בגלל שיש פה קהילה יחסית תוססת של נשים בהריון, מעניין אותי לבדוק -
ראיתי שיש קבוצה בפייסבוק שנשים משתפות השלכות קשות שקרו להריון אחרי חיסון שעלת
אז השאלה שלי - יש פה מישהי בקהל שמכירה מקרה כזה באופן אישי???
בגלל שיש פה קהילה יחסית תוססת של נשים בהריון, מעניין אותי לבדוק -
ראיתי שיש קבוצה בפייסבוק שנשים משתפות השלכות קשות שקרו להריון אחרי חיסון שעלת
אז השאלה שלי - יש פה מישהי בקהל שמכירה מקרה כזה באופן אישי???
על מקרה שהיא מכירה אישית על תינוק שאמא שלו לא חוסנה בהריון, ובגלל זה הגיע לטיפול נמרץ..
לא חוסנה בהריון?
הפלות וכל מני שהיו מיד אחרי החיסון, כשעד אז ההריון היה תקין לחלוטין
אבל מעניין אותי אם מישהי מכירה כזה סיפור באופן אישי
באמת מעניין אותי לדעת אם יש פה אשה שהתחסנה ובכל זאת התינוק חלה
אני מכירה אישית מקרה אחד של חברה שלי שחלתה בשעלת (לא בהריון) למרות שחוסנה בילדות את כל החיסונים והבת שלה בערך בת שנתיים נדבקה ממנה למרות שהחברה שלי חיסנה את כל הילדים שלה את כל חיסוני השגרה.
אבל זה לא מקרה של תינוק פחות מגיל חצי שנה
ועוד משהו שמעניין אותי - היא ינקה או לא?
סליחה על החפירה 
וגם עוקבת אחרי קבוצות של נפגעים בארצות הברית- שם יש הרבה סיפורים.
ויש קובץ שמאגד סיפורי נפגעות בפייסבוק Orion Hassid
אלומיניום שנמצא בחיסון הוא חומר חודר שלייה.
יפית8במקרה שאת מכירה אישית אחרי החיסון היתה הפלה?
בהריון השני שבו היא דחתה את החיסון הצירים התחילו בשבוע 32 ולא גרמו לדינמיקה צווארית
זה בכל זאת הבדל
בהריון הראשון התחילו מיד אחרי החיסון בשבוע 28 בערך וגרמו למחיקה ופתיחה ושמירה
ובהריון השני התחילו בשבוע 32 ולא גרמו לדינמיקה צוארית
יש פה הבדלים משמעותיים אז אי אפשר להגיד שבטח אין קשר. או שיש או שאין, אי אפשר לדעת.
אישה שיולדת שנה אחרי שנה,נגיד בתוך 3 שנים,3 ילדים,צריכה לקבל בתוך 3 שנים 3 פעמים את אותו החיסון.נשמע לי ממש הזוי.
עוד מעט נתחיל לקחת את כל הפנקס חיסונים של הילד לפני הלידה
בשבוע 30, פג, ב"ה מקסים,
הכל היה ניסי כ"כ,
אבל אחרי הלידה כשסיפרתי לתומי לאחות בטיפת חלב, היא אמרה שיכול מאוד להיות שכל זה קרה בגלל החיסון,
ושזה לא מקרה ראשון שהיא שומעת...
כמובן שהרופאים לא אמרו כלום, מבחינתם ירידת מים מוקדמת היא ללא סיבה ואין להם הסבר ואפשרות למנוע את זה., וזה יכול לקרוא לכל אישה בכל מצב, ככה שאני לא יכולה לדעת במדוייק.
אבל כך היה המעשה...
אבל לצורך השרשור הזה את לא ״תופסת״מיואשת******
יפית8אם היא תמשיך להיות פעילה פה אפשר לקבל אמון למפרע 
וגם לפעמים פותחים פצל"ש כי חוששים מאאוטניג (אבל אז רצוי לציין את זה בהודעה)
מיואשת******סיפור כזה...
נשמח לראות אותך פהמיואשת******
ב"ה שהילד בסדר.
נפגע קשות מחיסון שפעת,אבא לילדים. כל היום עסוק בטיפולים בחו"ל
מסכנה אשתו
האם נתקלתן במקרים של הפלה מיד אחרי חיסון שעלת?
מיואשת******העובדה שלא מתייחסים ברצינות לתלונות של א/נשים אחרי חיסון ולא מתעדים מערערת את האמון בדיווחים של מערכת הבריאות על בטיחות החיסון
) אני בעד החיסון,באורות
מיואשת******
המשךיפית8קראתי באיזה מקום שבכלל לא מוכח שהחיסון בהריון באמת מחסן את התינוק. לא זוכרת איפה ראיתי את זה אז השאלה שלי היא -
איפה אפשר למצוא חומר כתוב על שיעור התחלואה ביילודים בני 0 עד חצי שנה - לפני ואחרי הכנסת החיסון
האם סטטיסטית אכן שיעור התחלואה ירד?
