לחיות בצורה טובה ולצאת מהבית בלי לפחד אז נכון שיש מחלקה אחת שיש איתה בעיה וצריך לטפל בה אבל אסור לשכוח את כול שאר המחלקות והאגפים שעושים עבודת קודש ביום בלילה בגשם בשמש 

וצריך להודות לאותם אנשים קדושים

ויהודי שארג אויב זה לא עצוב .העצוב הוא שמשווים בין אוייב לאוהב

טרול מקצועי ,הזלזול שלך בכל מה שקדוש .

גורם לך לשנאה עצמית חבל

איזה חשיבות יהיה לך מתועלת הערבים????

תועלת שרוצחים את בני עמך?? ששמחים על כך שיהודי נרצח??

גם אם לא רוצחים- שמחים על רציחת יהודים.

תתעורר!!

לאף ערבי!! לאף גוי!! לגור בארץ ישראל!!

על פי התורה הקדושה- אסור להם לגור בארץ!

לגרש אותם דחוף!!!!1

גר תושב קיים רק מתי שבית המקדש קיים.

היום לצערינו אין בית מקדש.

אז גם גר תושב לא קיים

גר תושב יכול לגור בארץ, רק בזמן ביהמ''ק.

לא קשור. אסור להם לגור כאן באסה

וחוץ מיזה בשעת מלחמה הרמבם אומר שצריך להרוג את כל הערבים, בין אם הם " טובים" ובין אם לא

בהלכות איסורי ביאה יד ז- שם כתוב על הגר תושב.

ו

• בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם, אסור לנו להניח גוי עובד עבודה זרה בינינו... עד שיקבל עליו שבע מצוות שנצטוו בני נוח - שנאמר " לא יישבו בארצך " (שמות כג33), אפילו לפי שעה.
• ואם קיבל עליו שבע מצוות, הרי זה גר תושב.
•  ואין מקבלין גר תושב, אלא בזמן שהיובל נוהג; אבל שלא בזמן היובל, אין מקבלין אלא גר צדק בלבד .

מצוות היובל נוהגת רק כשרוב עם ישראל נמצא בארץ-ישראל; בימינו זה (עדיין) לא המצב, ולכן, לפי הרמב"ם, "אין מקבלין גר תושב", ולכן לכאורה יש לגרש את כל הערבים, אלא אם כן הם מחליטים להתגייר לגמרי ולהפוך ליהודים. 

הרב שמואל אליהו העביר על זה שיעור שלם..

תקבל את המציאות.

זה המצב וכך צריך לנהוג.

לגוי אסור לגור בארץ ישראל! וזה עובדה!! גם לא גר תושב!

עפ''י המקורות

מה זה אומר שהוא גר תושב?

פרשת תולדות תשע"ו
לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ

קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת 
זרע עמלק
עשו נושא שתי נשים מבְּנוֹת חֵת. "אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי". הנשים הללו גורמות מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. עד שרבקה קצה בחייה בגללן. "קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים" (כז מו).
איך החִתיות הללו מצליחות להציק לרבקה עד שהיא אומרת מילים כל כך קשות? התורה מספרת לנו שחֵת הוא בנו של כנען (בראשית י טז). אחד משבעה העממין בני כנען המקוללים. כפי הנראה הוא הגרוע מכולם, שהרי ממנו יוצא עֲמָלֵק (בראשית לו יב). רוע שצומח מתוך רוע. רבקה רואה את הרוע הזה מתחבר למשפחה שלה דרך עשו. איך לא תצטער?

כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון 
בסמיכות לסיפור הנישואים של עשו עם הרעות הללו, נאמר: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת". מסביר רש"י שעיניו כהות "בעשנן של אלו שהיו מעשנות ומקטירות לעבודה זרה". זה לא עשן רגיל, זה עשן של עבודה זרה. בין השאר גם מתקלקלת הראייה של הנבואה ושל רוח הקודש. יצחק לא מצליח לראות את השקר של עשו. הנשים שלו מצליחות לטשטש את האמת. לסלק את הנבואה ואת רוח הקודש. הן עושות זאת בעזרת קליפת הכעס וקליפת העצבות שאופפת אותן. "כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון". כעס ועצבון שמסלק מיצחק את השכינה שלא שורה אלא מתוך שמחה (עיין תנחומא תולדות ח). 

