אני מתנצל מראש - כי זה הולך להיות מאד משתלח, אבל באמת שיש גבול!
יש לי תחושה שאשפורד נהנה להעלות כל מיני נושאים לדיון רק כדי לעצבן או משהו כזה, כי זו לא הפעם הראשונה שהוא כותב שטויות ומכסה אותן באיצטלה הלכתית. אם זה אכן המצב, אז כמובן אין שום צורך להשחית מילים בכיוונך. "שא ברכה וסע לנו מהעיניים".
אבל, אם אלה הן באמת הדעות שלך, אז השורות הבאות מוקדשות לך, אבל לא פחות למי שעלול היה להיות מושפע מדעותיך הנפסדות.
אם תתן לי את הכתובת שלך אוכל להכווין אותך לכנסיה הקרובה לביתך שם תוכל ביום ראשון הקרוב להיטבל לנצרות. כי כל ההתייחסות שלך ליהדות היא בעלת מאפיינים נוצריים קלאסיים - ילדותיות, שטחיות, וחוסר יכולת להכיל מורכבות.
ואני אתחיל קודם בהסבר של הכותרת. לפני חודש קראנו בתורה את פרשת נזיר:
"וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" - תניא רבי אלעזר הקפר אומר: וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין! והלא דברים קל וחומר, ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה!
זו היהדות. שום דבר אחר. הנצרות רואה בחיי אישות חטא ולכן כמרים ונזירים לא נישאים! (ולכן לשיטתם מריה היתה בתולה כי לא יכול להיות שאלוהים יוולד מחטא).
יש הבדל מהותי בין אדם שכל הנאותיו בחיים הן בעיקר לשם סיפוק היצרים (ואגב, לאדם כזה קורא הרמב"ן נבל ברשות התורה), לבין אדם שמקיים את מאמר חז"ל שקובע: "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל דבר מהעולם הזה שלא נהנה ממנו".
מותר להנות מהחיים. יותר מזה, כולם יסכימו ששמחה היא הנאה, ולהזכירך בפרשת כי תבוא מופיע במפורש פסוק נורא. הקללות באות על עמ"י מהסיבה הבאה: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" שמעת?! חובה עלינו לשמוח בקיום המצוות כלומר להנות מזה!
אם היהדות שלך נראית אחרת, אז:
א. אני ממש מרחם עליך.
ב. יכול להיות שהאלוקים שאתה ואני עובדים אותו הוא בכלל לא אותו אלוקים...
ועכשיו נעבור לרבי אליעזר הגדול - רבי אליעזר בן הורקנוס. ולמה?
כי צוטטו פה דברים משמו, בלי להבין בכלל את הרקע. אז ככה:
בגיל 27 הבחור עדיין לא ידע קרוא וכתוב(!), ואז הוא החליט ללכת ללמוד תורה. הוא עלה לירושלים, ישב בישיבה ושבוע שלם לא הלך לאכול אצל המארחים שלו, (כדי לא לעשות את התורה קרדום לחפור בה). המשמעות היא שהוא לעס עשבים וחול כדי לא למות מרעב. בסוף דרכו הוא אכן נהיה רבי אליעזר הגדול, שריב"ז מעיד עליו שהוא שקול כנגד כל חכמי דורו! והוא זה שעליו נאמר שקיים יחסי אישות עם אשתו כמי שכפאו שד. אז מי שמרגיש שהוא יכול לעמוד בתנאים שרבי אליעזר הציב, סבבה לו. אבל מי שלא, אז שלא ייכנס לנעליים שגדולות עליו! בתור שאיפה זה טוב, לא יותר. ובוודאי שלא בתור הלכה, או אפילו הנהגה לרבים.
בנוסף, רבי אליעזר הוא מבית שמאי שכידוע החמירו בהרבה דברים ועל כן פסיקתם, בדרך כלל, לא התקבלה להלכה..
ואגב, הציטוט שהביא אשפורד של העניין מראה עד כמה הוא כותב מתוך בורות, ועד כמה הוא אפילו לא הבין את משמעות האמירה "כמי שכפאו שד". הוא לא יודע אם זה 'קפאו' או 'כפאו'! אז הנה התרגום לעברית של ימינו: "כמי שכפאו שד": כמו מישהו ששד כפה אותו (כלומר הכריח אותו) לעשות זאת.
