חיסון שעלת בהריון - סקריפית8

בגלל שיש פה קהילה יחסית תוססת של נשים בהריון, מעניין אותי לבדוק - 

ראיתי שיש קבוצה בפייסבוק שנשים משתפות השלכות קשות שקרו להריון אחרי חיסון שעלת

 

אז השאלה שלי - יש פה מישהי בקהל שמכירה מקרה כזה באופן אישי???

 

 

לא אני. סקר מעניןמיואשת******
בבקשה אל תעלו קישורים לקבוצות מחקרים וסיפורים ברשת.
ממש מענין לראות אם יש מישהי שמכירה אישית
אני שמעתי מאחותכל הישועות

על מקרה שהיא מכירה אישית על תינוק שאמא שלו לא חוסנה בהריון, ובגלל זה הגיע לטיפול נמרץ..

גם אני מכירה אישית תינוק שחלה בשעלתאורי8
וסבל מגיל חודש וחצי עד חצי שנה משיעולים קשים. ןכשהבן שלי היה מאושפז בבית חולים נפטרה בטיפול נמרץ תינוקת בת חודש משעלת.
גם במקרים האלה ידוע לך בודאות שהאמאיפית8

לא חוסנה בהריון?

במקרים שאני מכירה האמא לא חוסנהאורי8
זה היה לפני שהתחילו עם חיסוני שעלת בהריון.
המקרה עם התינוקת שנפטרה היה לפני כמעט 12 שנה.
והאחיין שלי היה חולה כשהיה בן חודשיים, עכשיו הוא בן 7. בוודאות לא חיסנו אז. גם אני ילדתי אז. רק בשני ההריונות האחרונים שלי בכלל דיברו על החיסון הזה.
גם אני מכירה אישית תינוקת שחלתה בשעלת...שמחה
עד גיל חצי שנה היתה לסירוגין בבית ובבית חולים, ולהשגיח עליה היה פחד.

אמנם התשובות האלה הפוכות מהשאלה של הפותחת, אבל קשור...
אני לא חושבת שזה קשור לשאלה הפותחתורדון
כי אף אחד לא יכול לדעת ולומר בוודאות אם חיסון היה פותר את מקרי השעלת האלו.
יעילות החיסון לנשים בהריון עבור העובר עדיין לא מספיק מוכחת.
אם כך - נוסיף שאלה-אורי8
האם מישהי מכירה אישית אשה שהתחסנה ובכל זאת התינוק שלה חלה בשעלת?
היא שאלה בכללבשורות משמחות
על מקרים שההריון נפגע מהחיסון, לא מהמשומש היה לתינוק אחרי שנולד
הבנתי מה היא שאלהאורי8
וכפי שאת רואה, בינתיים אין פה אפילו סיפור אחד על הריון שניזוק מהחיסון. ויש כבר כמה סיפורים על תינוקות שניזוקו ללא חיסון.
נכון, כי בקבוצה ההיא בפייס הסיפורים הם עליפית8

הפלות וכל מני שהיו מיד אחרי החיסון, כשעד אז ההריון היה תקין לחלוטין

 

אבל מעניין אותי אם מישהי מכירה כזה סיפור באופן אישי

מסכימה עם התוספת לשאלהיפית8

באמת מעניין אותי לדעת אם יש פה אשה שהתחסנה ובכל זאת התינוק חלה

 

 

אני מכירה אישית מקרה אחד של חברה שלי שחלתה בשעלת (לא בהריון) למרות שחוסנה בילדות את כל החיסונים והבת שלה בערך בת שנתיים נדבקה ממנה למרות שהחברה שלי חיסנה את כל הילדים שלה את כל חיסוני השגרה.

 

אבל זה לא מקרה של תינוק פחות מגיל חצי שנה

זה שעוד ילדה נדבקה זה הגיוניבת 30
חיסון שעלת הוא ממש לא הרמטי.
יש הרבה מחוסנים שנדבקים.
והאמא חוסנה בהריון או לא?יפית8


לא חוסנה...שמחה
זה היה לפני שמונה שנים, בכלל לא היתה מודעות להתחסן בהריון לשעלת
יש להם השערה או ידיעה ממי היא נדבקה?יפית8

ועוד משהו שמעניין אותי - היא ינקה או לא?

 

סליחה על החפירה

שאלות באמת מעניינות וחשובות!...שמחה
אבל לצערי לא יודעת לענות, ולא זוכרת...
הם היו שכנים שלי וכבר עברו דירה, אין לי קשר רציף איתם היום...
לא מכירהעטרה12
אבל מעניין אותי מה התשובות פה
אני מכירה אישיתלהבת-כוח

וגם עוקבת אחרי קבוצות של נפגעים בארצות הברית- שם יש הרבה סיפורים.

ויש קובץ שמאגד סיפורי נפגעות בפייסבוק Orion Hassid

אלומיניום שנמצא בחיסון הוא חומר חודר שלייה.

סופסוף, את הראשונה יפית8

במקרה שאת מכירה אישית אחרי החיסון היתה הפלה?

מכירה כמה סיפורי הפלות כן.להבת-כוח


מכירה כמה וכולם אישית?מיואשת******
קבוצה בפייסבוק לא נקרא 'אישית' לצורך העניין...עטרה12
לא זוכרת במדוייקבאפל
בהריון ה1 עשיתי חיסון שעלת נראה לי בשבוע 28. מאז התחילו לי צירים , פתיחה, מחיקה. הייתי בשמירה, בי''ח. סיוט. ( לא יודעת אם להשליך על החיסון אבל מאז נזהרת איתו)
בהריון אחריו עשיתי את החיסון בשבוע 36. או ממש ממש לקראת הסוף. היו לי צירים מוקדמים אבל התחילו בשבוע 32 והם היו בלי דינמיקה צווארית.
וואויפית8


נשמע נורא ! אבל..מיואשת******
אם גם בהריון השני היו לך צירים מוקדמים יכול להיות שזה משהו שקורה אצלך ספציפית לא? יש נשים שתמיד יש להן צירים מוקדמים ושמירה
בכל אופן נשמע ממש סיוט! מתי הילד הראשון נולד בסוף? באיזה שבוע?
יכול להיות אבל בכל זאתיפית8

בהריון השני שבו היא דחתה את החיסון הצירים התחילו בשבוע 32 ולא גרמו לדינמיקה צווארית

זה בכל זאת הבדל

ברור. בהחלטמיואשת******
היא אומרת שהצירים התחילו *לפני* החיסון אז בטוח אין קשר!נשימה ארוכה


התחילו לפני החיסון אבל מאוחר יותר מאשר בהריון הראשוןיפית8

בהריון הראשון התחילו מיד אחרי החיסון בשבוע 28 בערך וגרמו למחיקה ופתיחה ושמירה

 

ובהריון השני התחילו בשבוע 32 ולא גרמו לדינמיקה צוארית

 

יש פה הבדלים משמעותיים אז אי אפשר להגיד שבטח אין קשר. או שיש או שאין, אי אפשר לדעת.

בכלל לא מחייב שיש קשר ..אשתו שלו
אני חוסנתי בשני הריונות ,והכל היה טוב.
בהריון השלישי חוסנתי, אחרי שבוע לדעתי גם לי היו צירים,מחיקה וכו'.
יש קשר? קשה לי מאוד להאמין. (ובכלל לא עלה בדעתי לקשר את זה עד שקראתי את ההודעה שלך.)
סתם שאלהלמה לא123

אישה שיולדת שנה אחרי שנה,נגיד בתוך 3 שנים,3 ילדים,צריכה לקבל בתוך 3 שנים 3 פעמים את אותו החיסון.נשמע לי ממש הזוי.

עוד מעט נתחיל לקחת את כל הפנקס חיסונים של הילד לפני הלידה

כל עוד אין בדיקותבאפל
להשפעות של חיסון אין וודאות.
לכן נזהרת.
אין לי הוכחה, רק מה שחוויתי. לא אנסה שוב כדי להוכיח למישהו משהו. העיקר בשבילי זה לעבור הריון וללדת תינוק בריא. ולכן שעלת לוקחת מאוחר.

( אחרי החיסון של גיל 4 חודשים הבת שלי התחילה מעל חצי שנה של אסטמה סטרואידים, משאפים וכו'.. אין לי הוכחה. הוכחה זה מדע. מישהו צריך להרוויח משהו כדי לעשות את זה. ובינתיים השיקולים הכלכליים ( בריאות כלל הציבור בסופו של דבר היא כלכלית.) הם לטובת החיסונים.
אני, ירדו לי המים בשבוע 29, כמה ימים אחרי חיסון שעלת, וילדתיגוטהלה

בשבוע 30, פג, ב"ה מקסים,

הכל היה ניסי כ"כ,

אבל אחרי  הלידה כשסיפרתי לתומי לאחות בטיפת חלב, היא אמרה שיכול מאוד להיות שכל זה קרה בגלל החיסון,

ושזה לא מקרה ראשון שהיא שומעת...

כמובן שהרופאים לא אמרו כלום, מבחינתם ירידת מים מוקדמת היא ללא סיבה ואין להם הסבר ואפשרות למנוע את זה., וזה יכול לקרוא לכל אישה בכל מצב, ככה שאני לא יכולה לדעת במדוייק.

אבל כך היה המעשה...

ברוכה הבאה אבל לצורך השרשור הזה את לא ״תופסת״מיואשת******
את משתמש חדש שפתח ניק לפני יומיים ושם שלוש הודעות.
נשמח לקבל אותך לפורום שלנו
אבל לצורך נושא השרשור הזה זה לא תופס, היא שאלה על נשים שנמצאות כאן ממש בקבוע.
לא בטוח יפית8

אם היא תמשיך להיות פעילה פה אפשר לקבל אמון למפרע

וגם לפעמים פותחים פצל"ש כי חוששים מאאוטניג (אבל אז רצוי לציין את זה בהודעה)

נכון מיואשת******
רק אמרתי שכרגע זה לא תופס.
אין בעיה, היא שאלה, ועניתי, לא נראה לי שמישהי היתה ממציאהגוטהלה

סיפור כזה...

כמו שאמרתי - ברוכה הבאה נשמח לראות אותך פהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ג באדר תשע"ט 11:42
ממש לא התכוונתי שאת ממציאה!!
הרעיון בשרשור הזה היה ״לא כמו הסיפורים בפייסבוק״ אלא כאלו שמכירים אישית
זה הכל
מקווה שתצטרפי אלינו
איזה סיפור.יפית8

ב"ה שהילד בסדר.

אני מכירה מישהולמה לא123
עבר עריכה על ידי למה לא123 בתאריך כ"ג באדר תשע"ט 13:18

נפגע קשות מחיסון שפעת,אבא לילדים. כל היום עסוק בטיפולים בחו"ל

מסכנה אשתו

אני לא עשיתי בהריון את החיסון לשעלת..מקורית 1
שמעתי מישהי במרכז בריאות האישה שסיפרה שהיה לה אחרי החיסון בהריון מין גולה כזאת באיזור הצוואר או ליד הכתף לא זוכרת.. וזה עבר לה לבד לפי מה שאמרה..
מוסיפה שאלה לאחיות שבקהליפית8

האם נתקלתן במקרים של הפלה מיד אחרי חיסון שעלת?

