איזה חפירהההההההההההה

הילדים רגילים שאנחנו רק שואלים אותם איך היה ולא באמת משתפים בחוויות שלנו, אם אנחנו נשתף אותם, גם הם ירצו לשתף מעצמם- זה יהיה שיח, דיאלוג ולא מונולוג שאמא שואלת ואני צריך לענות.

אגב, יש ילדים שמתקשים בארגון המסר, הם רוצים לספר ולא ממש מצליחים להעביר את החוויה באופן מובן- שיתוף בחוויה מצד ההורים יכול גם לעזור לזה- הם לומדים כיצד לשתף באופן מובן לפי סדר ההתרחשות.

ואז הילד מזדעק לתקן

לדוגמא: "תן לי לנחש מה היה היום- היום למדתם על הנחליאלי... (מה פתאום היום למדנו על...)

או: "היום היה לך כיף שחקת עם החברים" (שחקתי קצת ופתאום משהו העליב אותי)

דבר שני להציע אוכל

דבר שלישי - אפשר להתעניין איך היה. אם אומר "היה כיף" אפשר להסתפק בזה ואפשר לנסות להרחיב אבל להיות ערני מאד למה שהוא משדר - אם הוא משדר לך שאת חופרת לו - עזבי אותו

בקיצור - לתת לו מרחב

אם מרגישים על הילד שקרה משהו/לא טוב לו/משדר סימני מצוקה אז כבר צריך למצוא דרך לדובב אותו, זה סיפור אחר

אח"כ מה עשיתם? היתה היום הריתמיקאית/רב גן/אחר...? איזה גננת היתה היום?

מה עשיתם ביצירות? יצאתם לחצר? עם מי שיחקת?

טוב, אני לא באמת חופרת לבן שלי...הוא בד"כ מספר לי לבד אחרי דקה או שתיים מהשאלה הראשונה של "איך היה בגן..."

או לאורך כל היום..כל פעם נזכר באיזה משהו שהיה..

שנאתי את בית הספר וההורים שלי ידעו את זה ולא הצליחו כל כך לשכנע אותי שבית ספר זה טוב,

כי היה לי רע...

אז הטכניקה שלי היתה להיכנס הביתה בשקט בשקט שלא ישימו לב שבאתי ואז לא ישאלו אותי איך היה...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות