
כשהערמות שלה בלב חזרו ונערמו, הערמות שעל השולחן נערמו גם הן מחדש.
תילי תילים של מחברות, דפים מקומטים, חתיכות נייר וטישו משומשים, קלסרים וספרים שנערמו אחד על גבי השני ונישאו לגובה. ובראש הערימה קלמר זרוק, עטים מתגלגלים, חודים פתוחים, ראש מטען שחור, שקיות קופסאות ודפים משוכפלים. הערימה נישאה לגובה, עקומה, מטה ליפול,מפוזרת ומבולגנת. ממלאת את כל השולחן.
איש לא היה יכול להבחין שמאחורי העירמה יושבת ילדה.
או אולי איש לא טרח לבדוק זאת?
איש לא טרח להתעניין בשלומה, או לבדוק אם היא עדיין יושבת שם.
והערימות שלה בלב נערמו אחת על גבי השנייה ומיום ליום הופכות ונעשות יותר כבדות מורידות לה את הלב עוד למטה.
וכל פעם שמשהו חדש נערם בליבה- בערימה שבשולחן נוסף עוד דבר. עוד מחברת נחבטת בכבידה, עוד דף מקומט. יותר גבוה, יותר גבוה...
ואנשים נכנסים אל החדר ורואים שולחן שעליו ערימות ערימות וכמו שהם נכנסים כך הם יוצאים, מבלי לבדוק אם הילדה שיושבת שם מאחור מרכיבה את הערמות ממילים.
בעצם, משתיקות.
כשהערמות שלה בלב חזרו ונערמו, הערמות שעל השולחן נערמו גם הן מחדש.
תילי תילים של מחברות, דפים מקומטים, חתיכות נייר וטישו משומשים, קלסרים וספרים שנערמו אחד על גבי השני ונישאו לגובה. ובראש הערימה קלמר זרוק, עטים מתגלגלים, חודים פתוחים, ראש מטען שחור, שקיות קופסאות ודפים משוכפלים. הערימה נישאה לגובה, עקומה, מטה ליפול,מפוזרת ומבולגנת. ממלאת את כל השולחן.
איש לא היה יכול להבחין שמאחורי העירמה יושבת ילדה.
או אולי איש לא טרח לבדוק זאת?
איש לא טרח להתעניין בשלומה, או לבדוק אם היא עדיין יושבת שם.
והערימות שלה בלב נערמו אחת על גבי השנייה ומיום ליום הופכות ונעשות יותר כבדות מורידות לה את הלב עוד למטה.
וכל פעם שמשהו חדש נערם בליבה- בערימה שבשולחן נוסף עוד דבר. עוד מחברת נחבטת בכבידה, עוד דף מקומט. יותר גבוה, יותר גבוה...
ואנשים נכנסים אל החדר ורואים שולחן שעליו ערימות ערימות וכמו שהם נכנסים כך הם יוצאים, מבלי לבדוק אם הילדה שיושבת שם מאחור מרכיבה את הערמות ממילים.
בעצם, משתיקות.
