בנות (ואולי גם בנים?) - על חברוּתניקיתה
היי.
יצא לכן פעם להילחם על חברוּת עם אחת החברות שלכן?
כלומר, נניח היא השתנתה מאוד, או פגעה בכן..
הייתן מנסות לחזור?


ובשביל להפסיק לדבר בהיפותטיות, בקצרה המקרה הוא כזה:

הייתה לי חברה טובה. התחלנו ללמוד במוסדות אקדמיים שונים אבל לגמרי שמרנו על קשר רציף וכיפי. אממה, החבר׳ה שלה נהיו כאלה שקצת אלכוהול וסמים קלים זה דבר שבשגרה עבורם. היא לא נגררה לזה, אבל התחילה לצאת עם אחד מהם, חילוני.. ולבסוף עברה לגור איתו.
זה שבר אותי. נפשית, מחשבתית, לא יכולתי לסבול את זה. כאב לי עליה - ועדיין כואב. וגם מבחינה אגואיסטית: קשה לי עם קשר כזה לידי..

אבל כ״כ חבל לי על הקשר איתה. היה לנו באמת מצחיק וכיף ומעודד יחד.. אבל אולי עכשיו שהיא איתו זה קצת אבוד. לא יודעת. ותוהה אם יעשה לי טוב שנחזור..


עצות? קרה לכן משהו דומה פעם?

תודה
אני לא חושב שכדאי לנתק איתה קשרארץ השוקולד
כל עוד את לא חושבת שהיא רוצה לגרור אותך למקום מסוים.
אבל אם היא בחורה טובה ואת היית רוצה להיות איתה בקשר, למה לא לנסות להיות בקשר?
כי קשה לי עם הדרך שבה היא בחרה לחיותניקיתה
... אולי זה ישמע מוזר. או אגוצנטרי?
אבל רק לחשוב על להיכנס לבית שלהם.. קשה לי.
אולי כי היא כ״כ יקרה לי קשה לי עם מה שהיא עושה. עם הדרך שהיא בחרה בה.
וגם קשה לי להיות ליד זה. לא מצליחה להכיל את זה.

(החשש הוא לא שהיא תגרור אותי לשם..)

תודה על תגובתך.
זה באמת מובןארץ השוקולד
אולי קחי לעצמך זמן מה להבין למה את רוצה להיות עדיין בקשר איתה, ומה בדיוק מפריע לך, ואז תוכלי להבין איך להתנהל ולהיות שלמה במידת האפשר עם ההחלטה שלך.

בכיף
כי היה לנו כיף שטותי וטוב ביחדניקיתה
אבל אולי כשיש בן זוג ממילא זה כבר לא יכול לחזור להיות מה שהיה..

מבאס.
רק שטותי? או גם שיח רציני ומעניין?ארלט


יותר כיף פשוט ומסיח את הדעתניקיתה
ואוזן קשבת כשקשה
אפשר להביןעדיין כאן
אפשר להבין למה את מרגישה ככה,גם לי קרה מקרה דומה..
לפעמים בהתחלה קצת מתרחקים ואז מבינים שהאדם הוא העניין,העומק, האישיות.
נכון שהמעשים שלה הם גם חלק מהאישיות שלה כרגע אבל בכל זאת לדעתי חברות יכולה להחזיק גם אם יש שוני באורח חיים, בהשקפות ועוד (את לא צריכה לגור איתה או משו אז..)
אבל מסכימה שלפעמים זה קצת קשה וגורם לריחוק..אולי כדאי להניח לזה כרגע ועוד כמה זמן לחדש את הקשר.
בסוף מה שאהבת בה כחברה,כאדם נשאר אז אני חושבת שחבל להפסיד את זה
את צודקת..ניקיתה
אבל כבר עברו כמה חודשים, אולי שנה, והגעתי למצב שאני מתגעגעת קצת וחבל לי שמה שהיה כבר איננו. מצד שני, לא יודעת אם באמת יש לי כוחות להתמודד - או אם אדע להתמודד - עם זה עכשיו.
ובכל זאתעדיין כאן
השאלה היא למה את צריכה להתמודד?
היא קיבלה החלטה לחיות בסגנון מסוים וזה לא נוגע אלייך..
זה לא צריך להרוס את החברות
לדעתי ברגע שיש הבנה והפרדה בין הדברים שהיא עושה- לבין האישיות שלה אז יותר קל לקבל..
אנשים הם שונים ובכל זאת מתחברים.
לי באופן אישי יש חברות מכל הסגנונות ואני משתדלת לכבד אותן והן אותי,אנחנו יכולות להתווכח, לדון ולא להסכים על נושאים מסויימים אבל זה לא אומר שאי אפשר להיות חברות..
ואם בכל זאת את מרגישה שזה גדול עלייך כרגע אז לדעתי כדאי להניח לדברים והזמן יעשה את שלו..
כן..ניקיתה
אולי בגלל שהיא באמת הייתה קרובה, אז קשה לי עם זה יותר.
ולגבי השורות האחרונות - כן, מניחה.. מקווה.

תודה על התגובה.
מה את רוצה מהקשר הזה?שלומי20104

את צריכה לנסות להבין עם עצמך מה המטרה מבחינתך לקשר הזה.