עניין אחר באותו הקשר..מנורה*
בדיוק היום הייתי אצל רופא עם התינוק שלי שחולה.. והוא אמר שמזל שעשיתי חיסון לשעלת בהריון אחרת זה היה נראה אחרת וכנראה היה מגיע לאישפוז..
רק לקחת בחשבון..
טוב סיכום לכרגע- שתיים חדשות במערכת שמעידות על עצמןמיואשת******
שנמצאות פה כמה ימים (בכל מערכת הפורומים, לא ספציפית פה) ויש להן כל אחת 4-5 הודעות.
ועוד אחת שמכירה אישית אבל עוד לא הסבירה אם זה אישית אישית או אישית מפייסבוק.

בינתיים לי זה נראה כמו אפס. כי המטרה היתה מתוך הנשים כאן שאנחנו מכירות הרבה זמן יחד ולא ״כמו בפייסבוק״
בהחלט תוצאות מעניינות
😶
לא נראה לי שזה הוכחה לכלוםרחל=)
אין כאן מספיק נשים בשביל לבדוק, וייתכן גם כמו אשתו שלו, שנשים לא מקשרות.

התלבטתי אם להגיב, כי זה לא ודאי בכלל- בהריון האחרון (השני) התחסנתי ומאותו יום למשך כמה ימים הייתי די בטוחה שאני מרגישה הרבה פחות תנועות. הרגשתי, אבל ממש היה נראה לי שהיא הרבה יותר שקטה. אחרי כמה ימים חזר להיות רגיל.
לא אמרתי שזה הוכחה. אמרתי שהתוצאה של הסקר היא אפסמיואשת******
המקרה שלך זה לא המקרה שהיא שאלה עליו... גם אם זה קשור (מה שנראה בלתי סביר להחריד יש המון פעמים של ימים יותר רגועים) אבל גם אם כן היא שאלה על הפלות

בכל מקרה הוכחה זה לא, תוצאה מעניינת (בעיני) זה כן
לאו דווקא הפלות, כתבה השלכות קשותדבורית
ואני כתבתי את המקרה שלי
אני פה יותר מחמישה ימים
כתבתי את ה״סיכום״ לפני שאת כתבת מיואשת******
את באמת היחידה ש״תופסת״ כרגע
למרות שממה שאת מתארת באמת מאד קשה להוכיח שזה קשור
זוכרת את הסיפור שלך ששאבת מלא ואז לימדת אותה לינוק שוב- זו התינוקת הזו נכון? איזה אלופה וגיבורה את!!! מדהים.
נכון קשה להוכיח שקשורדבורית
כמו ש @באורות כתבה, צריך כלים מהימנים כדי לעשות סטטיסטיקה
אבל מה שמצער אותי שאף אחד לא התייחס ברצינות למה שתיארתי אחרי החיסון
הרופאה אפילו לא רשמה את זה
אם לא מתעדים- איך יחקרו?

ולגבי ההנקה- זו חוויה מכוננת מבחינתי
הרבה מעבר לזה שבסוף הצליחה לינוק
פשוט החוויה של מה זה כוח של תפילה
כמה היא יכולה לשנות מציאות
צודקת מאד. ❤️מיואשת******
זה באמת מאוד מטריד.באורות
אישית הייתי לא מרפה עד שלא היו מתעדים
זו נקודה מאד משמעותית -יפית8

העובדה שלא מתייחסים ברצינות לתלונות של א/נשים אחרי חיסון ולא מתעדים מערערת את האמון בדיווחים של מערכת הבריאות על בטיחות החיסון

כידוע () אני בעד החיסון,באורות
ועדיין אני לא חושבת שאפשר להסיק מכאן, לשני הכיוונים אגב. סקרים כאלה מגוחכים בעיני ובשביל באמת ללמוד על בטיחות עדיף להסתמך על כלים מהימנים יותר. עדויות אישיות שמסתמכות על זכרון נוטות לפעמים לערבב קצת נתונים, כבר פגשתי כמה מקרים שמישהי העידה על עצמה שממש לאחר שעשתה חיסון שעלת, התחילו צירים בשבוע מוקדם. ואז פתאום גיליתי עליה שגם בשני ההריונות הקודמים(בהם לא עשתה עדיין את החיסון) היא ילדה בשבוע מוקדם עם פתיחה משבוע מוקדם. בקיצור, בעייתי להסתמך על דברים כאלה כשמדובר בבריאות ילדינו.
עונה (גם) לך- לא הסקתי כלום. רק סיכמתי מיואשת******
אצלי היו שרשרת תגובות לא טובות לחיסוןדבורית
פרטתי על כך פעם בעבר
חום ושיעולים שהתחילו אחרי החיסון
השיעולים היו טורדניים ולא פסקו במשך חודש
הכבידו עליי מאוד
וודאי העמיסו על הלחץ התוך בטני
אחרי חודש של שיעולים בלתי פוסקים הגעתי ללידה בשבוע 36
עם תינוקת קטנה
שלא הצליחה לינוק
ושאר ההסתבכות...
אין דרך להוכיח שזה ישירות מהחיסון
אבל זו שרשרת של תופעות לוואי שיש לה השלכות על המשפחה שלנו עד עצם היום הזה.

