייתי רוצה גם שיקח אחריות, וכן, גם ידע לפייס בסופו של דבר על מה שפגע.
ישטל ואור
ספרים שמאפיינים ככה גברים ונשים ומדבר על ההבדל הזה.
למשל גברים ממאדים ונשים מנגה.
מהתיאור הראשוני שלך נשמע מצב שונה מאד והרבה יותר אקוטי מאשר פשוט דרך תגובה שונה.
אולי כדאי לך לקרוא באמת את הספר הזה ולבחון אם זה נותן לך איזשהו הסבר או מענה לפער ביניכם.
למשל גברים ממאדים ונשים מנגה.
מהתיאור הראשוני שלך נשמע מצב שונה מאד והרבה יותר אקוטי מאשר פשוט דרך תגובה שונה.
אולי כדאי לך לקרוא באמת את הספר הזה ולבחון אם זה נותן לך איזשהו הסבר או מענה לפער ביניכם.
טיפול ריגשימיוחס
יכול מאוד לעזור
כל ההתנהגות הזאת מכסה על משהוא שעבר בעבר שלו
כל ההתנהגות הזאת מכסה על משהוא שעבר בעבר שלו
תודה. נכון. תראי בתגובה שלי לבורא עולם נתןלצמוח ולהצמיח
לא קראתי תגובותאיזה יום שמחאחרונה
את צריכה לעשות ממנו גבר
אולי את מתייחסת אליו כילד קטן?
את סומכת עליו? אומרת לו מה לעשות?
תחשבי על זה
תנסי להתייעץ איתו על דברים ולא להכתיב עובדות
לפני שמבקשים משהו לשאול, לדוגמא- במקום להגיד, תביא לי מים אפשר להגיד, אכפת לך בבקשה להביא לי מים
את לא תאמיני כמה הניסוח משנה!
תכבדי אותו, תנסי לשמח אותו
הרבה פעמים יש קשר של אמא ובן מאשר בעל ואישה וזה הרסני ממש
יכול לפגוע גם באינטימיות וזה ממש קשה לחזור לדרך המלך אח"כ..
טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
טעותפ.א.
איפה מאחסנים דברים??מסיבת ישרים
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אם אתם בטוח לא צריכיםהשם שלי
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
דברים שלעולם לא תשתמשו - תעבירו הלאההסטורי
אין סיבה לשמור דברים כפולים.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
דברים חדשים באריזה - כמו שמיכה זוגית, אפשר אוליפ.א.
להחזיר לחנות, ולקבל זיכוי?
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
שמיכה זוגיתמשה
זה נפלא כשיש זוחלים קטנים. אל תשאלו איך אני יודע.
מזל טוב!כל היופי
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
אפשר להשתמש לבד בשמיכה זוגיתמנגואית
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
חכו לפני שאתם יוצאים בהצהרות שלא תשתמשו בדבריםזיקוקיםאחרונה
לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם
אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו
ויש דברים שהעברנו הלאה
משפט מחץ 📌נגמרו לי השמות
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
בקיצור לא מצינו אדם שצועק על עצמוחתול זמני
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
זה דווקא מאוד מאוד מצוימשה
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
נכון מאודנגמרו לי השמות
באמת הרבה יותר נחמד לחיות בעולם כזהנגמרו לי השמות
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
כתבת מדהים. כמו תמיד.פינג פונגאחרונה
המלצות על מטפליםאישדרומי
אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.
(אחרי סשן שלא ממש פתר)
כשהאישה פוגעת ברבים..חוזר תמיד לאשתי
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
קשה❤️ מציעה לחדד מה החלק שקשה לךמרגול
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
צריך להביןנגמרו לי השמותאחרונה
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
יומולדת 50 לבעלמפלצתקטנה
הבו לי רעיונות
בכיוון של בילוי זוגי כלשהו+ בילוי נוסף עם הילדים.
מתנות?
תודה
צימר מפנקנפשי תערוג
קורס שהוא אוהב (אם הוא בקטע של רכבים. יש לגיתאי מסוויץ בראש הרבה קורסים טובים. אבל כנראה פחות יתאים לך )
אפשר גם משהו זוגי. למשל נגרות לבית.