סטטיסטית התחלואה הוכפלה פי 3 מיד אחרי שנכנס החיסון.
(הדוחות לא מחלקים בין תחלואה כללית לתחלואה דווקא בתינוקות בני 0-6 חודשים).
בארץ: דוח אפידמיולוגי משרד הבריאות:
שימי לב לקפיצה משנת 2014 ל 2015.
גם בארה"ב:
WHO vaccine-preventable diseases: monitoring system. 2018 global summary
קפיצה מ2011 ל 2012. נכנס חיסון שעלת לנשים הרות בארה"ב.
מקור טוב ללמוד על חיסון השעלת: Vaccines / חיסונים: שעלת
העליה בתחלואה מלכתחילה למרות החיסון. לכן החליטו לחסן נשים בהריון.
עליה כל כך משמעותית בעקבות חיסון נשים בהריון (זה היה השינוי היחיד בתוכנית החיסונים) אומרת דרשני.
מה שכן יודעים לציין ב CDC ש"יעילות נוגדני שעלת אימהיים במניעת שעלת בתינוקות עדיין אינה ידועה, אך נוגדני שעלת עשויים להעניק הגנה ולשנות את חומרת מחלת השעלת." (The effectiveness of maternal anti-pertussis antibodies in preventing infant pertussis is not yet known, but pertussis-specific antibodies likely confer protection and modify the severity of pertussis illness).
את זאת הוועדה מציינת זאת לגבי יעילות החיסון בהגנה על ילודים ותינוקות[.] למרות שני מחקרים חדשים המראים שחיסון נשים בהריון מביא לעליה משמעותית ברמת הנוגדנים לשעלת אצל התינוקות.
מתוך ישיבת ועדת החיסונים [כאן] של ה-CDC ב-2011.
ואף על פי כן הוועדה המליצה לחסן נשים בהריון.
אותה "הבנה מוגבלת" של הדרך בה מושגת חסינות משעלת ושאין מתאם בין כמות הנוגדנים בדם המחוסן ובין רמת ההגנה שיש לו כנגד שעלת".
No level of antibody, presence of specific antibodies, or antibody profile has been accepted universally as a quantifiable serologic measure of protection
מהוועדה בשנת 2006-2008. בדיונים אלה הועדה אינה ממליצה לחסן נשים בהריון לשעלת.
כאן, פרק "Introduction".
משרד הבריאות בדוחות אפידמיולוגיים של השנים הבאות וראיתי שמ 2016 זה התחיל שוב לרדת
2016 - 1648 מקרי שעלת
2017 - 500 מקרים
2018 - 665 מקרים
מעניין אם זה כן אומר משהו על יעילות החיסון
מאד יעזור לי אם את יכולה לאמר לי מה הנקודה המרכזית בקישורים שהבאת
מוזמנת לגמרי לא לסמוך עלי. אני לא חוקרת את הדברים מאד לעומק ולא מתיימרת להבין בזה יותר מדי
חיסונים ותיקים או שמחסנים נגד מחלות מסוכנות וקשות באמת אני מחסנת
מחיסונים חדשים אני חוששת, אז חיסון שפעת למשל שמתחדש כל שנה וגם לא מחסן נגד כל הזנים וכו וכו אני לא מחסנת
אני חוששת מחיסונים חדשים כי אין לי מספיק אמון במערכת הבריאות ובטח לא בחברות התרופות וביצרניות החיסונים שיספקו מידע מספיק אמין ובטוח
והיו מקרים שחיסונים או תרופות הוסרו מהמדפים אחרי תקופה בגלל הצטברות של מקרים..
חיסון שעלת - את הילדים שלי כן חיסנתי לשעלת בגיל חודשיים והלאה עם המון חשש והמון תפילות שיעבור בשלום כי שמעתי על תופעות לוואי קשות של החיסון מצד שני גם המחלה היא באמת מסוכנת בגיל כזה.. ב"ה החיסון עבר אצלינו בשלום
חיסון שעלת בהריון - בגלל ששמעתי על השלכות קשות על ההריון אני חוששת מזה ולא ממש יודעת איך בדיוק לבדוק את זה, אז אני מאד מתלבטת מה לעשות. בעקרון אין לי הסטוריה של צירים מוקדמים או לידות מוקדמות, לא יודעת אם זה קשור או לא.
מוטים שקשה להאמין בכלל למחקרים,כל מחקר שהוא הן לטובה והן לרעה
למדתי קצת על מחקרים,חלקם ממש בדיחה.ככה שמחקר יש על כל נושא שתבחריואת יכולה להאמין לאיזה צד שתבחרי

אבל אין שום בעיה לפרסם רק מחקרים שמגבים את ,סתם לדוגמא:חברות התרופות
הם יכולים לפרסם רק מחקרים שמצדדים בתרופה שלהם,ולא לפרסם שום מחקר על תופעות הלוואי הקשות שלה לדוגמא.