הלך זרזיר אצל עורב
חכמינו אמרו במדרש, כי לא במקרה נשא עשו את בנות חת הרעות הללו. "למה הלך זרזיר אצל עורב – לא מפני שהוא בן מינו?". "ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא" (ילק"ש כו קיג). יבוא מחוק השם הזה ויישא את מחוקות השם הללו. נשים כעוסות ועצבניות שמתאימות לעשו, שחושב כל הזמן מחשבות רעות כגון "הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה" (כה לה). 

נכנסה עמו ריח גן עדן 
לעומתם מביא יעקב לרבקה רוח קודש ונבואה. רוח ברכה. רוח שמסלקת קללות: "עלי אתאמר בנבואה דלא ייתון לוטיא עלך ברי" – עלי נאמר בנבואה שלא יבואו קללות עליך, בני (בראשית כ יז, ובתרגום אונקלוס). גם יצחק זוכה להריח ריח גן עדן בזכות יעקב בנו: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'" – "מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן" (רש"י שם. זוהר קדושים דף פד.). 

בתרגום יהונתן ובתרגום ירושלמי נאמר שיצחק הריח את ריח הקטורת של בית המקדש: "כריח קטורת בוסמין טבין דעתידין למקרבא בטור בית מוקדשא". בגמרא (תענית כט ע"ב) כתוב שזה ריח חקל תפוחין קדישין. מכאן נלמד שריח הקטורת הוא ריח גן עדן, הוא ריח חקל תפוחין קדישין (זוהר תולדות דף קמב.

ראה גיהינום פתוחה מתחתיו
לעומת יעקב, כשעשו נכנס ליצחק כתיב: "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד". ראה גיהינום פתוחה מתחתיו. הגיהינום הזה ממשיך במשטמה ובכעס שיש לו על יעקב, עד מחשבה לרצח: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי". רבקה רואה כי מדובר פה בכעס שעתיד להימשך שנים ארוכות. באדם שדבוק בכעס, במשטמה ובמוות כדרך חיים. מצב שעלול להמית את שני בניה ביום אחד. על כן היא שולחת את יעקב לבית לבן. עד כמה שלבן רע, הוא לא מגיע למדרגת הרוע של עשו ובנות חת נשותיו. 
לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחוּנֵּם

לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן
הרוע של כנען ובניו הוא דרך חיים. על כן התורה מצווה עלינו להתרחק מהם תכלית הריחוק. "כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם ה' אֱלֹקֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחוּנֵּם".
במסגרת החרם הזה קבעה הגמרא הרחקות מהם גם בדיבור: "לֹא תְחוּנֵּם - לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. דַּאָמַר רַב, אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֹאמַר, כַּמָּה נָאֶה נָכְרִי זֶה". גם במעשה – לא לתתם להם מתנת חינם. וגם בקניין קרקע – לא לתת להם חניה בארץ ישראל (ע"ז כ ע"א).

לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי 
עוד איסור יש בתורה על ישיבת הנוכרים בארץ ישראל. כך אומר ה' לעם ישראל בהר סיני אחרי מתן תורה: אני מביא אתכם אל ארץ כנען שיושבים בה שבעה עממין, "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ". אמנם הם לא יצאו מהארץ בבת אחת, "לֹא אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה". הגירוש שלהם מהארץ יתקדם לפי ההתרבות שלכם. ככל שתלדו יותר ותבנו יותר, כך ילך וימעט מספרם בארץ ישראל. "מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ". 

בכל מקרה צריך לזכור כי עד שהם יעזבו את ארץ ישראל "לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית". כריתת ברית אתם היא קלקול מוסרי וכמוה ככריתת ברית עם אלוהיהם. הקרבה בינינו לבינם היא מסוכנת מאוד. הם עלולים לקלקל ולדרדר אותנו מוסרית. "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ". 

לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ - אפילו לפי שעה
הרמב"ם מונה בספר המצוות את האיסור של לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ כאיסור תורה (מצוות לא תעשה נא). עוד הוא כותב (הלכות ע"ז פרק י ו): "בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח נכרים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח. שנאמר: 'לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ' - אפילו לפי שעה". מדבריו משמע פוסק כי האיסור לתת לנוכרים להיות בינינו הוא על כל הגויים ולא רק על שבע אומות. 

הראב"ד חולק על הרמב"ם וסובר כי הפסוק "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" נאמר על שבע אומות בלבד. וקשה על הראב"ד לשון המשנה והגמרא שמשמע כי איסור "לֹא תְחוּנֵּם" קיים בכל האומות. "בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת (אבל לא מוכרים להם). ובְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. ובְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ: אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר, לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ וכו'" (עבודה זרה י"ט ב’). ובגמרא אמרו עוד שלא להשכיר מחסן וכדומה לשלושה נוכרים ביחד, שלא יעשו שכונה. 

כך גם כותבים התוספות (עבודה זרה כ ע"א): "וסתמא דמלתא מיירי בכולהו נכרים", שהרי ז' אומות הכנעני כבר לא ניכרים יותר והתערבבו בין האומות אחרי הגלויות שהגלה סנחריב. כך כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק יב כה): "כשעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם. ואלו המצרים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הם. וכן האדומים שבשדה אדום. והואיל ונתערבו ז' אומות האסורים בכל אומות העולם שהן מותרים - הותר הכל. שכל הפורש מהן להתגייר חזקתו שפירש מן הרוב". ואם האיסור קיים רק בשבע אומות, למה המשנה דנה בו בפשיטות ולא מזכירה שהוא לא קיים בימיהם כלל? 

שנתחייבנו לגרשו מארצנו
החזון איש תירץ, כי יש כאן שתי מצוות דומות: "לֹא תְחוּנֵּם" ו"לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ". דברי הראב"ד נאמרו רק על איסור "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ", שגדריו שונים מגדרי איסור "לֹא תְחוּנֵּם". המשנה והגמרא עסקו באיסור "לֹא תְחוּנֵּם" שקיים היום בכל האומות גם לפי דעת הראב"ד. המשנה והגמרא לא עסקו בגדרי איסור "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ", כיוון שלדעת הראב"ד אין לאיסור זה משמעות מעשית, שכבר התבוללו שבע האומות בין האומות. 

ובמה שונה ציווי "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" מציווי "לֹא תְחוּנֵּם"? שבציווי "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" אנו חייבים ליזום גירוש "הוא שנתחייבנו לגרשו מארצינו והוא חיוב על כל אחד מישראל. וכל שכן מי שמוכר לו בית או שמשכירו שעובר בלא תעשה זו" (חזו"א יו"ד סה). לעומתו באיסור "לֹא תְחוּנֵּם" איננו צריכים ליזום. רק אסור לנו למכור להם דירות ולתת להם חניה בקרקע, אבל לא חייבים ליזום גירוש. 

לא נגרש ביוזמתנו מי ששומר שבע מצוות בני נח
הרמב"ם סובר כי גם "לֹא תְחוּנֵּם" וגם "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" קיימות בכל האומות ולא רק בשבע אומות. עם זאת יש חילוק ביניהם. שעל מצוות "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" הסביר ה"כסף משנה" בדעת הרמב"ם כי גוי יכול לקבל על עצמו שבע מצוות ולא נגרש אותו. "נראה לומר דאין הכי נמי, שאם (גוי) מעצמו קיבל עליו שבע מצות - שאין מונעין אותו מישיבת הארץ. ולא בא לומר אלא שאין בית דין מקבלין אותו". אמנם אם לא ישמור שבע מצוות בני נח – נתחייב לגרש אותו באופן יזום.

לעומת זאת על מצוות "לֹא תְחוּנֵּם" כתב ה"בית יוסף" (חו"מ רמט) כי לא יועיל מה שבא מעצמו לקבל על עצמו ז' מצוות בני נח לחייב אותנו לחון אותו. לכך כתב ב"בית יוסף" כי איסור "לֹא תְחוּנֵּם" שייך גם במוסלמים אפילו אם הם ישמרו את שבע מצוות בני נח. ואע"פ שלא נגרש גוי ששומר מעצמו שבע מצוות בני נח, לא נסייע לו לשבת בארץ. לא ניתן לו מתנה. לא ניתן לו חן ולא נמכור לו בית מדין "לֹא תְחוּנֵּם". 

