שיש לי אמונה שהכל ממנו, ושהכל הוא.
אחרת כנראה שהייתי שוכבת עכשיו בוכה במיטה או נותנת מכות לבחור שאני נפגשת איתו (ע"י שליח
)
או פשוט מבינה שהחיים מסובכים. למרות שנראה לי שאני מבינה את זה בלי קשר לאמונה..
אז אני כבר יומיים מסננת מחשבות של "איך הגענו לשלב כלכך מתקדם בלי לשים לב ש.." "אבל כל זה היה יכול להחסך אם הוא רק היה שם לב ש..." שכלום. אם זה כבר קרה זה לא היה יכול להחסך כי זה היה כלכך מדויק לי. מאיפה אני מבינה מה הוא רוצה ממני בעולם הזה. מה אני בכלל מולו?
ולמה פתחתי שרשור לא יודעת אני צריכה שיעודדו אותי וכרגע אני מול מחשב וכידוע מחשב לא מעודד אבל האנשים שבתוכו אולי כן..
ותודה שקראתם את המחשבות שלי, זה ממש מרגיש לי שלב חדש בקשר חח


