בגלל שיש פה קהילה יחסית תוססת של נשים בהריון, מעניין אותי לבדוק -
ראיתי שיש קבוצה בפייסבוק שנשים משתפות השלכות קשות שקרו להריון אחרי חיסון שעלת
אז השאלה שלי - יש פה מישהי בקהל שמכירה מקרה כזה באופן אישי???
בגלל שיש פה קהילה יחסית תוססת של נשים בהריון, מעניין אותי לבדוק -
ראיתי שיש קבוצה בפייסבוק שנשים משתפות השלכות קשות שקרו להריון אחרי חיסון שעלת
אז השאלה שלי - יש פה מישהי בקהל שמכירה מקרה כזה באופן אישי???
על מקרה שהיא מכירה אישית על תינוק שאמא שלו לא חוסנה בהריון, ובגלל זה הגיע לטיפול נמרץ..
לא חוסנה בהריון?
הפלות וכל מני שהיו מיד אחרי החיסון, כשעד אז ההריון היה תקין לחלוטין
אבל מעניין אותי אם מישהי מכירה כזה סיפור באופן אישי
באמת מעניין אותי לדעת אם יש פה אשה שהתחסנה ובכל זאת התינוק חלה
אני מכירה אישית מקרה אחד של חברה שלי שחלתה בשעלת (לא בהריון) למרות שחוסנה בילדות את כל החיסונים והבת שלה בערך בת שנתיים נדבקה ממנה למרות שהחברה שלי חיסנה את כל הילדים שלה את כל חיסוני השגרה.
אבל זה לא מקרה של תינוק פחות מגיל חצי שנה
ועוד משהו שמעניין אותי - היא ינקה או לא?
סליחה על החפירה 
וגם עוקבת אחרי קבוצות של נפגעים בארצות הברית- שם יש הרבה סיפורים.
ויש קובץ שמאגד סיפורי נפגעות בפייסבוק Orion Hassid
אלומיניום שנמצא בחיסון הוא חומר חודר שלייה.
יפית8במקרה שאת מכירה אישית אחרי החיסון היתה הפלה?
בהריון השני שבו היא דחתה את החיסון הצירים התחילו בשבוע 32 ולא גרמו לדינמיקה צווארית
זה בכל זאת הבדל
בהריון הראשון התחילו מיד אחרי החיסון בשבוע 28 בערך וגרמו למחיקה ופתיחה ושמירה
ובהריון השני התחילו בשבוע 32 ולא גרמו לדינמיקה צוארית
יש פה הבדלים משמעותיים אז אי אפשר להגיד שבטח אין קשר. או שיש או שאין, אי אפשר לדעת.
אישה שיולדת שנה אחרי שנה,נגיד בתוך 3 שנים,3 ילדים,צריכה לקבל בתוך 3 שנים 3 פעמים את אותו החיסון.נשמע לי ממש הזוי.
עוד מעט נתחיל לקחת את כל הפנקס חיסונים של הילד לפני הלידה
בשבוע 30, פג, ב"ה מקסים,
הכל היה ניסי כ"כ,
אבל אחרי הלידה כשסיפרתי לתומי לאחות בטיפת חלב, היא אמרה שיכול מאוד להיות שכל זה קרה בגלל החיסון,
ושזה לא מקרה ראשון שהיא שומעת...
כמובן שהרופאים לא אמרו כלום, מבחינתם ירידת מים מוקדמת היא ללא סיבה ואין להם הסבר ואפשרות למנוע את זה., וזה יכול לקרוא לכל אישה בכל מצב, ככה שאני לא יכולה לדעת במדוייק.
אבל כך היה המעשה...
אבל לצורך השרשור הזה את לא ״תופסת״מיואשת******
יפית8אם היא תמשיך להיות פעילה פה אפשר לקבל אמון למפרע 
וגם לפעמים פותחים פצל"ש כי חוששים מאאוטניג (אבל אז רצוי לציין את זה בהודעה)
מיואשת******סיפור כזה...
נשמח לראות אותך פהמיואשת******
ב"ה שהילד בסדר.
נפגע קשות מחיסון שפעת,אבא לילדים. כל היום עסוק בטיפולים בחו"ל
מסכנה אשתו
האם נתקלתן במקרים של הפלה מיד אחרי חיסון שעלת?
מיואשת******העובדה שלא מתייחסים ברצינות לתלונות של א/נשים אחרי חיסון ולא מתעדים מערערת את האמון בדיווחים של מערכת הבריאות על בטיחות החיסון
) אני בעד החיסון,באורות
מיואשת******
המשךיפית8קראתי באיזה מקום שבכלל לא מוכח שהחיסון בהריון באמת מחסן את התינוק. לא זוכרת איפה ראיתי את זה אז השאלה שלי היא -
איפה אפשר למצוא חומר כתוב על שיעור התחלואה ביילודים בני 0 עד חצי שנה - לפני ואחרי הכנסת החיסון
האם סטטיסטית אכן שיעור התחלואה ירד?