ועם כל זה. לא בטוחה שלא אתחסן שוב
הסיכון לחלות בשעלת בשביל תינוק קטן הוא סיכון קשה מידי.
גם לי יש שיעולים כבר כמה זמןים...אחרונה
וזה גורם לכאבים בבטן (אני לא מחוסנת עדין)
לדעתי השיעולים הם בגלל קשיי הנשימה והלחץ על הריאות
אם עוד לא נמאס לכן המשךיפית8

קראתי באיזה מקום שבכלל לא מוכח שהחיסון בהריון באמת מחסן את התינוק. לא זוכרת איפה ראיתי את זה אז השאלה שלי היא - 

 

איפה אפשר למצוא חומר כתוב על שיעור התחלואה ביילודים בני 0 עד חצי שנה - לפני ואחרי הכנסת החיסון

האם סטטיסטית אכן שיעור התחלואה ירד?

...לב אמיץ

סטטיסטית התחלואה הוכפלה פי 3 מיד אחרי שנכנס החיסון.

(הדוחות לא מחלקים בין תחלואה כללית לתחלואה דווקא בתינוקות בני 0-6 חודשים).

 

 

בארץ: דוח אפידמיולוגי משרד הבריאות:

Efrat Weizman Sadovay

שימי לב לקפיצה משנת 2014 ל 2015.

 

גם בארה"ב:

WHO vaccine-preventable diseases: monitoring system. 2018 global summary

קפיצה מ2011 ל 2012. נכנס חיסון שעלת לנשים הרות בארה"ב.

 

מקור טוב ללמוד על חיסון השעלת: Vaccines / חיסונים: שעלת

 

...מיואשת******
ברגע שהדוחות לא מבדילים המידע מטעה
היתה עליה בתחלואה, לכן הכניסו את החיסון
יתכן שהיתה ירידה בתינוקות ויתכן שלא, לא חיפשתי מידע, אבל עצם העובדה שהיתה עליה בתחלואה מ2013 ל2014 די ברור שתמשיך להיות עליה בתחלואה בשאר האוכלוסיה ב2015.
כל עוד לא רואים נתונים על תינוקות ספציפית אי אפשר להסיק מזה לשום כיוון
...לב אמיץ

העליה בתחלואה מלכתחילה למרות החיסון. לכן החליטו לחסן נשים בהריון.

עליה כל כך משמעותית בעקבות חיסון נשים בהריון (זה היה השינוי היחיד בתוכנית החיסונים) אומרת דרשני.

 

מה שכן יודעים לציין ב CDC ש"יעילות נוגדני שעלת אימהיים במניעת שעלת בתינוקות עדיין אינה ידועה, אך נוגדני שעלת עשויים להעניק הגנה ולשנות את חומרת מחלת השעלת." (The effectiveness of maternal anti-pertussis antibodies in preventing infant pertussis is not yet known, but pertussis-specific antibodies likely confer protection and modify the severity of pertussis illness).

 

את זאת הוועדה מציינת זאת לגבי יעילות החיסון בהגנה על ילודים ותינוקות[.] למרות שני מחקרים חדשים המראים שחיסון נשים בהריון מביא לעליה משמעותית ברמת הנוגדנים לשעלת אצל התינוקות. 

מתוך ישיבת ועדת החיסונים [כאן] של ה-CDC ב-2011.

ואף על פי כן הוועדה המליצה לחסן נשים בהריון.

 

אותה "הבנה מוגבלת" של הדרך בה מושגת חסינות משעלת ושאין מתאם בין כמות הנוגדנים בדם המחוסן ובין רמת ההגנה שיש לו כנגד שעלת".

No level of antibody, presence of specific antibodies, or antibody profile has been accepted universally as a quantifiable serologic measure of protection

 

מהוועדה בשנת 2006-2008. בדיונים אלה הועדה אינה ממליצה לחסן נשים בהריון לשעלת.

כאן, פרק "Introduction". 

 
תודה! בעקבות המידע שהבאת פה בדקתי באתר שליפית8

משרד הבריאות בדוחות אפידמיולוגיים של השנים הבאות וראיתי שמ 2016 זה התחיל שוב לרדת

2016 - 1648 מקרי שעלת

2017 - 500 מקרים

2018 - 665 מקרים

 

מעניין אם זה כן אומר משהו על יעילות החיסון

קצת קשה לי עם האנגליתיפית8

מאד יעזור לי אם את יכולה לאמר לי מה הנקודה המרכזית בקישורים שהבאת

אשתדל בשמחהבאורות
אבל נקודה שחשובה לי לשאול- אני באמת לא אומרת את זה ממקום של התנשאות אלא ממקום של לנסות להבין- אני חושבת שבלי אנגלית קשה מאוד לנסות לחקור לבד, שלא נדבר בלי רקע ביולוגי והבנה מספקת בסטטיסטיקה. אז למה לא לסמוך על רוב אנשי המקצוע ברחבי העולם?
אני אומרת לך מניסיוני האישי, לא לסמוך על אנשים שיתרגמו לך, במיוחד לא באתרים הפופולריים של מתנגדי החיסונים. פעם אחרי פעם ראיתי שם בחירת נתונים סלקטיבית שעוזרת להעביר את המסר שהם רוצים תוך התעלמות מנתונים אחרים.
ועכשיו אחרי שאני סותרת את כל מה שכתבתי אני עושה בדיוק את זה מוזמנת לגמרי לא לסמוך עלי.
תראייפית8

אני לא חוקרת את הדברים מאד לעומק ולא מתיימרת להבין בזה יותר מדי

חיסונים ותיקים או שמחסנים נגד מחלות מסוכנות וקשות באמת אני מחסנת

מחיסונים חדשים אני חוששת, אז חיסון שפעת למשל שמתחדש כל שנה וגם לא מחסן נגד כל הזנים וכו וכו אני לא מחסנת

 

אני חוששת מחיסונים חדשים כי אין לי מספיק אמון במערכת הבריאות ובטח לא בחברות התרופות וביצרניות החיסונים שיספקו מידע מספיק אמין ובטוח

והיו מקרים שחיסונים או תרופות הוסרו מהמדפים אחרי תקופה בגלל הצטברות של מקרים..

