כשאף אחד לא רואה אותי
שם אני הכי חלש
אני לא צריך בשביל זה פצלש
זה ברור, לא משנה מאחורי מה אני אסתתר
חיוך מקסים
קורות חיים
שם בדוי
זהות אחרת
בלדבר אני טוב
שמרוב העצים לא רואים את היער
ומרוב דיבורים לא רואים את הפער
בין מה שאני מציג
למה שאני באמת
כשאין לי כוח
ואין לי
ואני כזה קטן
שזה לא ייאמן
בואו תחיו איתי יממה מחיי
לא תוכלו לסגור את הפה
בחיי
מהצביעות
מהחולשה
והרצון
נקבר לו תחת המשימות
אני לא חומד לצון
זה באמת
נפל עליו גל
נפלה עליו מפולת
מרגיש כאילו יש לי על הגב
משקולת
אין אני
ומי
איבדתי את עצמי
תודה שקראתם
תקווה?
אה. אכזבה!
ציפית ממני?
ציפיות קרועות
מושלכות לאשפה
איפה שהייתה לי פעם שפה
היום אטום
אין כלום
התפקיד שלי בעולם
הוא?
סימן שאלה
כל כך גדול
שאין מסך שיכול
לכתוב אותו
השירים שהייתי אמור לכותב
נגנזו מרוב פוטנציאל
המסכים המבדילים
בינינו לבינך שנמצא שם
רחוק בשמיים
ואולי טבענו במים
כבר, לא יכולים לנשום
מישהו ישלח יד
ימשה אותנו ממצרים
מבין המצרים
שכלאו אותנו
כלא
ההכלאה הזאת היא פלא
נשמה וגוף
תאוה ואוף שוב זה קרה
ושוב ושוב
האומר אחטא וא
שוב
אולי מספיק
אני לא מספיק
לעשות
את כל מה שאני רוצה
ואני כבר לא רוצה
כאמור
כי נגמר לי הדיבור
אפילו למקלדת
כבר כואב מרוב
לחץ
כמה שהוא גומר אותי
שטותי
הרוח של השטות
רוח האדם
שכבר לא בטוח אם הוא אדם או מלאך
המוות
למה הקמת אותי
היום בבוקר
כדי שאני יודה
והנה אני מתוודה
ובכלל לא בטוח שאתה רוצה לשמוע
אני רוצה לדמוע
אבל הכל חסום
יש מחסור. במים
עצום
נשאר רק התפל
אני הולך.
לעזאזאל
אוף איתי
תתפוס את עצמך בידיים
הריקות
כאילו יש בהם חורים
שברים
סדקים
כולנו אנשים ריקים
אתם לא מכירים
את הדבר הזה שנקרא
כאב
אוהב
אהבה
חסרה
שהלכה לאיבוד
אין מי שיחזיר לה את כבודה
וילביש אותה בביגוד
של בת המלך
כמו שהייתה
לפני שנעלמה בתוך ארמונות של
חשכה
הלכה
ונעלמה
בתוך הערפל
ושוב אני מסתחרר
ונופל
רק רציתי לאחל
שיהיה לכולנו הרבה יותר טוב
ושאני קורא עיתונים מהסוף להתחלה
(ושבאידיאל אני מפסיק לקרוא עיתונים)