עם הילדים? צאו לחופשה משפחתית
בני כמה הילדים?
חופשה עם הילדיםנעמי28
נשמע לי כמו נקמה
תלוי אינרקציה עם הילדיםנפשי תערוג
ובגיל שלהם.
ילדים קטנים דורשים המון תשומת לב.
אבל אם הוא בן 50. כנראה שהם כבר לא כל כך קטנים ולכן זה יותר נוח
הבעיה עם מתגברים זה שיש להם מלא קיטורים ותלונות. אם הילדים שלהם לא כאלה, זה יכול להיות חופשה נחמדה מאוד.
))מפלצתקטנה
האמת שזה בדיחה קבועה אצלנו לגבי חופשה ומתלבטים עם/בלי הילדים- "השאלה אם אנחנו רוצים להנות"
הגדולים בגיל ההתבגרות הקטנים ביסודימפלצתקטנה
איתם במקסימום זה מסעדה/ סרט במקרן עם פופקורן
נסיתם קיימפנג?נפשי תערוג
זה שונה.
לא מתאים לכל אחד.
אבל יכול להיות אחלה חוויה
הפתעהדתי לאומי5
תקבעי עם בעלך צימר. אבל ההפתעה תיהיה שזה עם כל הילדים. מתנות יכול להיות ציור משפחתי של צייר.
בעיה שהיא שונא צימיריםמפלצתקטנה
מאז שהיינו בטבריה לפני 20 שנה בצימר והוא סבל
ממה הוא סבל?נפשי תערוג
יכול להיות שיש צימר אחר שהוא לא יסבול בו?
היינו בצימר בטבריהמפלצתקטנה
מאז הוא אומר שהוא שונא צימרים ושונא את העיר טבריה. ניסיתי לחלץ ממנו מה הוא ככ שונא. הוא אומר שזה משעמם ומדכא..
הוא צודק!אריק מהדרום
צודקאנוני.מית
עדיף מלון
הכיוון הוא הפתעה קטנה בתוך משהו מתוכנן מראשמפלצתקטנה
חשבנו ללכת ליום פינוק במלון בלי לינה א. בוקר מסא'ז וכו וחסר לי הפתעה באמצע...
סרטון קצר של המשפחה?נפשי תערוג
מה התחביבים שלו?
רעיון טובמפלצתקטנה
שאלה לא קשורה- האם לדעתכם יומולדת עגול זה סיבהמפלצתקטנה
למסיבה? חגיגה רגילה לא מספיקה? ז"א בילוי כלשהו מתנה וכו? למה צריך להגזים? מה דעתכם? איך אתם חוגגים יומולדת עגול? תודה לעונים
מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
יש כאלו שזה מאוד חשוב להם ויש כאלו שמובכים מעצם זה שמישהו עושה עניין מיותר...
אני ממש מובכת מזה. מעדיפה משהו קטן רק עם המשפחהמפלצתקטנה
הגרעינית. אבל בעלי חושב שצריך לציין את זה וזה חשוב. ואני צריכה כל שנה לפחד שאני לא עומדת בציפיות (גם ביומולדת רגיל זה סיפור אצלו)
אה, וואי, אצלי זה הפוךהסטורי
מכל מיני כיוונים ממש חשוב להם לחגוג לי ואני לא בעניין...
נראה לי שכדאי לנהל שיחה כנה עם בעלך, להבהיר שאת אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו, אבל להפיק אירוע זה לא את.
אולי מישהו אחר יכול?
(ילדים גדולים, אחים שלו וכד')
אף אחד לא עושה כלום ולא יעשה כלוםמפלצתקטנה
אפילו לאחותי שנשואה עם ילדים אני ארגנתי יומולדת 40.
וגם הילדים התחילו "איזה מתנה קטנה"מפלצתקטנה
"לא חגגו לי" "אני רוצה עם כל הכיתה" . ואני רק רוצה לישון)))
)))עוגת יום הולדת עם חבל תליה כמובןאריק מהדרום
יושבת? קבלי!די שרוט
פלייסטיישן 5.