 

חיסון שעלת - את הילדים שלי כן חיסנתי לשעלת בגיל חודשיים והלאה עם המון חשש והמון תפילות שיעבור בשלום כי שמעתי על תופעות לוואי קשות של החיסון מצד שני גם המחלה היא באמת מסוכנת בגיל כזה..  ב"ה החיסון עבר אצלינו בשלום

חיסון שעלת בהריון - בגלל ששמעתי על השלכות קשות על ההריון אני חוששת מזה ולא ממש יודעת איך בדיוק לבדוק את זה, אז אני מאד מתלבטת מה לעשות. בעקרון אין לי הסטוריה של צירים מוקדמים או לידות מוקדמות, לא יודעת אם זה קשור או לא.

 

קודם צריך לשאול אם החיסון יעיל. ואכן שאלת ועניתי כאן:לב אמיץ
אני ממש מבינה אותךמיואשת******
אבל את יודעת שאפשר להתחסן גם בשבוע 37 וזה עדיין יעיל וזה מנטרל את כל ענין הצירים המוקדמים וכו. זה מה שאני עשיתי ונראה לי שזה ההתפשרות - לפחות שלי - כרגע על מה שנכון לעשות בשקלול כל הסיכונים

בהצלחה, החלטה לא קלה ולא פשוטה באמת.
הקישור הראשוןבאורות
הוא לא מה שהתכוונתי להביא, מה שהתכוונתי זה זה , אין לי אפשרות לערוך.
http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)60686-3/abstract

פורסם באחד מכתבי העת החשובים ביותר בתחום, עקבו אחרי מקרי שעלת מאומתים בתינוקות בבתי חולים באנגליה מתחילת 2008 ועד ספטמבר 2013. באוקטובר 2012 התחילו חיסוני השעלת לנשים הרות שם. בהשוואה של כמות המקרים בתשעת החודשים הראשונים של 2012 (כלומר טרם החיסון) לאותה תקופה ב-2013 (כלומר אחרי החיסון), הקבוצה שהייתה בה את הירידה הדרמטית ביותר במקרי התחלואה זה תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים (מ-328 ל-72) וכך גם הירידה בכמות האישפוזים (מ-440 ל-140).
שיעור המתחסנות עבור ילדים שנולדו באותה תקופה היה 64% (לפי מידע מאומת על 26,684 נשים).
מבדיקת הסטטוס החיסוני של מקרי התחלואה מאותה תקופה והשוואה לשיעור המתחסנות, ניתן היה לחשב כי האפקטיביות של החיסון למניעת תחלואה בילדים מתחת לגיל שלושה חודשים היא 91%.
הקישור הראשוןבאורות
הוא לא מה שהתכוונתי להביא, מה שהתכוונתי זה זה , אין לי אפשרות לערוך.
http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)60686-3/abstract

פורסם באחד מכתבי העת החשובים ביותר בתחום, עקבו אחרי מקרי שעלת מאומתים בתינוקות בבתי חולים באנגליה מתחילת 2008 ועד ספטמבר 2013. באוקטובר 2012 התחילו חיסוני השעלת לנשים הרות שם. בהשוואה של כמות המקרים בתשעת החודשים הראשונים של 2012 (כלומר טרם החיסון) לאותה תקופה ב-2013 (כלומר אחרי החיסון), הקבוצה שהייתה בה את הירידה הדרמטית ביותר במקרי התחלואה זה תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים (מ-328 ל-72) וכך גם הירידה בכמות האישפוזים (מ-440 ל-140).
שיעור המתחסנות עבור ילדים שנולדו באותה תקופה היה 64% (לפי מידע מאומת על 26,684 נשים).
מבדיקת הסטטוס החיסוני של מקרי התחלואה מאותה תקופה והשוואה לשיעור המתחסנות, ניתן היה לחשב כי האפקטיביות של החיסון למניעת תחלואה בילדים מתחת לגיל שלושה חודשים היא 91%.
תודהמיואשת******
אני גם ראיתי במקור אחר שמקרי המוות של תינוקות משעלת באנגליה ירדו מ9 ל3 בשנה לאחר החיסון.
נראה שבאנגליה עשו מחקר רציני (לכל הפחות יש בו יותר מ16 אנשים)
יש מחקרים כל כךלמה לא123

מוטים שקשה להאמין בכלל למחקרים,כל מחקר שהוא הן לטובה והן לרעה

למדתי קצת על מחקרים,חלקם ממש בדיחה.ככה שמחקר יש על כל נושא שתבחריואת יכולה להאמין לאיזה צד שתבחרי

מי שרוצה יכול לבדוק מי עשה את המחקר ומי מימןמיואשת******
בכל מקרה מחקר צריך להתחיל מכך שנעשה על קבוצת אנשים גדולה מספיק כדי לשקף משהו..
השאלה היא באמתורדון
עד כמה כותבי המחקר היו מוכנים להכניס למחקר מסקנות או חלקי מידע שלא התאימו להם לתזה או ליעד המחקרי.

