הטהרות? הגוף שלי (בדיקות, ותחתונים שלי שהולכים לרב, או סתם אני ובעלי מתעמקים בהם ביחד)
הריון? הגוף שלי (אולטראסאונד פנימי, ושוב פעם, ושוב. כי משהו לא תקין, אז עוד בדיקות, ועוד ועוד ועוד)
הפלה? הגוף שלי (עוד בדיקות. שהכל יצא, ושהכל באמת יצא. ושוב הטהרות, עם הרבה יותר שאלות מתמיד.)
מניעה אחרי הפלה? הגוף שלי (להכניס שקף, להכניס טבעת, לזכור לקחת כדור בזמן)
ושוב הגוף שלי, הגוף שלי, הגוף שלי, הגוף שלי.
כאילו הגוף שלי מפסיק להיות שלי.
מה זה כל ההתעסקות הזאת סביבו.
מרגישה כמו דירה להשכיר.
ולמה אני פורקת כאן?
כי אני לא רוצה לפתוח את הפורום האחר שמיועד לנשים. הוא דוקר לי. הייתי פותחת אותו עד לפני 3 שבועות. לא רוצה יותר.
ואולי זאת בריחה.
לבכות על ההתעסקות הזאת בו.
אולי מה שכואב לי באמת זה שכבר אין חיים בתוכי.
אולי.
שחזרתי להיות כאחד האדם.
כבר לא מתעוררת באמצע הלילה עם בחילות
כבר לא מגיעה לעבודה מטושטשת מהנסיעונת (קצרה. אבל קשה)
כבר לא מריחה על ריחונצי'ק כמו כלב גישוש
כבר לא חלשה
כבר לא עייפה
כבר לא ישנה שעות
כבר לא 'לא מתפקדת'
כבר לא חסרת חשק
כבר לא בוכה משטויות
כבר לא.
כבר לא בהריון.
)
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 