הבנת? יעני הפלייסטיישן של היום הוא דור 5. ובעלך הוא גם דור 5.
שכחי מכל הרעיונות שנתנו לך פה. לכי על שלי. תודי לי אחר כך.
אין לנו טלוויזיהמפלצתקטנה
אבל תודה
אוך אתם הדוסים. טיפה יידישקעייט אין לכם.די שרוט
בעלי דתימפלצתקטנה
מה שקרה זה שהיה לי טלוויזיה בחדר אבל אז הבן שלי זרק קוביה הונגרית על אח שלו שהוא התעצבן עליו. למרבה המזל זה לא פגע בילד אבל כן שבר את הטלוויזיה ומאז החלטנו שלא תהיה טלוויזיה כי אנחנו לא עשירים וטלוויזיה זה דבר יקר היום
מי שלא טעם קוביה הונגרית...חתול זמני
טלוויזיה היום זה לא דבר יקר בכללאנוני.מית
אבל לא צריך.
מה לגבי גאדג'טים של גברים? הוא אוהב? דברים לטלפון
מה הוא אוהב?שוקולד לבן
אפשר ללכת לסדנה כלשהי (נגרות, שוקולד וכו')
אפשר ללכת לאטרקציה שהוא אוהב אם יש כזאת (באולינג, החלקה על קרח, טיפוס קירות, אומגה, חדר בריחה, מצנח רחיפה)
אפשר ללכת למוזיאון אטרקטיבי
אפשר לעשות פיקניק בטבע ולהכין משימות נחמדות או משחק זוגי (אפשר גם לקנות)
אפשר גם לחגוג בבית או באזור קרוב ולהכין משחק מותאם אליו- חפש את המטמון, חדר בריחה, מי רוצה להיות מיליונר עם שאלות בקיאות עליו, קהוט עליו
אפשר להזמין בהפתעה חברים או משפחה לחגוג איתו
למתנה אפשר להכין אלבום מעוצב עם מכתבים מכל המשפחה או חברים מוכרים מהעבר עם זכרונות טובים ממנו, להוציא חולצה עם הכיתוב אבא הכי הכי או אבא חוגג 50- כלומר ללכת על מתנה אישית לו ולא דווקא משהו אהוב (אלא אם כן יש לך רעיון, בד"כ זה קשה לבנים)
אפשר גם לקנות משהו לתחביב שיש לו- שובר לחנות ספרים, כלי עבודה, משהו לעבודה שלו
רעיונות ממש טוביםמפלצתקטנה
אהבתי את הרעיון של החולצה והאלבום
חשבנו לנסוע ליום כיף של א. בוקר בישרוטל ליד ירושלים (ארוחת בוקר מסא'ג וארוחת צהרים אולי)
ואז בבית קהוט זה רעיון מעולה וערב עם הילדים כולל אלבום וחולצות ומתנה. נראה לכם מספיק?
לגמרי מספיק! אפילו יותר מדי ..שוקולד לבן
יום שלם של כיף, מה יותר מזה?
תשאירי משהו לימי ההולדת הבאים..
כל הרעיונות שהבאתי נועדו לתת לך השראה לעשות משהו או שניים, לא שתעשי הכל..
זה יומולדת עגול אז יותר מתייחסיםמפלצתקטנה
הוא אוהב גאז . מנסה לחשוב על מתנה...
בעז"ה יהיו עוד הרבה ימי הולדת עגולים ..שוקולד לבן
מה הכוונה גאז?
מוזיקת גא'זמפלצתקטנה
בעזרת השם אכן יהיו
אבל מה הוא אוהב? לשמוע? לנגן? זמר מסויים?שוקולד לבן
אולינהג ותיקאחרונה
להזמין לו כרטיס (זוגי?) להופעת ג'אז
מתנת חמשת החושיםאשר ברא
מילואים וצניעותחלי2001
בעלי יצא למילואים בתנאי שטח בצפון
הוא סיפר שבאחד הלילות היה קפוא
והם ישנו ברכב הייתה עוד חיילת וחייל ישנו כולם ברכב
אני רותחת מעצבים
איך להגיב ?
