ומפה מתחיל סיפור יפיפה במיוחד

אנחנו מתחילים לדבר לנו בנחת,
והדבר היחיד שהבחור מוכן לדבר עליו ואפילו עושה זאת בחפץ לב זה....(תופים)
עד כמה הוא לא רוצה עכשיו לצאת,והפגישה הזו - לא בגללי חלילה וחס- לא באה לא בזמן,
ואחרי שסגרתי את הפה היטב, שלא יכנס לי זבוב,
פתחתי שוב ושאלתי בנימוס הראוי,
אז למה הוא נפגש איתי כרגע? הרי יכל היה להגיד לא,מבטיחה שלא הייתי חושדת בו שהוא מתחמק לחינם.
אז התשובה הבנויה והסדורה היטב של מיועדנו היתה כי ...
אמא שלו לחצה עליו, היא מאוד אוהבת אותי (חן חן) ואי לכך ראתה לנכון ללחוץ על בנה יקירה שיפגש איתי.
מכאן ומשם בסופו של דבר הפגישה הסתיימה ובהדדיות גמורה סיכמנו שזה לא זה.
האמא של הבחור פגשה אותי מאז בכמה הזדמניות ובכל פעם מחדש ניסתה לשכנע שאני בדיוק הכלה המתאימה לבן שלה.
כל המקרה הנ"ל קרה לפני כמעט שנה.
מה נזכרתי בו עכשיו?
הציעו אותו שוב, והוא טוען שהפעם הוא מוכן ורוצה לבדוק את האופציה, הווי אומר, אותי.
כרגע מנסה לסרב בעדינות ככל האפשר בלי לפגוע ברגשות הבחור ותכלס,בעיקר ברגשות אמא שלו.


