וזה מתחבר לי עם התגובה של קוד.. 

קראתי פעם אחת, אבל כנראה שאעבור עליה עוד כדי להעמיק..

1- מחפשת חח

2- לא יודעת בדיוק מה הכוונה, כי לאותם בחורים לא הייתה לי איתם מציאת חן, וכרגע זה לא משהו שאני יכולה לעבוד עליו.

3- זה עוד איכשהו אני יכולה לנסות, אבל לא חושבת שאצליח לבד. אני ממש נעולה על השאיפות שלי (ולא יודעת להסביר למה אפילו, רק יודעת שזה משהו ממש פנימי ועמוק). וגם המסע הזה מתיש כי זה אומר להתחיל להיכנס לגבול האפור, ומאוד קשה להבין בין השורות אם הבחור באמת ככה או לא. מה שטוב בבחורים תורניים שישר אני יודעת שאנחנו באותו ראש מבחינת הלכה, השקפה וכו' ואין צורך "לברר" את זה. וזה חוסך הרבה... גם יש בי צד באופי שהוא מאוד מתמסר אבל לכיוון אחד הכל או לא כלום כזה. לכן אני מפחדת לפתוח לי אופציה כזאת בכלל, כי אני לא יודעת לאן היא תיקח אותי. בקיצור מורכב.

העולם בחוץ מלא פשוט מלא בדרגות רוחניות שונות. ואין לי כח להיכנס לסרט הזה..

אבל יש משהו בתוך כותלי בית המדרש ששומר על רמה מסויימת. לא בוחנת כליות ולב, אבל ב"ה הבחורים שנפגשתי איתם היו ברמה גבוהה רוחנית, הרגשתי את זה. לא היה צריך לדבר יותר מדיי.. 

אני לא מדברת דווקא על כאלה שלומדים יום שלם.. אני מדברת בכללי על הרגשה שבחורים נתנו של מעין ניתוק מהחומר.

לא כולם כמובן היו כאלה.. היו כאלה שגם הרגשתי שהם יותר ארציים .. תלוי.. 

ואיך אני יכולה בדיוק לדעת עליך.. זה דברים שרואים במציאות.. ולא יודעת להסביר אבל ב"ה לנשים יש בינה יתירה בעניין. 

וכאן נכנסת דילמת חיי.. הרצון לקדושה מול הניתוק של החומר.. טוב זה כבר משהו אחר..

אבל לא קשור לבעד או נגד. קשה להתחבר לזה.. 

אין לי כח להכנס לזה.. אבל בעיקרון אדם שעובד חזק על הקדושה שלו..

על התאוות, המידות הלא טובות, ששם ה' תמיד לפניו, לעשות כל דבר לשם שמיים..

תאמין לי שלאט לאט החומריות תרד מהפנים שלו.. 

קשה לי להבין לאן אתה חותר.. או שאני מבינה וקצת פחות מתחברת למסר.. 

אבל לא סותרת את העובדה שאנשים קדושים הם מנותקים מהצרכים של הגוף פחות ופחות.. 

משהו עמוק ופנימי?

אני מבין שיש דברים שהם מאוד עמוקים ופנימיים, ומאוד קשה להגדיר אותם במילים. ובצדק. אבל לדעתי שאיפות לא מסוג אותם דברים.

נשמע שיש פה משהו יותר עמוק (יש לי כיוון מחשבה, אבל אני חורג מהזמן שינה שלי), משפט ששמתי לב אליו ונראה לי משמעותי, "ומאוד קשה להבין בין השורות אם הבחור באמת ככה או לא."

למה זה קשה?

אז מה אם זה קשה?

מה יקרה אם תיהיה לך טעות בהבנה בין השורות?

אבל זה מדברים שחוויתי בחיים שלי.. אולי אני לא מפרשת אותם נכון אבל.. 

בכל אופן נשמע מעניין מה שאתה חושב.. אני אשמח לשמוע עוד.. (הייתי באמצע להגיב לתגובה הקודמת שלך חח)

וקשה כי קשה לי דייטים מהבחינה הרגשית, אני נקשרת מאוד מהר לאנשים ולא יכולה לסבול פרידות. לכן להיכנס עכשיו לברר עם בחור את הרמה הרוחנית שלו ואם מתאים לי מבחינתי זה יותר קל עם בחור תורני בסגנון שלי.. 

אבל אני נקשרת לאנשים בלי קשר לזה אם הם מתאימים לי או לא.. אפילו עצם הדיבור שלי איתם גורם לי ממש להקשר.. 

(אם כמובן הייתה מציאת חן..)

לכן הפחד.. 

ועניתי לך בתגובה קודמת שאין לי מושג, וזה דברים שצריך לראות במציאות.. ואני לא יודעת למה בנים קצת מזלזלים ביכולת הזאת... 

לא משנה- מוחלת וסולחת חח

אממ לשאלתך, כן, אם יש חיבור ממש טוב אז כן יהיה קצת קשה אבל עדיין אפשרי... ולא קשור למראה..

זה משהו בחיבור.. 

אבל להפגש מתוך הרגשה שאני כאילו בודקת את הרמה הרוחנית זה יוצר מצב לא נעים כזה לצד השני.

אני רוצה לבוא ממקום שאני שלמה בו. לא לחפש את עצמי תוך כדי הפגישות, כי זה לא פייר לבחור!