באסהנעמי28
זה תלוי בסטנדרטים שלכם.
לא לכל זוג זה היה חורה.
כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.
אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.
קודם תעריכי את זה שהוא בכלל שיתף אותך בזהכְּקֶדֶם
להעריך? מה יש להעריך?אריק מהדרום
די בסיסי לשתף דבר כזה.
אם היא תמשיך לרתוח, זה כבר לא יהיה בסיסינפשי תערוג
מהאריק מהדרום
אתה
רוצה
?
כלוםנפשי תערוג
רק מציין שאם היא תרתח, זה יוריד את הסיכוי לשיתוף שלו בפעמין הבאות.
למה?אריק מהדרום
כך לדעתינפשי תערוג
אולי אתה קוורצת מחומרים אחרים
אתה יודע מה? דוגמה חיה מהיוםנפשי תערוג
היתה כאן דוגמה לכך
החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.
אז לא משנה
כי אנשים לא אוהבים שכועסים עליהם?חתול זמני
זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,
ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב
ככה קטן החשק לשתף
מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.
היא רותחת עליו?אריק מהדרום
לכן, בתגובה אחרת, שאלתי.חתול זמני
לי היה ברור שהיא לא רותחת עליואריק מהדרום
אין בזה היגיון.
אז מה השאלה איך להגיב?חתול זמני
מה השאלה באמת?אריק מהדרום
אולי לסכם איתו ביחד קווים אדומים שאותם לא עובריםזיויק
השאלה היא איזה חלופות היוכל היופי
לישון בקור מחוץ לג'יפ כשאתה גם ככה גמור ולא לישון בתוך ג'יפ עם חיילת, זו בחירה קשה מאוד מאוד
והשאלה היא מה יקרה בפעם הבאהזיויק
ומה מודיעים למפקד מראש.
מכיר את זה מהמילואים שלי.
בפשוטות.נפשי תערוג
להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב
אבל זה צריך להיות מראש וברור.
כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.
בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי
וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים
בדרך כלל יש חלופותזיויק
אבל נכון
סרטון חזק בנושאזיויק
במקרה של אנשי רפואה בכירה זה לא בגלל אגנ'דהנפשי תערוג
אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.
איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'
ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך)
ראשית,חתול זמני
את כועסת עליו? על הצבא?
אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?
בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.
אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,
עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.
לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.
נקודות כיוון בשליפההעני ממעש
במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים, ומכמה סיבות
למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה, למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,
לא פחות חמור, מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל
לגבייך שאת פגועה
א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה
ב באם אתם זוג צעיר, כנראה מגביר את ההרגשה שלך
ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו
בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות
כמו שכתבת, גם בעיניי הווי ויומיומי מעורב ופתוחרקלתשוהנ
עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.
השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.
וואו.מחפש אהבהאחרונה
קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.
באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.
מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].
אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.
המלצה מנסיון לפסיכולוגית מתמחה בטיפולי פוריותOYolo
בירושלים
או אונליין
רק מנסיון וממש דחוף
אולי כדאי לברר דרך מכון פוע"ה, יש להם מערך תמיכההסטורי
ומן הסתם מכירים גם מעבר.
בהצלחה רבה
ובמחשבה נוספת, יש כאן בפורומים הסגורים (או לפחותהסטורי
היה פעם) פורום מטופלות פוריות, לא מכיר מבפנים רק הוזכר שיש. אולי דרך המנהלים אפשר לבדוק איך לברר שם.
יש את נורית אומןמתיכון ועד מעון
היא עו"ס מתמחה בפריון, מומלצת של פועה, מקבלת בירושלים.
יש גם את יעל סיון פסיכולוגית היא מת"א, לא יודעת אם היא מקבלת בזום, מצוינת ממש, לא דתיה אם זה חשוב