מה הסיכוי.
באתי היום לאולפנה בשביל כלום. בזבוז זמן.
לא יודעים מתי נעשה את המבחן הזה אם בכלל.
ויש בראשון מבחן.
נמ.
אני לא יודעת איך אני מרגישה.
כלומר הייתי יחסית בסדר קודם.
אבל עכשיו אני מותשת בטירוף ואני רק רוצה לישון לנצח וזהו.
היא אמרה לי שהיא לא האמינה שיש דברים כאלו. שזה לא הגיוני.
אז היי, שלום, אני קיימת. [בינתיים]
שהיא שמעה על עוד לפניי אבל לא ככ האמינה
ואז אני.
זה טיפש.
כי כאילו זו רק אני.
ויש גם עוד באולפנה ובשכבה ובכיתה. מבטיחה. ויודעת.
היא חמודה ברמת העיקרון.
אמרתי שטויות.
לא היה לה מה לענות לי.
למה לא סתמתי למה.
אני צריכה לסתום וזהו.
להיעלם לכולם מהחיים.
זה יהיה הכי טוב.