לשם קדושת מזוזה לפני שמתחיל לעבוד כל פעם, או לפי כל מזוזה או לפני כל תג?
לשם קדושת ה' לפני כל שם ה'?

תודה רבה!

וכמובן מכוער...

כה אמר לי מו"צ אצל הרב שטרן.

אבל זה נדיר בכתיבה נורמאלית.

לרוב זה קורה ע"י תייגנים או בכתיבה מהירה וזולה.

בכתיבה רגילה ואיכותית, כאשר אתה כותב את הכל (וממילא פחות בעיות של קידוש) - יש לך יחס נכון של התג מול האות בלי להתאמץ.

ללמוד את ההלכות נורמאלי, כמו סופר. את כולן, בסופו של דבר הוא יכול להתקל כמעט בהכל.

חוץ מפתוחות וסתומות לא עולה לי בראש הלכות שממש לא קשורות אליו וכן קשורות לסופר.

עשרות ואולי מאות כאלה ראיתי 

שיהודי אחד מירושלים הוציא 

אשאל אותו אם אפשר לשלוח אליך. 

תשאיר כאן מייל ואנסה בלי"נ

איך צריך לעשות תיוג, יש מלא מסורות ורובן המוחלט אבדו.

הרמב"ם כבר העיד על זה אבל אמר שעדיף לתייג במסורת שנשארה מאשר לא לתייג למרות שזה לא פוסל. תראה את התוספות במנחות כט' שאומרים תג אחד מימין (אבל לא נוטה ימינה אלא למעלה ישר) תג אחד משמאל ולמעלה ותג אחד למטה (כן כן קו לכיוון מטה) או שלוש קווים ישרים למעלה או כמו שעושים היום. וזה רק צורת התגים ולא אילו אותיות מתייגים וכמה תגים על כל אות. אם זה למכירה תעשה מה שנהוג אם זה ללימוד ולעצמך, תברר את הסוגיה ואת המסורת שאתה מחפש. כל מה שכתבו לך כאן זה רק לפי מה שהשתרש לא בהכרח מה שנכון או מה שהיה נהוג באמת.

ב. 'כל מה שכתבו לך כאן זה רק לפי מה שהשתרש לא בהכרח מה שנכון או מה שהיה נהוג באמת.' - אשמח שתתן דוגמא אחת בלבד ממה שכתוב בשרשור לעיל שעונה על 'לא בהכרח נכון או מה שהיה נהוג באמת'.

לעשות ככה...אבל אם הוא מחפש בשביל ללמוד או בשביל להחזיר מסורת שאבדה אז שלא יחפש במה שנהוג כיום... זה הכל. תיוג לא מעכב לכן אין נכון או לא נכון אבל יש מנהגים שונים ונראה שלא היו מתייגים כמו שאנחנו מתייגים היום.

או לכל הסת"ם לרי"ף ורש"י כן לרמב"ם לא. צורת התגים כמו האותיות המשונות לא נשארה בצורה חלקה כיום (יש אצל התימנים לפופות אבל אצל כל השאר לא) יש בזה מחלוקות ובדבר שהוא מנהג ולא הלכה מסתבר שגם לא כל כך נזהרו לשמור על הצורה המקורית. בגמרא בשבת יש כל מיני מאפיינים לאותיות שלא כל כך מובנים לנו היום למשל.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.