ועכשיו לגבי "אל תרבה שיחה עם האישה". קודם כל, ברור לי שהכוונה הבסיסית היא לא להרבות בשיחה בטלה, מה שנקרא בתרבות המערבית "פלירטוט".
אבל, אם הקשר שלך עם אישתך הוא בריא, ואתה באמת אוהב אותה, ובאמת אכפת לך ממנה, אז אין מצב שבו כל דבר שיש לה לומר לא חשוב לך!, ממש כמו ספר טוב שאתה פשוט לא יכול להניח אותו בצד לרגע, בגלל שהוא כל כך מרתק. (ולא שכ"כ פשוט להגיע לרמת קשר שכזאת,) ואז הפרשנות לדבריו של יוסי בן יוחנן, היא: "תשמע, אני יודע שאתה כ"כ אוהב את אישתך, ואתה גם כ"כ אוהב לשוחח איתה, וזה מעולה!, אבל אל תשכח שיש עוד דברים. תדאג להגביל את עצמך".
אני לא הולך לפתוח פה עכשיו את העניין של שוויון בין גברים לנשים, פמיניזם וכו' אבל רק בנגיעה קלה: יש הלכה ברמב"ם שאומרת שאדם יכול להכות את אשתו אם היא לא מתנהגת כראוי. ועכשיו אני עומד וקורא בקול גדול: "הסעיף הזה ברמב"ם הוא פשוט לא רלוונטי להיום, ומי שנוהג כך הוא חוטא ופושע." ברור שיש התפתחות הלכתית בעולם, ביחס לכל התחומים וגם ביחס לאופן בניית הקשר בין בני זוג. ומי שכתב בערגה על זה שפעם אדם קנה את אישתו בכסף מאבא שלה, הוא חי בסרט, והוא יכול ללכת ולחיות בקרב הבדואים, שם עדיין רוכשים אשה בתמורה לגמלים.
ועוד נקודה אחת. ברור שההרחקות שמצטט אשפורד הם בקשר לצורת היחס שצריך להיות, (או בעצם לא להיות) בין בנים ובנות. וזה נובע ממה שחז"ל בחכמתם העצומה קבעו, בגלל הבנתם שיצר העריות הוא חזק מאד. אבל אם אדם בסה"כ מחפש את אשתו לעתיד וזו מישהי שכל ההרחקות הללו אמורות בסופו של דבר לא להיות רלוונטיות לגביה, אז ברור שבמקרה כזה הכללים לא חלים. וכמובן שאדם צריך להיות זהיר לא להגיע לאיסורים עם מדוייטת, מה השאלה? אבל בואו נפריד בין איסורים להרחקות. נגיעה = איסור, שיחה = הרחקה. וכו'.
יש לי עוד איזה מליון דברים לכתוב, אבל באמת יש גבול!
אני בהחלט מוכן להתייחס (הפעם בנחמדות) לכל מי שישאל ספציפית על משהו שלא נגעתי בו.
פשוט מסגנון הכתיבה ומהתוכן עלה באפי ריח של צדקנות. ואני לא אוהב שמישהו משחק אותה כאילו צדיק...
אני רק רוצה להדגיש:
התקיפות היא נגד הדעות, לא חלילה נגד האדם.
אז אשפורד, אני מתנצל מראש אם נפגעת. וכנ"ל לגבי כל מי שעלול להיפגע מדברי.
לסיכומו של עניין, אני ממליץ לך לא להעלות שאלות יסודיות בפורום הזה, אלא לברר אותן עם אישיות תורנית רצינית. (עד כמה נראה לך רציני לפתוח שרשור שיעסוק בשאלה "איפה אלוהים היה בשואה?" - נראה לי שפה לא המקום לדון בזה.)
שבת שלום!
ושנזכה כולנו לבנות בתים נאמנים בישראל, ולקרב בכך את ביאת המשיח!
שמעון.
נ.ב. אני בהחלט מסכים שעלו בשירשור נקודות נכונות שצריך להתייחס אליהם.
במיוחד אם אתה נמצא במקום מלא אנשים שאתה מכיר (חתונה וכד'). (להתחיל סתם ככה ברחוב, אני חושבת שזה באמת לא צנוע אפילו אם יש מתירים..זה לא נורמה בריאה)