סטטיסטית התחלואה הוכפלה פי 3 מיד אחרי שנכנס החיסון.
(הדוחות לא מחלקים בין תחלואה כללית לתחלואה דווקא בתינוקות בני 0-6 חודשים).
בארץ: דוח אפידמיולוגי משרד הבריאות:
שימי לב לקפיצה משנת 2014 ל 2015.
גם בארה"ב:
WHO vaccine-preventable diseases: monitoring system. 2018 global summary
קפיצה מ2011 ל 2012. נכנס חיסון שעלת לנשים הרות בארה"ב.
מקור טוב ללמוד על חיסון השעלת: Vaccines / חיסונים: שעלת
העליה בתחלואה מלכתחילה למרות החיסון. לכן החליטו לחסן נשים בהריון.
עליה כל כך משמעותית בעקבות חיסון נשים בהריון (זה היה השינוי היחיד בתוכנית החיסונים) אומרת דרשני.
מה שכן יודעים לציין ב CDC ש"יעילות נוגדני שעלת אימהיים במניעת שעלת בתינוקות עדיין אינה ידועה, אך נוגדני שעלת עשויים להעניק הגנה ולשנות את חומרת מחלת השעלת." (The effectiveness of maternal anti-pertussis antibodies in preventing infant pertussis is not yet known, but pertussis-specific antibodies likely confer protection and modify the severity of pertussis illness).
את זאת הוועדה מציינת זאת לגבי יעילות החיסון בהגנה על ילודים ותינוקות[.] למרות שני מחקרים חדשים המראים שחיסון נשים בהריון מביא לעליה משמעותית ברמת הנוגדנים לשעלת אצל התינוקות.
מתוך ישיבת ועדת החיסונים [כאן] של ה-CDC ב-2011.
ואף על פי כן הוועדה המליצה לחסן נשים בהריון.
אותה "הבנה מוגבלת" של הדרך בה מושגת חסינות משעלת ושאין מתאם בין כמות הנוגדנים בדם המחוסן ובין רמת ההגנה שיש לו כנגד שעלת".
No level of antibody, presence of specific antibodies, or antibody profile has been accepted universally as a quantifiable serologic measure of protection
מהוועדה בשנת 2006-2008. בדיונים אלה הועדה אינה ממליצה לחסן נשים בהריון לשעלת.
כאן, פרק "Introduction".
משרד הבריאות בדוחות אפידמיולוגיים של השנים הבאות וראיתי שמ 2016 זה התחיל שוב לרדת
2016 - 1648 מקרי שעלת
2017 - 500 מקרים
2018 - 665 מקרים
מעניין אם זה כן אומר משהו על יעילות החיסון
מאד יעזור לי אם את יכולה לאמר לי מה הנקודה המרכזית בקישורים שהבאת
מוזמנת לגמרי לא לסמוך עלי. אני לא חוקרת את הדברים מאד לעומק ולא מתיימרת להבין בזה יותר מדי
חיסונים ותיקים או שמחסנים נגד מחלות מסוכנות וקשות באמת אני מחסנת
מחיסונים חדשים אני חוששת, אז חיסון שפעת למשל שמתחדש כל שנה וגם לא מחסן נגד כל הזנים וכו וכו אני לא מחסנת
אני חוששת מחיסונים חדשים כי אין לי מספיק אמון במערכת הבריאות ובטח לא בחברות התרופות וביצרניות החיסונים שיספקו מידע מספיק אמין ובטוח
והיו מקרים שחיסונים או תרופות הוסרו מהמדפים אחרי תקופה בגלל הצטברות של מקרים..
חיסון שעלת - את הילדים שלי כן חיסנתי לשעלת בגיל חודשיים והלאה עם המון חשש והמון תפילות שיעבור בשלום כי שמעתי על תופעות לוואי קשות של החיסון מצד שני גם המחלה היא באמת מסוכנת בגיל כזה.. ב"ה החיסון עבר אצלינו בשלום
חיסון שעלת בהריון - בגלל ששמעתי על השלכות קשות על ההריון אני חוששת מזה ולא ממש יודעת איך בדיוק לבדוק את זה, אז אני מאד מתלבטת מה לעשות. בעקרון אין לי הסטוריה של צירים מוקדמים או לידות מוקדמות, לא יודעת אם זה קשור או לא.
מוטים שקשה להאמין בכלל למחקרים,כל מחקר שהוא הן לטובה והן לרעה
למדתי קצת על מחקרים,חלקם ממש בדיחה.ככה שמחקר יש על כל נושא שתבחריואת יכולה להאמין לאיזה צד שתבחרי

אבל אין שום בעיה לפרסם רק מחקרים שמגבים את ,סתם לדוגמא:חברות התרופות
הם יכולים לפרסם רק מחקרים שמצדדים בתרופה שלהם,ולא לפרסם שום מחקר על תופעות הלוואי הקשות שלה לדוגמא.
