יודעת מה-נניח והוא הגיע רחוק לא סביר...


לאן רוב האנשים במסלול הנל מגיעים?


@מי תהום

כתבתי לך שאני מוחקת כי זה פרטים אישים ואם תרצה תשאל בפרטי

ברשותך אני עורכת גם פה

הרבה באמת מתחילים ללמוד לתואר (יש הנגשה מאוד גדולה)

יש כאלה עצמאים

חלקם משרות תורניות

וזה מדהים כמה סיעתא דשמיא יש בזה

כי אחרי הכל השאלה לגיטימית ביותר

לתואר כולם ניגשים כמו גדולים שווה בשווה, ההנגשה היא בקבלה למוסד. 

המבחנים לתואר- בסיום קורס. שווים. 

תשאל כל אונברסיטה\מכללה

הסברתי את כוונתי הודעה קודם. תעקוב

בבר אילן יש מקצוע אחד לנשים מקצוע אחד לגברים. והמבחן סוף קורס אותו מבחן מידיעה

(ודיי התעלמת ממה שכתבתי, והגבת בלי קשר) 

ויש שני שלוחות של אונברסיטה בבני ברק- מבח''ר והמכללה למנהל. שתיהן ברמה גבוהה עם מבחני סוף קורס זהים, אל תכנס לטריטוריה שאתה לא בקיא בה. אל תחרטט.

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

זה אולי עדיין קיים אבל פחות ופחות.

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

אם הוא קיים,

אולי הגיע הזמן שלך להשתחרר ממה שלימדו אותך ולברר את האמת באמת.

אתה חופשי.

יש לו אתר ומלא שיעורים.

וגישה שאולי תיישב את דעתך .

נותן מורכבות לאלוהים ולמציאות

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.