האם המוסלמים שומרים שבע מצוות בני נח?
למה לא מקבלים היום גר תושב?
הזכרנו קודם את דברי הרמב"ם שכתב "ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה 'גר תושב'. ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. אבל שלא בזמן היובל - אין מקבלין אלא גר צדק בלבד" (ע"ז י ו). והיובל נוהג רק כשכל עם ישראל יושב על אדמתו. 

טעם ההלכה הזאת יובן על-פי ההלכה שאומרת כי עם ישראל מצווים להחיות גר תושב ולתת לו צדקה וכד'. ואם גר תושב לא תלוי בבית-דין ולא תלוי בישיבת כל ישראל על אדמתם, יש חשש שיבואו כל עניי העולם ויקבלו עליהם מעצמם גרות חלקית זו ונתחייב להחיות אותם ולתת להם צדקה, אפילו אם אנחנו מעט ואפילו אם אנחנו חלשים כלכלית, ואי-אפשר לעמוד בדבר זה. לכן לא נתנו לגויים את האפשרות להיות גר תושב על-פי דרכם, אלא רק "בזמן שהיובל נוהג, וכל ישראל על אדמתן, והן שולטין בעולם, אפשר להם לעמוד בדבר. אבל בזמן שאין כל יושביה עליה ואין שליטת ישראל שלימה אי אפשר להם לקבל גרים תושבים ולפרנסם" (הבנת החזו"א בראב"ד איסורי ביאה פרק יד).

מוסלמים בארץ ישראל לא שומרים שבע מצוות בני נח
אמנם כתבנו לעיל כי לדעת הרמב"ם גם אם לא מקבלים גר תושב ששומר שבע מצוות בני נח, אנחנו לא נגרש מי ששומר שבע מצוות אלו מעצמו. העובדה שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה לא הופכת אותם לגר תושב, כי הם צריכים לשמור את כל שבע מצוות בני נח. ביניהם הם צריכים לקיים בתי-דין למנוע גזלות ולמנוע רצח של יהודים, וזה לא קיים אצלם. להפך, הם משחררים רוצחי יהודים ומהללים ומשבחים אותם וגם מעודדים את הצעירים שלהם בכל דרך לרצוח יהודים, כמפורסם וכידוע.
עוד כתב החזון איש, כי גם לדעת הראב"ד מותר להשאיר פה "דווקא שהוא שלם באמונת ישראל, שישראל נתחייב בתרי"ג מצוות ובן נח בשבע. אבל אם יש לו דעות כוזבות והוא משועבד לדעותיו, אף שאין בהן עבודה זרה ממש וגם הוא שומר שבע מצוות מצד היושר, שאינו ראוי לקבלו לגר תושב הרי הוא באיסור לֹא תְחוּנֵּם ובאיסור ישיבה. וקרינן בהו פן יחטיאו בכפירותם".

אסור למכור אפילו שעל אחד של אדמת הקודש לעם נכרי
הרב איתם הנקין הי"ד, שנרצח עם אשתו נעמה הי"ד בפיגוע ירי בחול המועד סוכות, כתב מאמר ארוך על מעמד הישמעאלים בארץ ישראל בזמן הזה (http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=583), ושם הביא תשובה שכתב מרן הרב קוק זצוק"ל ליהודי שגורש על-ידי הבריטים מחברון בעקבות פרעות תרפ"ט. המגורש שאל את הראי"ה קוק זצוק"ל האם מותר לו למכור את ביתו הריק לערבי מוסלמי, כיוון שאם לא ימכור אותו למוסלמי הבית ייהרס או שישבו שם מוסלמים בלי רשותו. ענה לו הרה"ג קוק זצוק"ל כי הדבר אסור מצד דין "לֹא תְחוּנֵּם", שהוא איסור תורה חמור. "שמצד דין תורתנו הקדושה אסור לשום בר ישראל למכור אפילו שעל אחד של אדמת הקודש לעם נכרי". כי לדעתו האיסור הזה חל על מוסלמים בארץ ישראל. 

