עבר עריכה על ידי פרפר בכלוב בתאריך ז' באדר תשע"ט 22:18
כאן זליגת תשוקותי
האסורות כנראה|
כאן אפרוק מילותיי,
אטפטף אותן
כמו טיפות עיניים ישירות לתוך אישון
כבר לא רואה
מדמיינת.
חיה בסרט.
שואלת|
לא שומעת תשובה
מתניעה ועפה לי
עפה לי מעצמי, אולי.|
איש סודות,
מז** על ירח
מרירה מתוכי געגועים
ותשוקה עזה
לא סתם נאמר
עזה כמוות אהבה.|
מרגישה ידיים מטפסות לי הגוף
לאט לאט
כמו סבתא בישלה דיסה
והלכה הלכה הלכה הלכה|
כמו תינוק שנשכב על צווארי ולא מרפה ממני,
וריחו גן עדן.
ושביל החלב,
המוביל אל ליבי
התרוקן.
ואי אפשר עוד,
להניק.
רעבה אנוכי.
רעבה.|