אז פתאום נפלה לי הבנה של רגש. כלומר, ידעתי על זה. קראתי על זה. שמעתי על זה. הסתכלתי בתמונות, ואמרתי לעצמי אלוהים זה נורא תראו איזו ילדה יפה ואיך הם רצחו אותה, חיות
אבל נראה לי שרק היום הבנתי ברגש. כלומר, הם רצחו אותה. הם רצחו ואנסו אותה. ויכולתי לשמוע את הצרחות שלה ויכולתי לדמיין את המשפחה שלה מקבלת את זה והיא לא פה יותר, היא באמת מתה
ואז הגיעו קצת דמעות.
כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו
הי ילדה, אני ככ מצטערת. באמת. הלוואי שנזכור אותך עוד קצת