ודבר זה מסביר כי מה שהתיר הרב קוק זצוק"ל את היתר המכירה בשביעית, לא היה אלא מחמת דוחק גדול ונורא. ורק במכירה זמנית. ורק לצורך חיזוק ישיבת היהודים בארץ ישראל. אבל בשום אופן לא להתיר למאן דהו למכור את קרקעות ביתו למוסלמי, שיש בזה איסור דאורייתא חמור של "לא תחונם", שהתורה חוזרת עליו כמה וכמה פעמים ומצווה אותנו להוריש את יושבי הארץ מפנינו. 
הוכחה לכך שאף אחד לא מחשיב באמת מוסלמים כמו גר תושב, שהרי מעסיקים מוסלמים בבתי-חולים וכדומה כגוי של שבת. ואם מוסלמים נחשבים כמו גר תושב, דבר זה אסור לנו מהתורה. שנאמר: "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (שמות פרק כג יב – שו"ע או"ד שד ס"ע א'). 

יש דו-קיום, אין שלום
וְהוֹרַשְׁתֶּם – וגרשתם 
בספר במדבר (לג) חוזרת התורה ומצווה להוריש את יושבי הארץ: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם". ומסביר שם רש"י: "וְהוֹרַשְׁתֶּם – וגרשתם". התורה חוזרת על כך ואומרת: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ". מסביר רש"י כי מצוות עשה זו היא תנאי ליכולת שלנו לגור בארץ ישראל. "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ ואז וִישַׁבְתֶּם בָּהּ – תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה" (רש"י שם).
יכאיבו ויצערו אתכם לשלול ולבוז אתכם
מצוות עשה מהתורה היא גם לכבוש את הארץ, גם ליישב את הארץ וגם להוריש את הגויים מפנינו. התורה חוזרת על כך בכמה וכמה מקומות שונים, ובספר דברים לבדו למעלה מתשע פעמים. דבר זה חשוב מאוד, כיוון שאם לא נעשה כן לא נוכל להתקיים בארץ. "יכאיבו ויצערו אתכם לשלול ולבוז אתכם" (רש"י). זה מה שאומר הפסוק: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם". ופירש רש"י "לִצְנִינִם" – גדר קוצים. שנצטרך להתכנס בתוך גדרות מפחד התושבים הנוכרים שריחמנו עליהם ואפשרנו להם להישאר בארץ. הם ישיבו לנו רעה תחת טובה ויסגרו אותנו בבתינו "מאין יוצא ובא". כמו שאנו רואים היום, לצערנו. 

תשכחו משתי מדינות לשני עמים. תשכחו מדו-קיום
אור החיים הקדוש מסביר על המשך הפסוק: "וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ" – אל תחשבו שהנוכרים שגרו בארץ יסתפקו במקומות שאתם נותנים להם ויתנו לכם שקט. לא ולא. הנוכרים הללו ינסו לגרש אתכם מארץ ישראל לגמרי. הם לא יסתפקו במקומות שהם גרים בהם. "לא לבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו, לומר: קומו צאו ממנו!". לצערנו אנו רואים כמה נכונים דברי התורה הזאת. דברי אלוקים חיים. 

להסתכל למציאות בעיניים
לדעת רש"י, "שִׂכִּים" הוא כמו סיכות - יתדות הדוקרות בעיניכם. הרמב"ן מסביר בשם חז"ל שהדקירה בעיניים לא מאפשרת לראות את הדברים נכון. "ולא תראו ולא תבינו, כמו כי השחד יעור פקחים". 
הרבה מחשבות חשבו אנשים איך למצוא פתרונות להשאיר את היהודים והנוכרים בארץ ישראל ביחד. הסכמי אוסלו, גדרות הפרדה וכד'. מדינאים מכל העולם, נשיאים וראשי ממשלות ניסו ולא הצליחו. מיליארדים של דולרים נשפכו על ההסכמים השונים, ולא הועיל. והנורא מכל, שילמנו מחיר יקר בדמים על ההתעקשות לא לשמוע את דבר ה'. צריך להבין כי הפתרון הוא הפתרון של הקב"ה. 

משרד לעידוד הגירה
הגיע הזמן לשמוע בקול ה'. הגיע הזמן להקים משרד הגירה שיסייע לנוכרים לעזוב את הארץ. פתרון ההגירה הוא הרבה יותר קל והרבה יותר זול מכל פתרון אחר. הוא טוב ליהודים וטוב למוסלמים. הוא רע רק לחברי הכנסת הערבים שניזונים מהסכסוך. 

הקב"ה זימן לנו מציאות שבה למעלה ממיליון מוסלמים היגרו רק השנה לגרמניה. עוד מאות אלפים אחרים היגרו השנה למדינות אירופה השונות. המספרים הגדולים הללו מלמדים שהגירה בעיני ערבים היא לא תופעה שלילית. למרות שרבים מהם טבעו בים, הם ממשיכים להגר. למרות הילדים שלהם שישנים בצדי הדרכים בחוצות אירופה, המספרים הולכים וגדלים. אם ההגירה הייתה מסודרת, בוודאי המהגרים היו רבים יותר. 

סקרים שנעשו בקרב ערביי ישראל מראים כי 30% מהנוער שלהם רוצה להגר ממדינת ישראל. גם בין המבוגרים יש אחוזים ניכרים של אנשים שלא רוצים לעמוד במחסומים ולא רוצים למצוא את הילדים שלהם "שאהידים". למה אפוא שלא נעודד את ההגירה בקרב המוסלמים שבישראל?
המוסר האמיתי
אנחנו צריכים לומר בקול גדול את האמת בלי חשש. צריך לזכור את אברהם אבינו, שלא חשש לומר את דבר ה' בריש גלי, אף שבזמנו השלטון היה מסוכן מאוד. הוא אמר את דבר ה', ובסופו של דבר העולם הסכים אתו. 

אל תשמעו לפוליטיקאים הקטנים שיגידו כי זה מוסרי לגרש יהודים מארצם, אבל לא מוסרי לעודד ערבים לעבור לארץ אחרת. הם הגזענים האמיתיים. הם אלה שניזונים מהמשך הסכסוך ומשפיכות הדמים. אנחנו צריכים בעוז ובענווה לקבל את דברי ה', ולא את מוסר הצבועים. 

הלכה למעשה
ההלכות הללו הן מצוות עשה מהתורה. הן מחייבות כל אחד ואחד מאתנו לפעול לפיהן. הן מחייבות את הממשלה, הן מחייבות את חברי הכנסת ואת שרי הממשלה לקדם הקמה של משרד הגירה. אנחנו צריכים לפעול כמו שמצווה התורה, ולומר את האמת בלי לחשוש. לכתוב עליה. להסביר אותה. להוכיח אותה. להראות כמה תועלת היא תביא בכלכלה. כמה היא תחסוך בביטוח הלאומי. בתאונות דרכים. במניעת פשע. כמה היא תועיל למוסריות של עם ישראל. לומר ולהסביר בלי לחשוש, עד שהיא תתפשט בכל שדרות הציבור ותתקיים הלכה למעשה. 

שבכ=טרור יהודי

"אם אין שכל אין דאגות"!

[יש על זה שיר]

אבל לי יש סיוטים מהשב"כ

בשונה ממך!!!!!!!

אתה אומר משפט א' ומדלג על ב'..

הרמבם אומר שמי שאינו הולך על פי תורה ומצוות אין נוהגין בו כבוד כלל.

והטלית שעליו היא כמרעדת של חמור

דינא דמלכותא דינא, גזל הגוי אסור וכו

אז. . . 

עד מתי? עד מתי נתעלם מהרוע ומהריקבון??

חברה! תפקחו את העניים!!

@חסיד חסיד מה בדיוק קרה לך עם השב"כ?

אמנם זה נכון שהשב"כ עשה ועושה אין ספור מבצעים וחקירות מחבלים אשר הועילו לביטחונה של מדינת ישראל ולהגנה על אזרחיה ואלה יעמדו להם לזכות. אבל לא ניתן להתעלם מכך שבאותו גוף יש מחלקה (המחלקה היהודית) שכל כולה עוסקת בלהפליל ולרדוף יהודים מתוך שינאה ומחלוקת אידיאולוגית.