בהמשך לזו שסיפרה פה שהגיעה עם תסמינים שונים אחרי החיסון ולא התייחסו ברצינות ולא רצו אפילו לתעד.
אם לא מתעדים את המקרים האלו, ברור שהם לא יופיעו במחקר.
אז בוחרים להכניס רק את המידע ה״יפה״ שעוזר למטרה שלהם.
אגיד לך מנסיוני בכתיבת מאמרים.באורות
בכלל לא פשוט לזייף נתונים או להשמיט כאלה. לפני שמאמר מפורסם הוא עובר ביקורת של אנשי מקצוע, ומאמר שמפורסם בכתב עת כמו lancet יעבור ביקורת נוקשה מאוד. אני לא אומרת שאין בתחום הזה, כמו בכל התחומים, רמאות שקרים וקידום אינטרסים אישיים. כותבי המאמר עקרונית מחויבים לכתוב האם יש להם אינטרס אישי בתוצאות המאמר.
למשל במאמר כאן. שום דבר לא מוסתר. תאמיני לי שהדבר האחרון שחוקר ירצה לעשות זה שהוא יפרסם מאמר עם נתונים שגויים ויעלו על זה, זה הורס קריירה, שם ובדר"כ את כל החיים האקדמאיין של אותו אדם.


אוקיילמה לא123

אבל אין שום בעיה לפרסם רק מחקרים שמגבים את ,סתם לדוגמא:חברות התרופות

הם יכולים לפרסם רק מחקרים שמצדדים בתרופה שלהם,ולא לפרסם שום מחקר על תופעות הלוואי הקשות שלה לדוגמא.

 

יש לזה הוכחה כלשהי?באורות
אשמח לקבל כזו. כל עוד אין הוכחה שדברים כאלה קורים בפועל, אני לא אוהבת להסתמך על טיעוני "אבל מה אם".
מאיפה שתהיה לי הוכחהלמה לא123

אני לא עובדת בחברת תרופות

אל תהיי כזו תמימה ,או שאת עושה את עצמך

כמו שמבקשים הוכחה שמישהו רצח מישהי,מאיפה הוכחה? מה הוא קרה למישהו שיהיה עד.? יש דברים שעושים בסתר,כי רוצים שישארו בסתר

חבל להתווכחלמה לא123

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

אז מאיפה הרעיונות האלה הגיעו אליך?באורות
אני ממש לא תמימה, תאמיני לי.
אני פשוט חושבת שעצם הרעיון שארגון הבריאות העולמי, משרדי הבריאות בארצות הברית, אירופה, ישראל וכן הלאה כולם שותפים לאותה קנוניה גדולה של כסף תמורת בריאות האזרחים, הוא מגוחך ביסודו.
אני עונה לךלמה לא123

אני בדרך למיטה,חחח

אין שום קנוניה כנגד אף אחד,יש קנוניה בעד הכסף שלהם.וזה הבדל ענק

אף אחד לא ממציא תרופה למחלה בשביל לעזור לאנשים,אלא בשביל הכסף שירוויחו מזה

למה לא מייצרים תרופות מצמחים? כי א"א לרשום עליהם פטנט.

לילה טוב

 

סורי, חייבת להגיב על החלק האחרון😁באורות
דווקא לגמרי מייצרים תרופות מצמחים, או לפחות עושים אלימינציה של החומרים הפעילים בצמח והגעה לחומר פעיל ספציפי שאותו ניתן לייצר ולגמרי אפשר להוציא על זה פטנט, למעשה אנחנו בדיוק עובדים על כמה מחקרים בדיוק בנושא הזה
לילה טוב
אז במה כן צריך להאמין?באורות
סיפורים אנקדוטליים? לפיהם נחליט החלטות קריטיות על בריאות ילדינו? גם סיפורים יש לשני הכיוונים.
איפה כתבתי להאמין לסיפורים?למה לא123

רק רציתי להראות שרוב המחקרים ממומנים או מוטים

וכן,חברות התרופות גם גונזות מחקרים שלא יצאו לטעמם (בדיוק כמו בפוליטיקה)

ולכן קשה להאמין להםורדון
זה באמת קשה לדעת מה הדבר הנכון באמת
זה מה שרציתי להראותלמה לא123

זה הכל

הויכוח פה לא יגמר אף פעם,אפשר להביא מאות מחקרים על בעד בדיוק כמו על נגד,וכולם ממקורות טובים ומהימנים

שכל אחת תבחר למי להאמין

מחקר חייב להיות ממומןבאורות
אחרת לא יהיה אפשרי לבצע אותו. מטבע הדברים, בהרבה מהמקרים המימון יהיה על ידי אלו שהוציאו את החיסון, כי אין ספק שלהם יש אינטרס להוכיח שהחיסון יעיל. ועדיין, הדרך מכאן ועד השמטת נתונים היא ממש לא פשוטה. אני יודעת שאוהבים לדבר על קונסיפרציה כללית של הסתרת מידע מהציבור, אבל אפשר לומר את זה על כל דבר שמתנהל במדינה הזאת. אם רוצים לחיות בחרדה מתמשכת שהמדינה למעשה נגדנו, רק נותר לי להגיד שחבל, גם חרדה זה לא בריא...
נכוןלמה לא123

אני לא בחרדה,תאמיני לי שאני ישנה היטב,אבל לצערי לא מאמינה שביבי או כחלון או לפיד מחפשים את טובתי

כנ"ל חברת שטראוס,קוקה קולה ולהבדיל חברות התרופות,כל העולם הזה קיים על כסף וכבוד.

