בבקשה אל תשפטו מראש..
בעלי לוחץ עליי להניק (הוא חושב על טובת התינוקת ויש לי חלב בשפע),
וזה לא שאני לא רוצה להניק אבל אין לי כוחות להליך השאיבה, אני שואבת פעם אחת בלילה וזה מספיק לשתי מנות שלה (לא מניקה ישירות בגלל שהיא מתקשה עם אחיזת השד).
אני משלבת בעיקר מטרנה עם קצת הנקה שלי, אבל בעלי רוצה שאשאב גם בצהריים.. וקשה לי מולו.. הוא אמר לי שאם הייתה לו אפשרות הוא היה עושה זאת בעצמי אבל אין לו.
אני יודעת שעדיף לתינוקות חלב אם אבל פשוט אין לי כוחות לזה,
ואני קצת בדיכאון בגלל שכבר שבוע אני מוגבלת עקב הניתוח הקיסרי (מבחינת יציאה מהבית, תנועה וכו).
לא יודעת איך אחזיק מעמד ככה עוד 3 שבועות.. (הבנתי שהתאוששות היא לפחות חודש).. אני גם לא יכולה לקחת אותה לקורס עיסוי תינוקות / שחיית תינוקות כי היא רק בת שבוע וצריך לחכות שהיא תהיה לפחות בת חודש.
לא יודעת מה לעשות,
מרגישה שלא מסוגלת לשבת כל היום בבית ולחכות שהגוף יחלים מהניתוח.
מתגעגעת לאנשים, חברה וספורט.
בעלי לוחץ עליי להניק (הוא חושב על טובת התינוקת ויש לי חלב בשפע),
וזה לא שאני לא רוצה להניק אבל אין לי כוחות להליך השאיבה, אני שואבת פעם אחת בלילה וזה מספיק לשתי מנות שלה (לא מניקה ישירות בגלל שהיא מתקשה עם אחיזת השד).
אני משלבת בעיקר מטרנה עם קצת הנקה שלי, אבל בעלי רוצה שאשאב גם בצהריים.. וקשה לי מולו.. הוא אמר לי שאם הייתה לו אפשרות הוא היה עושה זאת בעצמי אבל אין לו.
אני יודעת שעדיף לתינוקות חלב אם אבל פשוט אין לי כוחות לזה,
ואני קצת בדיכאון בגלל שכבר שבוע אני מוגבלת עקב הניתוח הקיסרי (מבחינת יציאה מהבית, תנועה וכו).
לא יודעת איך אחזיק מעמד ככה עוד 3 שבועות.. (הבנתי שהתאוששות היא לפחות חודש).. אני גם לא יכולה לקחת אותה לקורס עיסוי תינוקות / שחיית תינוקות כי היא רק בת שבוע וצריך לחכות שהיא תהיה לפחות בת חודש.
לא יודעת מה לעשות,
מרגישה שלא מסוגלת לשבת כל היום בבית ולחכות שהגוף יחלים מהניתוח.
מתגעגעת לאנשים, חברה וספורט.