אני לא עובדת בחברת תרופות
אל תהיי כזו תמימה ,או שאת עושה את עצמך
כמו שמבקשים הוכחה שמישהו רצח מישהי,מאיפה הוכחה? מה הוא קרה למישהו שיהיה עד.? יש דברים שעושים בסתר,כי רוצים שישארו בסתר
זו לא פעם ראשונה שלנו
ונראה שאף אחת לא תשתכנע,אז באמת חבל
אני עייפה
אני מאוד נהנית לקרוא אותך בשרשורים אחרים,את נשמעת מאוד נחמדה.
רק עייפתי מהוויכוחים שבתכלס הם בינך לבין "לב אמיץ"![]()
אני בדרך למיטה,חחח
אין שום קנוניה כנגד אף אחד,יש קנוניה בעד הכסף שלהם.וזה הבדל ענק
אף אחד לא ממציא תרופה למחלה בשביל לעזור לאנשים,אלא בשביל הכסף שירוויחו מזה
למה לא מייצרים תרופות מצמחים? כי א"א לרשום עליהם פטנט.
לילה טוב
רק רציתי להראות שרוב המחקרים ממומנים או מוטים
וכן,חברות התרופות גם גונזות מחקרים שלא יצאו לטעמם (בדיוק כמו בפוליטיקה)
זה הכל
הויכוח פה לא יגמר אף פעם,אפשר להביא מאות מחקרים על בעד בדיוק כמו על נגד,וכולם ממקורות טובים ומהימנים
שכל אחת תבחר למי להאמין
אני לא בחרדה,תאמיני לי שאני ישנה היטב,אבל לצערי לא מאמינה שביבי או כחלון או לפיד מחפשים את טובתי
כנ"ל חברת שטראוס,קוקה קולה ולהבדיל חברות התרופות,כל העולם הזה קיים על כסף וכבוד.
מי שרוצה בטובתי זה רק המשפחה שלי
השאלה שלי ,למה יש לאנשים אינטרס להיות נגד חיסונים? שואלת באמת לא בציניות
ממש מעניין אותי
באורות
יותר טוב?
מיואשת******שמטפלים בפגיעות מחיסונים.
אחרי שהאימונולוג, והזיהומולוג, והאלרגולוג ורופא הילדים במחלקה מרימים ידיים,
קוראים הצידה להורים ומציעים לפנות לרפואה אלטרנטיבית כי להם אין פתרון.
אם כבר, למטפלים אלטרנטיבים שמטפלים בנזקי חיסונים, אמור היה להיות אינטרס כלכלי בחיסונים חלילה..
מעריכה את המאמץ שלך 
אני מנסה לחשוב אם האופציה של לחכות עם החיסון לשבוע 36-37 ממזערת את רוב הסיכון
השאלה עד כמה נחקרה בטיחות החיסון. אם כמו שאומרת פה @דבורית אף אחד לא הסכים להתייחס בכלל לתלונות שלה אז איך אפשר לדעת מה הבטיחות של החיסון?
והיא לא היחידה, זה מוכר לי בעצמי מסיטואציות שונות, לא בהקשר של חיסונים, אבל כן רואים התעלמות וטיוח של רופאים שלא מעונינים להתייחס למה שלא נח להם
היו כאלה שלטענתן זה גרם להן לצירים מוקדמים, פתיחה, שמירה ובסוף הצליחו לסחוב עד תחילת תשיעי - אז לפי דבריך הן לא יכנסו לסטטיסטיקה.
ואלה שלטענתן נגרם להם מוות תוך רחמי - זה בכלל לא לידה מוקדמת ומי יקשר את זה לחיסון? אולי באמת אי אפשר לדעת אבל אי אפשר לדעת לשני הכיוונים
דבוריתדוקא לא חפרת, סיכמת את העניין יפה מאד.
הוכנס לסל אחרי התפרצות קשה שהיתה? הדוח מוכיח התפרצות פי שלושה בעקבות החיסון.
ומאיפה הנתון שכל המקרים היו של תינוקות שהאם לא חוסנה? בדוח אין אפילו חילוק בין תינוקות למבוגרים.
גם לגבי מקרי מוות.
אף מקור רשמי לא חתום עליה והיא מלאה נתונים שקריים.
התפרסמה בקבוצה שאת ממליצה עליה..
7 מתוך 14 הנפטרים (וככל הנראה אף 10), חלו בשעלת ונפטרו משעלת לפני גיל החיסון הראשון לפי התכנית המומלצת - חודשיים, בשנים שלפני שחיסנו נשים בהריון.
הנתונים בטבלה מנופחים - אינם מתאימים לדיווחים הרשמיים של משרד הבריאות. מספר הפטירות משעלת בשנים 2006, 2007, 2008 היה 1, 3, 1 בהתאמה, ולא 2, 5, 1 כפי המוצג בטבלה הזו.