אם זה קשר למטרות של כיף ופנאי, וכיום להיפגש איתה גורם לך רק ליסוריי נפש, למהלך?
אם זה קשר יותר עמוק, זו חברה שנותנת לך המון והקשר הזה עוזר לך בחיים את צריכה למדוד מבחינתך עלות מול תועלת.

אופציה אחרת זה הדיון לגביי אם אני אצליח לשמר אצלה את הקשר לעולם התורני, קשר "למטרות דתיות" צריך לבחון אם זה מזיק או סתם.

קרה לי בהפוך,,,,,,,,
כלומר, היתה לי חברה ממש טובה שהיינו ממש כל היום ביחד. הסיפור אותו דבר מבחינתה. קשה לה שהשתנתי ונהייתי דבר אחר לכאורה, אמנם לא הגעתי למצב של חברה שלך.. ברוך ה, אבל מבחינתה זה גרוע אותו דבר (היא ממש ממש מאד דוסית, ואני מזמן לא, מאד לא).
ברור שהקשר השתנה ואנחנו כמעט לא מתראות אבל כשכאנחנו כן יוצאות או משו, לי אישית זה לא נעים ובטח לא כיף כמו שזה היה. יש לי הרגשה שאני לא מספיק טובה בשבילה ושהיא סוג של עושה לי טובה שהיא הולכת איתי. כאילו היא כבר מיואשת. אני צריכה להזהר לא להיות אני. וזה באסה. אני לא יודעת איך זה מבחינתה להיות איתי היום. יכול להיות שהיא מרגישה כמוך.
אני חושבת שלכל זמן ועת, היה לנו חברות מהממת והיא נגמרה. וחבל לנסות למשוך אותה עוד, כי היא הרי תגמר בסוף וחבל שזה יהיה עם טעם רע. זו דעתי. בהצלחה!
שמרתיפרח-אש
היא חשובה לי ואני לא אוותר עליה ותמיד תוכל לבוא אלי ואני אפתח לה את הדלת
לפחות היא נאמנת לאחד, ולא נמצאת אצל מישהו אחר כלחסדי הים
לילה. יש בזה מוסר מסויים.

לגבי החברות ביניכם, לפעמים החיים לוקחים אותך למקום אחר. אין מה לעשות.
אני לא חושבת שכדאי לך לחזורבת של השם

חברה יכולה מאוד להשפיע

למה החברות שלכן צריכה להיות תלויה בזה?סתם אחת
אי אפשר ששתי בנות ששונות זו מזו יהיו חברות?
זו השאלה שלי בעצםניקיתה
ומעציב / מתסכל? אותי שאני לא מוצאת בתוכי את הכוחות לזה.

קשה מדי להכיל. וכואב.
כן,יצא לי להילחם על חברה שלי, על החברות איתהסמטאות
סיפור דומה בקווים הכללים,
היא פנתה לכיון אחר בחיים הדתיים שלי,
לא שומרת תומצ,התגייסה,
הכל הפוך ממני.
ואז מה?
היא נשארה היא שאני אוהבת וטוב לי איתה,
נכון בהתחלה היו רגעים שקטים,רגעים שחשבתי שאני לא יכולה לשמור איתה על קשר מרוב כאב לב,
אבל זה עבר,
היום אני מברכת את הקב"ה שנתן לי שכל להלחם על זה,
ככ הרבה טוב יש לנו אחת מהשניה ב"ה.
אז אולי זה באמת עניין של זמן..ניקיתה
כמו שכמה הציעו פה.

תודה
הייתי במקום דומהפנימה
מאחלת לך ממש בהצלחה!
תשמרי על עצמך.
אני התרחקתי, הקשר הזה לא עשה לי טוב בכלל. וזה שהתרחקתי עזר לי בחיים.
מידי פעם עולה לי מחשבה שאולי לא הייתי צריכה לוותר ככה. אבל באמת באמת זה עשה לי טוב להתרחק.
אם זה לא קיצוני אפשר אולי להתרחק קצת ובמקביל לחזק חברויות אחרות שיהיו הבסיס שלך וחברה תומכת בך ולכל מקרה שלא יבוא. שוב בהצלחה!
חבר אני לכל אשר יראוךאמאל'ה שלי


קרה לי מהכיוון השנידי"מאחרונה
חבר קרוב ניתק קשר איתי כשחשבתי ללמוד בישיבה מעורבת לא אורתודוקסית (בארה"ב).
ההורים שלנו שכנים וזה כואב לי עד עכשיו. לאחרונה חשבתי על זה המון והחלטתי שפעם הבאה שאראה איתו אדבר איתו ואבקש שנחזור להיות בקשר. השבת ראיתי אותו ולא היה לי אומץ.

יש לי חברים ממגוון עצום של מגזרים ורקעים. אני לא מבין למה אי אפשר להישאר חברים בגלל דעות. לפעמים בקשר מתפורר, אבל בחיים לא אנתק קשר עם אדם שלא פגע בי.
אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶםאחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

מצטרףמשהאחרונה

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

וואלה מענייןכְּקֶדֶם

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.אחרונה

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אולי יעניין אותך