ועל זה הציבור שלנו כועס וזועק איך יכול להיות שבתוך מערכת ביטחונית של מדינת ישראל קיימת מחלקה שלמה שזה כל העיסוק שלה. ומכוח תפידה ניתנת לה הרשות לעשות ככל העולה על רוחה. זה מתחיל בעינויים קשים של חפים מפשע וכלה בהרס משפחות ונערים תמימים.

הנה סתם דוגמא: במחלקה היהודית מוכנים להרוס לנערים את החיים ולהציע להם להתגייס לשירות בשב"כ תוך כדי הבטחות גדולות. כלומר השב"כ מבקש מהם "בתמימות" תיבגוד בכל הערכים שלך תיבגוד במשפחה והחברים הכי קרובים אליך  תחיה כל החיים שלך חיים כפולים ותהיה סוכן שלנו. כך הורסים נפשות (אגב אני לא יודע אם מישהו זוכר אבל ליפני כשנה התפרסם בערוץ שבע סיפור עצוב על אחד שהתאבד והיה מודיע של השב"כ).

לכן מערכת כזו שיש בה ריקבון יסודי כזה ראוייה להשמצה. ואנחנן כיהודים צריכים להמשיך לפעול עם האידאולגיה הבריאה שלנו המונחת על בסיס תורה ומצוות עד ביאת משיח צידקנו.

נ.ב. צריך תמיד להכיר את שני הצדדים של מטבע ולא רק אחד. 

"אין טרור יהודי יש אובדן זהות"!!! 

יש מקרים ספציפיים, של הרשעת מחבלים על סמך הודאה שהושגה בעינויים שאתה מדבר עליהם?

אני מדגיש, הודאה שהושגה בעינויים, לא עינויים בשביל השגת מידע. וכן שההודאה היא הראיה המרכזית.

יש מקרה ספציפי, שידוע לך שערבי עונה בשביל שיודה [לא להשגת מידע אחר, אלא שיודה], וזו הראיה נגדו, ועל התגובה הציבורית אליו אתה מדבר?

אגב, מה שמכונה טרור יהודי שונה לגמרי מבחינת ההקשר מהטרור הערבי, ומצדיק דרכי פעולה אחרות. אמנם, שאלת האמינות של הודאות שהושגו בעינויים דומה בשני המקרים.

לא היה לך איפה לפתוח דיון?

אתה צודק שיש משהו חמוד ביחס של פנאטים לממסד. איך מצד אחד שוללים אותו ומצד שני מצפים ממנו לפעול ע"פ רצונם.

מה שההיסטוריון דני אורבך כינה 'מהפכני צעצוע' (נאמר דווקא בהקשר של השמאל הקיצוני).

מה שכן, אתה לא יכול להגיד שהשב"כ הוא טלית שכולה תכלת ההתנהלות שלו בתקופה האחרונה ובמיוחד מה שהיה בפרי הארץ מראה שלא הכול שם כזה תמים.

פשוט אסור לתת לזה לכסות על הביקורת על השב"כ שהיא גדולה לא פחות

וכן, עצוב לראות שגם בימין אימצו את מודל 'מהפכן הצעצוע' שמתלונן על הממסד כשנוח לו ומנגד מהלל את הממסד כשנוח לו.

ודאי שכשהרקע לפשע הוא לאומני התגובה היא שונה. זה הכי הגיוני בעולם.

מה שאותי מעצבן זה היחס הצבוע לממסד.

ברור שאם הוא מגיד את עצמו כתומך טרור ומסתובב עם סכין אז זה כי הוא אנס...

בחייאת תפסיק לשקר לעצמך

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

אני חייב להרגע קצת מהמתח מי יכול לעזור ולשלוח קישורים בדרייב לאחד או כולם מהנ"ל יבורך:

ג'ייסון בורן (סדרת סרטים)

חטופה

אינדיאנה ג'ונס

ג'יימס בונד

מת לחיות

רמבו

שליחות קטלנית

משימה בלתי אפשרית

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)