זכרתי שראיתי את הטבלה הזו. הסבר כאן: עמותה למתן מידע על חיסונים - ע"ר
מיואשת**- אני כותבת קבוע אבל לא רוצה שיזהו לפי הסיפור שלי אז כל אחד יבחר אם להאמין או לא.
נתחיל מזה שאני כן מתכוונת להתחסן אבל הפעם אעשה זאת בשלב מאוחר, לא רוצה לקחת על עצמי את הסיכון במיוחד שאני מכירה מקרה אישי של תינוק שחלה בשעלת עוד לפני שהיה את החיסון.
הריון שני שלי, הייתי במעקב כל ההריון בעקבות קיצור צוואר מתמשך בהריון ראשון, הכל היה תקין. בשבוע 30 עשיתי חיסון, למחורת קיצור של יותר מ10 מ"מ בצוואר הרחם, אשפזו אותי באותו שבוע כל יום ירד עוד קצת בסוף השבוע הגעתי לאורך של 11 מ"מ ועם מחיקה. ב"ה הצלחתי להגיע לתאריך. ואפילו לא ילדתי בחוד 9 למרות כל המאמצים שעשית ללדת לפני.
מציינת רק בהריון ראשון היו לי לאורך כל ההריון קיצורים קטנים. תמיד הייתי גבולית אבל אף פעם לא הגעתי לרף בעייתי ולכן גם הקפדתי תמיד לא להתאמץ יותר מידי להיות במנוחה גם בלימודים וןכו.
מסקנה שלי- מאז החלטתי שאני לא עושה את החיסון לפני שבוע 36-37. מצד שני גם לא מתכוונת לוותר על החיסון.
אמנם אי אפשר להוכיח שזה בהכרח קשור מצד שני גם להגיד צירוף מקרים זה קצת להתעלם מהמציאות. בקיצור המלצה אישית שלי כל אלו שיודעות שיש להן בעיות כמו קיצורי צוואר חכו עם החיסון לסוף חודש 8.
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!
לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר
מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.
ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?
וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח
פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג
עם אאג מקצועי
אולי זה שניתח
זו בטוח דלקת אוזניים?
מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...
אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?
בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.
(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)
קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין
התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית
רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...
וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם
תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל
ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף
כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות
אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.
מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.
והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.
ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.
וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?
חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים
וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר
ירדה לריאות
הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות
אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה
ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.
לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.
לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.
אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.
לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .
ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...
לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.
בהצלחה
מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות
אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה
מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר
אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...
בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.
שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.
ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.
אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)
כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.
טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.
יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.
במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.
זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר
גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום
שתי הריונות הייתי בלי
שתי הריונות עם
לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל
עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות
מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי
לק"י
אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).
אולי תגלי שזה עוזר לך.
תרגישי טוב!!
עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול
2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים
2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות
שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק
כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....
לך? או משו שקראת?
בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי
אני יודעת שחיי לא היו חיים
שהתבאסתי שהבוקר הגיע
וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב
ואני לא מגזימה
זה היה מהגיהנום
שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים
ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!
שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂
יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון
רוצה להמליץ עליו ממש
הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי
והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו
לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)
נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא
ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...
קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה
"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"
עם שיתוף מאזינות
קו חינמי נהדר!
מצרפת למעוניינות - 02-666-7140
ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.
במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים. אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.
ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.
כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..
סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.
מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.
בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.
פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.
אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.
היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!
בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.
אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.
המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.
אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.
לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..
אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.
בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".
- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..
ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.
אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.
וב"ה ללא קרעים ותפרים.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
איזה גיבורה את
זה כל כך מרגש המסע הזה
מעריצה אותך על כל השעות הארוכות
מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️
איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!
איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!
ומאוד ניסי. פלא ה'
ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים..
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
שנשברה לי הציפורן
והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת
היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר
תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח
🫂🫂🫂
שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?
שזה ההורמונים, לא אני.
שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.
ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?
ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?
כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה
את הולכת בשביל שלך.
חיבוק!
תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!
שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש
לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...
פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו
ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..
אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף
ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס
אז את מתמודדת עם הכל ביחד..
חיבוק גדול
זה שבועיים מורטי עצבים
ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..
ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם
זה יעבור❣️
אמן תשובה חיובית בקרוב!!
מותר לך לרצות לגמרי!
שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.
צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.
הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷
מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים
הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷
בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,
ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,
להזריק לעצמך זריקות
ואחר כך לעבור טיפולים..
את אלופה!👑
בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!