כל כך מזעזע
שצריך להרעיד את אמות הסיפים של העולם כולו.
פשוט לא הגיוני.
לא. הגיוני.
שטח הפקר.
ירושלים של מעלה.
ירושלים של מטה.
הקב"ה עשית את עולמך הפקר?
וודאי שלא.
אבל זו הפקרות.
אלו סתם תחושות. ראשוניות. בסיסיות
והידיעה שזה היה יכול להיות כל אחד. כל אחת.
(גם אני. כי רק לפני שבועיים הייתי שם. והיו שם ערבים* (אני יודע שלא הוכח עדיין שזה על רקע לאומני) והחשש התגנב ללב)
אם אין תחושה של ביטחון. בסיסי.
אז אין ביטחון. ונשארת רק האמונה. לבדה.
אבל לבד זה רע.
והיא לבד רע. היא צריכה גם אותו. את הביטחון.
"בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים".
הכל משמיים. ובכל זאת.
קשה.
ארץ ישראל נקנית בייסורים.
אבא תרחם
לישועת עם ישראל כולו. מתוך ציפייה ואמונה בישועה הכוללת. אמן.
לעילוי נשמת. ואכמ"ל.
הקטע רצוף בתרתי משמעויות מי שלא מבין, שלא יגיב.