כמו לשאול על מאמן בספורט וכד

המנצח סתם מזיז תידים עם מקל וזהו

מיילא שיהיה מי שיוביל אותם

אבל למה הוא עושה לעצמו בושות על הבמה

הרי גם ככה יודעים מה לעשות

ואם לא

זה נוראי שמשאירים לאיש מוזר שרוקד עם מקל לתזמן אותם.

ונניח וכן

הסימונים שלו ממש לא מובנים

גם מאמן רק מסמן סימנים לא ברורים עם הידיים

תקרא קצת, מן הסתם כתוב על זה

לא לקהל מבחוץ...

תלך פעם לקונצרט מוסבר ותבין קצת יותר.

למנצח יש תפקיד מכריע בעניין: "איך תישמע היצירה או השיר."

 מתי כל כלי נכנס[ הנגנים לא מנגנים כל הזמן]. באיזו דינמיקה לנגן: האם לנגן חלש או חזק.

[ ובכלל, תפקיד המנצח הוא כמו הנהג באוטובוס.] הוא מוביל את היצירה לפי ההבנה שלו.

ואם מנצח במקהלה: הוא מראה לקול השני והשלישי מתי לשיר.[תפקיד המנצח על רגל אחת].

בד"כ המנצח הוא יותר מלומד, במוסיקה, מאשר רוב הנגנים.

לא הייתי מצליחה לנגן בלי המנצח... 

בס"ד

ואני יכולה לומר שיש למנצח הרבה השפעה על מה שקורה. נניח וכתוב בתווים לנגן חלש. אבל כמה חלש? או כמה זמן להחזיק פרמטה? או איך ידעו הנגנים להכנס ביחד? או כמה מהר או לאט לנגן? יש ככ הרבה מקום לפרשנות של תווים. בלי מנצח המוסיקה הייתה וצאת יותר מבולגנת. ככל שהתזמורת יותר גדולה כך מנצח יותר נחוץ.

תיקח למשל את הסימפוניה החמישית של בטהובן שהוא באמת מאוד מאוד מוכר והיית חושב שכל הביצועים יצאו אותו דבר. אך לא! חלקם איטיים יותר, חלקם מהירים יותר, חלקם מודגשים יותר במקומות מסוימים, חלקם פחות וכו וכו. ותהיה בטוח שרוב ההחלטות האלה הם של המנצח. כי זו פרשנות. וכשם שפרצופיהם שונים וכיו"צ וכיו"ב.

אבל לא תזמורת סימפונית, אלא תזמורת כינורות בקונסרבטוריון ותזמורת כלייזמרית לנשים

(אימוג'ים של להקה)

הוא בוחר את השירים מראה על קצב שבו מנגנים איזה כלי מנגן ומתי ובדך כלל אחרי על חזרות של התזמורת

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....