אני מתחילה לדבר על העולם הרוחני שלי, ובד"כ מי שלא שואף גם לשם,

או נבהל או מרגיש מאויים, או פחות מתחבר, או מרגיש שלא אצליח להכיל אותו

וכו'

שאני מדברת על הדברים האלה.. בכללי זה משהו מאוד אישי ואני גם לא משתפת בזה על ההתחלה.. 

ואני לא לומדת גמרא אגב.. 

זה מסוג הדברים שאני אוהבת להבין מתוך מה שאדם מספר על עצמו באופן ספונטני..

אני משתפת ברגעים שאני מתחברת לקב"ה או לתפילה, ואיכשהו זה מתפתח לאיך שאני רוצה את זה כמה שיותר.. וכמה שתורה יכולה לרגש אותי

ואז הבחור כזה יכול להגיד שהוא מפחד שלא יצליח לממש את השאיפות שלי... 

מבחינת שאיפות. צריך להעיז לשאוף ולרצות. ולא להתייאש מהנפילות..

אני לא אומרת שאני דווקא שם או לא שם.. אני רק אומרת בפשטות מה הרצונות שלי.

אין דבר שיותר גורם לי לרצות את הקשר נראלי כמו שלבחור יש שאיפות גבוהות משלי.. 

(את יודעת איך להשיג אותי, והיה לנו דיון על זה, לדעתי זה לא מחייב מישהו מקצועי.

אגב אולי אני גם יש סיכוי שאני יכול להשיג לך מישהי מקצועית ללא תשלום)

באמת קצת, כי אני עייף ממש ולא יודע מתי יהיה לי זמן להגיב אח"כ.

א. חיבור בין תורה לעולם הזה זה משהו מאוד קשה להשיג, וממילא מאוד נדיר, אבל זה קיים. אבל אני לא חושב שיהיה חכם לחפש משהו נדיר, כי יש לך עוד דברים שחשובים לך, וככל שהולכים על משהו יותר נדיר הסיכוי שזה קיים נמוך (לא נכנס לדיון של איפה הקב"ה בסיפור, לא בגלל שאני לא מאמין ח"ו, אלא כי זה דיון ארוך).

ב. אם השאיפות הגבוהות שלך את יכולה לעוף, אל תתלי בזה את בעלך, את טובה בזכות עצמך, אם יש לך שאיפה גבוהה, את צריכה למצוא מישהו שיהיה לכך שאישתו תיהיה עם שאיפות גבוהות, לא שהוא יממש את השאיפות שלך.

ג. היהדות שאני מכיר לא נגמרת רק בתורה, יש המון אנשים שלא מצאו את עצמם בתוך כותלי בית המדרש, אבל בהחלט עם שאיפות ענקיות (אני לדוגמה בפועל ללא נמצא בבית המדרש, וכנראה גם לא אחזור אליו בתור עיסוק מרכזי. אני לא חושב שזה משהו שמוריד מגובה השאיפות שלי. אני באמת מאמין שהקב"ה לא רוצה אותי בבית המדרש, אלא במקומות אחרים).

וזה עלה לי כבר בכמה דקות יותר מידי של שינה

1. ואי זה ממש נכון, כי אצלי זה באמת עוד דברים.. הקטע שאני לא בדיוק דתי לאומית וגם הקטע של החסידות. והיום אני מסכימה עם ההנחה הזאת שבאמת דברים נדירים קשה למצוא. 

2. איך אפשר? אני רוצה לבנות בית ביחד. זה לא שאיפות בקריירה שזה נגיד אני יכולה לממש לבד. זה שאיפות שקשורות לאיך אני רוצה לגדל את הילדים שלי, של מי אני רוצה להנחיל להם, זה משהו שקשור לאופי של הבית שאני רוצה להקים. אני צריכה שותף לזה! במיוחד שמבחינתי הגבר הוא המוביל הרוחני בבית. 

3. זה בירור אישי שצריך לעשות באמת.. 

2. אני חושב שיש הבדל בין שאיפות בעצמך, שהגיוני שיהיו גבוהות, ובין שאיפות מהבית שאת רוצה להקים, שהם צריכות להיות הרבה יותר כלליות.

אני יכול לצפות מעצמי כל פעם שבאים לדבר איתי על נקודה רגישה, לפני שאני מגיב, להגיד תודה על המוכנות לשתף אותי, גם אם זה משהו שמאוד מרתיח אותי. אני מאמין שזה מתכון להוריד מתחים בשיחות שגם ככה מתוחות.

אבל אם אני מתנהג כך, זה לא אומר שאני יכול לצפות מאישתי להתנהג כך, אני יכול לצפות ממנה שתיהיה רגישה ומתחשבת, אבל איך היא תעשה את זה, זה ענין אחר, שלה.

רק לא הבנתי מה קשור לזה שאני מקפידה על ההלכה? מכירה עוד מלא בנות שממש מקפידות על ההלכה ולא רוצות בעל אברך...

ולגבי החלק השני, יש בזה משו ממש.. 

ועדיין לא הבנתי את כוונתך.. 

צדיק ורוחני זה בהתנהגות כזה.. הנהגות.. 

לא אכפת לי קצת גדול או קטן ממני...

וכן בתכלס אני מעדיפה מישהו שנתקדם ביחד.. ונגדל ביחד.. 

ובעז"ה! תודה רבה על התשובה!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.