''למה חוני כן ואני לא!'' 

(למקרה שהשתמע שהציטוט של מיכל, אז לא)

פעם הבאה מוזמנת על כוס קפה. בד''כ אני לא נושכת

לכל אחד מהם היתה סיבה לנעילה. מי שרצה קיבל אותה בפרטי

דיי ברור למה נעלתי, גם אם *את* לא הבנת 

''הפורום הזה נועד בשביל לכתוב כאלה דברים כאן''

הפורום לא נועד לפגוע באנשים אחרים, מי שרוצה יכול לעשות זאת בפרטי

תרבות דיון היא דבר שחסר כאן, ואני נועלת רק כשכולם מיצו את הדיון והוא נעשה לנטו הטחת פגיעות (וגם זה לא מיד, אלא לאחר זמן. הנסיון מוכיח שרק ע''י נעילה זה נפסק)

תבדקי אותי

עוד הערות מחכימות?

נסתרות דרכיי.

(סתם לידי כללי, יש מסר\ש''א לפעם הבאה שמשהו לא מוצא חן בעיניך )

משעשע זה לא  

האימוגי הנל זה סתם מוטציה של הדבר האמיתי

הנה דוגמא לדיון פורה ומועיל

תן לי יום יומיים ככה 

ואז אחזור למחוק את התגובה

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

זה אולי עדיין קיים אבל פחות ופחות.

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

אם הוא קיים,

אולי הגיע הזמן שלך להשתחרר ממה שלימדו אותך ולברר את האמת באמת.

אתה חופשי.

יש לו אתר ומלא שיעורים.

וגישה שאולי תיישב את דעתך .

נותן מורכבות לאלוהים ולמציאות

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.