רואים שהמצב הזה רק עושה לי רע.
אני פשוט מיואש.
לא רק שאני עושה רע לעצמי,
אני עושה רע גדם לאנשים אחרים.
אני מבין למה אנשים מתרחקים ממני.
בצדק,אני באמת מבין אותם.
והם צודקים.
אני עושה רק רע לעולם.
~~
מה יהיה עלי?
מה?
אין לי כולם.
לא שכל.
לא כוח רצון.
לא אמונה.
לא רצונות טובים.
כלום,אני פשוט חלול.
באמת. לא יעזור כלום.
~~
יש כ"כ הרבה דברים שצריך להתפלל עליהם.
אני לא רואה אור בקצה המנהרה.
אני,זה עם הפאות,זה שמתפלל ולומד.
נו,הצדיק של הכיתה.
אם אנשים היו יודעים מי אני *באמת*
הם היו מתרחקים ממני כמו מאש.
הפאות,הכיפה,התפילין שעלי.
הם כמו המרדעת שעל החמור.
~~
זה נפילה חד פעמית,ממש לא.
זה אותו הטריק.
דווקא עכשיו אין אף אחד שיקשיב.
אין,פשוט אין.
לא מגיע לי להיות חלק מעם ישראל,
לא מגיע לי לחיות.
~~
"יצר הופך את הפיתוי לשגרה,תשמר רק מעצמך"
כמה שזה נכון.
~~
מתי אלמד לבחור נכון להאמין, לראות שטוב בלי להביט שוב לאחור ?
מתי?כנראה שאף פעם.
למה אני מצפה ליחס?לא מגיע לי.
לא מגיע לי חיים טובים כאלה.
ריבונו של עולם.
תן לי יסורים,תביא לי,לפחות אכפר על משהו קטנטן.
אם אתם רוצים-מוזמנים להגיב.