מי שרוצה בטובתי זה רק המשפחה שלי

השאלה שלי ,למה יש לאנשים אינטרס להיות נגד חיסונים? שואלת באמת לא בציניות

לחלקם ישבאורות
מוכרי "אלטרנטיבות" למיניהם, כמה מהמובילים הגדולים ביותר נגד חיסונים הם כאלה.
רובם אנשים תמימים, קל ליפול לזה, נורא פשוט להאשים כל חולי של הילד שלך בדבר כמו חיסון, זה מסיר אבן מהלב לקבל את האבחון הפשוט הזה(על אף האשמה הגדולה שזה מביא, בה כביכול אתה זה שגורמת לנזק במו ידייך, ולכן גם השיח הזה כל-כך אמוציונלי)
תביאי הוכחותלמה לא123

ממש מעניין אותי

תיבת פנדורה פתחת עכשיובאורות
חיים רוזנטל- מוכר "חיסונים" הומאופתיים ששקולים בעיניו להגנה השווה להגנה שמספקים חיסונים רגילים, עושה ייעוץ חיסונים במאות שקלים, מעביר הרצאות בתשלום ברחבי הארץ על הנושא הזה, ובעצם זה עיקר הפרנסה שלו ביום יום.
גיל יוסף שחר- בסוף כל "מאמר" נגד חיסונים מפרסם שורה של טיפולים, מוצרים, וסדנאות אלטרנטיביות לרפואה מודרנית.
אנדרו ווקיפילד- הוא זה שכתב בזמנו את המאמר שעורר את הסערה על הקשר כביכול בין חיסונים לאוטיזם. בדיעבד התגלה שקיבל כסף מהחברה שייצרה את החיסון הנגדי, וכן כסף מעורכי דין שביקשו להוכיח שחיסונים לא בטוחים כדי לספק בסיס מדעי לתביעה של קרן הפיצויים עבור הורים עם ילדים אוטיסטים. כן, הנה דוגמה לסרחון, המאמר נגנז בעקבות בעיות אתיות חמורות(ביצע חלק מהמחקר על חברים של הילד שלו בלי לבקש כמובן אישורים מתאימים, והיו עוד דברים מאוד בעיתיים שם, והוא פוטר מהאקדמיה). היום הוא מרוויח סכומים נאים מהרצאות נגד חיסונים.
הרבה מהם לא מפסיקים להמליץ בכל חור על ויטמין c ליפוזומלי של אקוסאפ כפתרון להרבה מהמחלות במקום להתחסן. ואז פתאום את מגלה שהם מקבלים מאקוסקאפ מימון, כמו שהיה עם יפה שיר-רז למשל.
סוזן האמפריז- רופאה בעברה, כיום הומאופתיה שמציעה טיפולים אלטרנטיביים לחיסונים.
בדיוק מה שרציתי לומרמיואשת******
יש מתנגדי חיסונים שבאים ממקום נקי
ויש כאלו שבאים ממקום של סגידה לרפואה אלטרנטיבית ויש כאלו שמגיעים מזה שרפואה אלטרנטיבית היא מטה לחמם והם מוכרים חיסונים אלטרנטיביים

לא אומרת לפה או לפה, אבל כמו שיש בחיסונים בעלי אינטרסנטים וכסף , גם למתנגדי חיסונים יש בעלי אינטרסנטים ותעשייה שלמה של כסף בנושא

חשוב מאד לא להיות תמימים לשום כיוון. באמת.

ופה אפרוש , לילה טוב
איך את מרגישה?למה לא123

יותר טוב?

לא משהו. תודה מיואשת******
ועכשיו מסתבר לי שלא אמורים לקחת פרופוליס בהנקה
ואני כבר לוקחת שבועיים. מקווה שלא עשיתי נזק 😶
למה לא בהנקה?בת 30
לא שמעתי על זה
ואני לוקחת הרבה פעמים.
לא נרשם נזק, ב''ה...
ככה ראיתי שכתוב 😶מיואשת******
שזה יכול להגיע ממקור שמכיל עופרת או משהו
האמת כבר שבועיים אני לוקחת באדיקות את הקוקטייל ויטמין סי אכינציאה פרופוליס ועוד כמ וזה לא עוזר כלום אז לא כזה אכפת לי להפסיק 😕
פרופוליס ממקור של עופרת?בת 30
פרופוליס מגיע מכוורת.
אבדוק את הנושא
ראיתי בכמה מקומותבת 30
אבל לא ראיתי שכתוב מה מקור העופרת.
שכחת את אלהלב אמיץ

שמטפלים בפגיעות מחיסונים.

אחרי שהאימונולוג, והזיהומולוג, והאלרגולוג ורופא הילדים במחלקה מרימים ידיים,

קוראים הצידה להורים ומציעים לפנות לרפואה אלטרנטיבית כי להם אין פתרון.

 

אם כבר, למטפלים אלטרנטיבים שמטפלים בנזקי חיסונים, אמור היה להיות אינטרס כלכלי בחיסונים חלילה..

 

 