אני לא עובדת בחברת תרופות
אל תהיי כזו תמימה ,או שאת עושה את עצמך
כמו שמבקשים הוכחה שמישהו רצח מישהי,מאיפה הוכחה? מה הוא קרה למישהו שיהיה עד.? יש דברים שעושים בסתר,כי רוצים שישארו בסתר
זו לא פעם ראשונה שלנו
ונראה שאף אחת לא תשתכנע,אז באמת חבל
אני עייפה
אני מאוד נהנית לקרוא אותך בשרשורים אחרים,את נשמעת מאוד נחמדה.
רק עייפתי מהוויכוחים שבתכלס הם בינך לבין "לב אמיץ"![]()
אני בדרך למיטה,חחח
אין שום קנוניה כנגד אף אחד,יש קנוניה בעד הכסף שלהם.וזה הבדל ענק
אף אחד לא ממציא תרופה למחלה בשביל לעזור לאנשים,אלא בשביל הכסף שירוויחו מזה
למה לא מייצרים תרופות מצמחים? כי א"א לרשום עליהם פטנט.
לילה טוב
רק רציתי להראות שרוב המחקרים ממומנים או מוטים
וכן,חברות התרופות גם גונזות מחקרים שלא יצאו לטעמם (בדיוק כמו בפוליטיקה)
זה הכל
הויכוח פה לא יגמר אף פעם,אפשר להביא מאות מחקרים על בעד בדיוק כמו על נגד,וכולם ממקורות טובים ומהימנים
שכל אחת תבחר למי להאמין
אני לא בחרדה,תאמיני לי שאני ישנה היטב,אבל לצערי לא מאמינה שביבי או כחלון או לפיד מחפשים את טובתי
כנ"ל חברת שטראוס,קוקה קולה ולהבדיל חברות התרופות,כל העולם הזה קיים על כסף וכבוד.
מי שרוצה בטובתי זה רק המשפחה שלי
השאלה שלי ,למה יש לאנשים אינטרס להיות נגד חיסונים? שואלת באמת לא בציניות
ממש מעניין אותי
באורות
יותר טוב?
מיואשת******שמטפלים בפגיעות מחיסונים.
אחרי שהאימונולוג, והזיהומולוג, והאלרגולוג ורופא הילדים במחלקה מרימים ידיים,
קוראים הצידה להורים ומציעים לפנות לרפואה אלטרנטיבית כי להם אין פתרון.
אם כבר, למטפלים אלטרנטיבים שמטפלים בנזקי חיסונים, אמור היה להיות אינטרס כלכלי בחיסונים חלילה..
מעריכה את המאמץ שלך 
אני מנסה לחשוב אם האופציה של לחכות עם החיסון לשבוע 36-37 ממזערת את רוב הסיכון
השאלה עד כמה נחקרה בטיחות החיסון. אם כמו שאומרת פה @דבורית אף אחד לא הסכים להתייחס בכלל לתלונות שלה אז איך אפשר לדעת מה הבטיחות של החיסון?
והיא לא היחידה, זה מוכר לי בעצמי מסיטואציות שונות, לא בהקשר של חיסונים, אבל כן רואים התעלמות וטיוח של רופאים שלא מעונינים להתייחס למה שלא נח להם
היו כאלה שלטענתן זה גרם להן לצירים מוקדמים, פתיחה, שמירה ובסוף הצליחו לסחוב עד תחילת תשיעי - אז לפי דבריך הן לא יכנסו לסטטיסטיקה.
ואלה שלטענתן נגרם להם מוות תוך רחמי - זה בכלל לא לידה מוקדמת ומי יקשר את זה לחיסון? אולי באמת אי אפשר לדעת אבל אי אפשר לדעת לשני הכיוונים
דבוריתדוקא לא חפרת, סיכמת את העניין יפה מאד.
הוכנס לסל אחרי התפרצות קשה שהיתה? הדוח מוכיח התפרצות פי שלושה בעקבות החיסון.
ומאיפה הנתון שכל המקרים היו של תינוקות שהאם לא חוסנה? בדוח אין אפילו חילוק בין תינוקות למבוגרים.
גם לגבי מקרי מוות.
אף מקור רשמי לא חתום עליה והיא מלאה נתונים שקריים.
התפרסמה בקבוצה שאת ממליצה עליה..
7 מתוך 14 הנפטרים (וככל הנראה אף 10), חלו בשעלת ונפטרו משעלת לפני גיל החיסון הראשון לפי התכנית המומלצת - חודשיים, בשנים שלפני שחיסנו נשים בהריון.
