כמה שונאים?

או יותר למה

מה הקשר

בכל המקומות גינו את המקרה ורצו אפילו לשפוט את הרוצח בבית דין צבאי כי רק שם אפשר להעניש גם עונש מוות...

 

בחקירה הוא אמר שהוא רוצה להיות שאהיד ואם ישחררו אותו הוא יעשה עוד פיגוע.
שיחררו אותו.
הוא עשה עוד פיגוע.

אז כן, המדינה אשמה ישירות ברצח.

ולא כולם באמת מקיימים את מה שהם אומרים

את מודעת לזה שלפי ההלכה "אין אדם משים עצמו רשע"?

כלומר שלא רק שלאמירה כזאת אין שום משמעות, אלא גם להודאה אחרי מעשה אין שום משמעות.

(רק מעיר, אני עצמי לא בטוח האם הכלל הזה אכן תקף במציאות של ימינו או לא.

מהשאני רוצה לומר, הוא שיש גם צד שני)

בגלל העובדה שהם לא התייחסו כמו שצריך לכל מקרי הרצח שהלכו והתרבו! זה לא מצב תקין!!

רק ככה נשיג איכשהוא הרתעה. אין פחות.

 

סמל גדי עזרא הי"ד כתב לחברתו גלית שאיתה היה אמור להתחתן לפני יציאתו למבצע חומת מגן שבו מסר את נפשו: 

".....מצד שני אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות את הנבלים האלה מכה כזו גדולה כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד פיגוע או אירוע חבלני ויקחו בחשבון שכל פעם שיעשו זאת נכה אותם במקום הכי כואב שיכול להיות. ונהיה מוכנים לשלם את המחיר".

השכחנו שאנחנו בנים אהובים למלכו של עולם???

 

"כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו ; הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"!!!!!!

 

אנחנו צריכים לעשות הטוב בעיני ה' ולשמור את מצוותיו, ובתוך זה למחות את זכר עמלק.

 

אחרת, כמו שאנו רואים לצערנו, מול עינינו הרואות וכלות, דמי אחינו ממשיכים להישפך כמים..

אל תחשבו שאני שמאלן פשוט תראו את הצד השני..

אני מאמינה שברגע שנעשה את הטוב בעיני ה' (ולא הטוב בעיני אמריקה ואירופה, שהוא בעצם לרעתנו רק שאנחנו מפחדים להודות בזה), אז ה' יילחם את מלחמותינו. ומי יכול מולו?? מי מעז להילחם במלך??

דברי אלוקים חיים.. מאוד ברור.. וגם רואים עין בעין איך זה מתגשם. 

זה מה שעולה לי כרגע. ברור שיש עוד מלא..

 

מצטטת פה פסוק: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמורו.... וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ"

ובמקביל לה תבוא אתערותא דלעילא (התעוררות מלמעלה).

 

כמו בכל קשר, שני הצדדים נותנים.

 

ה' יתברך משפיע עלינו ככ הרבה טובות וחסדים ברחמים עצומים,וצריך שגם אנחנו נתעורר לקיים את דברו.

 

לעמוד בעוז ובתעצומות כנגד מבקשי רעתנו ומכריתי שם שמים. 

תביאי ציטוט.

איפה כבודם של בני המלך.... על זה היה ראוי לנו לבכות.

 

שמו של הקדוש ברוך הוא, שמחולל בקרב הגויים...

 

שכינה שמזדעקת ובכה על בנים שאבדו...

 

העם שכ"כ עייף וסובל, מושפל ורדוף.

 

בחסדי שמים אנו בנחלת אבותינו, אך מה הלאה??? זה ממש לא הסוף.

"מקדש מלך עיר מלוכה קומי צאי מתוך ההפיכה".

זה כל כך כואב וחותך לחשוב עלזה.

 

ה' יעזור.

 

 

 

 

כשפוגעים במחבלים ה"תמימים" וה"לוחמי חופש"

אשכרה.