הנתונים בטבלה מנופחים - אינם מתאימים לדיווחים הרשמיים של משרד הבריאות. מספר הפטירות משעלת בשנים 2006, 2007, 2008 היה 1, 3, 1 בהתאמה, ולא 2, 5, 1 כפי המוצג בטבלה הזו.
זכרתי שראיתי את הטבלה הזו. הסבר כאן: עמותה למתן מידע על חיסונים - ע"ר
מיואשת**- אני כותבת קבוע אבל לא רוצה שיזהו לפי הסיפור שלי אז כל אחד יבחר אם להאמין או לא.
נתחיל מזה שאני כן מתכוונת להתחסן אבל הפעם אעשה זאת בשלב מאוחר, לא רוצה לקחת על עצמי את הסיכון במיוחד שאני מכירה מקרה אישי של תינוק שחלה בשעלת עוד לפני שהיה את החיסון.
הריון שני שלי, הייתי במעקב כל ההריון בעקבות קיצור צוואר מתמשך בהריון ראשון, הכל היה תקין. בשבוע 30 עשיתי חיסון, למחורת קיצור של יותר מ10 מ"מ בצוואר הרחם, אשפזו אותי באותו שבוע כל יום ירד עוד קצת בסוף השבוע הגעתי לאורך של 11 מ"מ ועם מחיקה. ב"ה הצלחתי להגיע לתאריך. ואפילו לא ילדתי בחוד 9 למרות כל המאמצים שעשית ללדת לפני.
מציינת רק בהריון ראשון היו לי לאורך כל ההריון קיצורים קטנים. תמיד הייתי גבולית אבל אף פעם לא הגעתי לרף בעייתי ולכן גם הקפדתי תמיד לא להתאמץ יותר מידי להיות במנוחה גם בלימודים וןכו.
מסקנה שלי- מאז החלטתי שאני לא עושה את החיסון לפני שבוע 36-37. מצד שני גם לא מתכוונת לוותר על החיסון.
אמנם אי אפשר להוכיח שזה בהכרח קשור מצד שני גם להגיד צירוף מקרים זה קצת להתעלם מהמציאות. בקיצור המלצה אישית שלי כל אלו שיודעות שיש להן בעיות כמו קיצורי צוואר חכו עם החיסון לסוף חודש 8.
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
והאיש זכר לבד לחמם את המרק לפני שבת וגם להכין מיחם.
תוך כדי תפעל את הילדים שיכנסו למקלחות וישמרו על הקטן.
כיף להכניס שבת בנחת בזכותו!
חולים עם התינוקת?
בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.
בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח
לק"י
אולי מגש פירות לא גדול.
רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים.
חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב
לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי
בשבת- קצת משעמם...
זה.
אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅
בבית חולים עצמו…
זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים
עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).
זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...
באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)
וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️
אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.
לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.
ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
שאין אינטימיות רגשית
יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי
הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה
שיהיו יותר שיחות עומק
בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים
מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה
אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר
חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין
יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך
דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים
יש אשליה שבוחרים בן זוג
אבל רב הנסתר על הגלוי
מה שכן בוחרים
זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה
זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)
גם כשנשואים
טיב הקשר תלוי בהסתכלות
אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות
הזוגיות תהיה יותר טובה
אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות
הזוגיות תהיה פחות טובה
(כולנו אנשים פגומים
גם לאנשים עם תכונות מרשימות
יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)
אני חושבת שהמיקוד צריך להיות
1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות
(גם שלך וגם שלו)
2. בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות
שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.
חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)
בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.
לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.
אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.
ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.
הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.
קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.
אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…
בואו לעזרתי
שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...
יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם
עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה
(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)
למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.
ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.
(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)
אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)
סדנא זוגית (בבית/בחוץ)
בריכה
לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈
אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)
רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות
סדנא/בריכה/ניווט
לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.
יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.
חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה
תחפשי בגוגל.
לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.
זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.
אני לא אוהבת הפתעות
הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש
נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.
בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף
אוהב אותי. או לפחות נראה לי...
הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!
"אימוש היקרה"
ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...
הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....
והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל
כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.
תודה לה'
משמח מאוד!
הוא נשמע מותק ממש.
שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה 
וטוב שיש תמיד תקווה
תודה על השיתוף!!!
נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..
בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
ואני מכסה בשמיכה ופוך
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים
מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
זה באמת מרגששש
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס
ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.
היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום
או שהיה לך רק קל?
כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...
אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר
וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...
באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)
והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...
לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.
אם את אומרת שיש ..
פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...
זכית😉
אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.
קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.
אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...
ובקלות!
כל תגובה משמחת ומחזקת..