תראי אני בן אדם בוגר שחי בעולם הרפואהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ז באדר תשע"ט 04:50
כל מי שאני מכירה מחסן. ויש לי הרבה מכרים ב״ה. אני מכירה גם הרבה מעגלים של רופאים מכל הגוונים והסוגים
עוד לא פגשתי בחיי בן אדם אחד שאני מכירה אישית שטען שהוא או מישהו ממשפחתו הקרובה או הרחוקה סבל ממתן חיסונים, אני בטוחה שאם היה מספר מספיק מאלו כבר היתה נפתחת מרפאה שמפרסמת שהיא מתמחה בטיפול בבעיות ממתן חיסונים 😁.
אין לי ספק שהרפואה האלטרנטיבית עושה קופה יפה ממצוקה של כל מיני חולים ולא משנה ממה הם נפגעו או חושבים שנפגעו.
כמו החכמולוג שאמר לאמא שלי אחרי ההמטולוג וכל השאר, שהיא אלרגית לתוסף b12 שלה ולתרוםה להפרעת קצב הלב שלה. לקח לנו שבוע לשכנע אותה לא להאמין לו אחרי כל הכסף שהיא שילמה אבל רק אחרי שהיא חטפה התקף רציני היא האמינה לנו.
אבל יפה מצידך שהוספת לרשימת הנוכלים שלי עוד כמה מנצלי מצוקות שמוכרים אשליות בהרבה כסף.
אזכור להוסיף אותם בעתיד בעצמי
וחלקםבת 30
לא מרוויחים מזה שקל
וגם לא תמימים שלא יודעים כלום מהחיים שלהם ונופלים בפח.
חלקם אנשים משכילים וחכמים שעברו על הרבה חומר, והתייעצו עם רופאים, וקיבלו החלטה שונה.
אחת מהדרכים להילחם בהם, היא כמובן להציג אותם בתור תמימים מסכנים, או בתור מסוכנים לציבור, או בתור טפשים הזויים.
אבל לדעתי, חבל שאת הטענות הבסיסיות שלנו לא מוכנים לבדוק.
לא פותחת פה שוב בדיון הנצחי אם כן או לא.
אבל היחס לאנשים נורמטיביים ןמשכילים הוא פשוט הזוי.
עד כדי כך ששמעתי מישהו אומר על ד''ר יהודה שיינפלד שהוא ''שנוי במחלוקת''. הזוי!!! רופא בכיר כמוהו שנוי במחלוקת? הבלים. זה רק בגלל שהוא פתח את הפה אומר משהו אחר.
יש רופאים, שנמצאים בקופות החולים שמתנגדים לטירוף החיסונים שקיים היום.
מכירה שניים לפחות, ועוד אחת שכבר בפנסיה.
מכירה רופאה שממליצה לא לתת את חיסון גיל שנה חצבת חזרת אדמת. כן. זו המלצתה.
לא. אני לא אגיד מי זו.
והיא לא היחידה.
אז לבוא ולנוד ברחמים כלפי מתנגדי החיסונים בגלל שהם מסכנים, תמימים, טפשים, מסוכנים וכד'- זה ממש לטמון את הראש בחול, ובנוסף- זה גם שקר.
עד כאן.
לא מתכוונת להוסיף על מה שאמרתי.
ממש תודה!יפית8

מעריכה את המאמץ שלך

 

אני מנסה לחשוב אם האופציה של לחכות עם החיסון לשבוע 36-37 ממזערת את רוב הסיכון

השאלה עד כמה נחקרה בטיחות החיסון. אם כמו שאומרת פה @דבורית אף אחד לא הסכים להתייחס בכלל לתלונות שלה אז איך אפשר לדעת מה הבטיחות של החיסון?

והיא לא היחידה, זה מוכר לי בעצמי מסיטואציות שונות, לא בהקשר של חיסונים, אבל כן רואים התעלמות וטיוח של רופאים שלא מעונינים להתייחס למה שלא נח להם

 

 

ממה שאני יודעת,באורות
במאמרים בהם פרסמו את בדיקת בטיחות החיסון(למשל מחקרים רטרוספקטיביים) פשוט בודקים מה היה אחוז הלידות המוקדמות בקרב אלו שקיבלו חיסון, הם מקבלים את כל הנתונים מבית החולים ובית החולים רושם באיזה שבוע התרחשה כל לידה. אז אין כאן עניין של התייחסות לדיווח או לא, כי זה לא נעשה תחת מעקב של רופא פרטי או קופה אלא מול רישומי בית החולים.
בכל מקרה, אנקדוטה- יכולה להגיד לך שכל נשות המקצוע שאני מכירה שממש עמוק בתחום הזה ומבינות את נושא החיסונים מכל כיוון (למשל שתי ד"ר לאימונולוגיה, אפדימיולוגית, וביולוגית שעסקה בפיתוח של חיסון שפעת) אמרו לי שהן התחסנו בהריון בלב שקט לגמרי. מבחינתי לפחות, אם הן, שמכירות מבפנים את הליך פיתוח החיסון ויודעות היטב איך מערכת הדיווח ובדיקות הבטיחות עובדות, וסומכות על זה לגמרי, זה כבר נותן לי רוגע בנושא.
אבל ההשלכות שנשים מספרות עליהן לא היו דוקא לידות מוקדמותיפית8

היו כאלה שלטענתן זה גרם להן לצירים מוקדמים, פתיחה, שמירה ובסוף הצליחו לסחוב עד תחילת תשיעי - אז לפי דבריך הן לא יכנסו לסטטיסטיקה.

ואלה שלטענתן נגרם להם מוות תוך רחמי - זה בכלל לא לידה מוקדמת ומי יקשר את זה לחיסון? אולי באמת אי אפשר לדעת אבל אי אפשר לדעת לשני הכיוונים

 

 

גם חלילה מוותבאורות
בודקים מה היו כמות ההפלות בקרב נשים.
Safety of pertussis vaccination in pregnant women in UK: observational study | The BMJ
למשל כאן, מחקר על 20000 נשים בבריטניה הראה שאין שום הבדל בין קבוצת הנשים המחוסנת לקבוצה הלא מחוסנת בכמות ההפלות, הלידות המוקדמות ושאר תחלואות בהריון.
בנוגע לצירים מוקדמים- שוב, לא מקשרים מלכתחילה לחיסון, אבל דבר כזה כתוב בתיק רפואי של נשים. כל. הרעיון זה שהחוקרים מקבלים את כל הנתונים האלה מהרישום בתיק האישה, בלי קשר לחיסון. גם אם הרופא לא חושב שיש קשר, עדיין אם אישה תהיה בשמירת הריון בגלל פתיחה, דבר כזה מתועד בתיק הרפואי שלה.
כל עוד כותבים דבורית
אם זה שמירה או פתיחה וודאי חייבים לכתוב
אבל במקרה שלי
אז היית מצוננת
צירוף מקרים, זה לא סיפור.
לא משנה שזה פשוט גמר לי את הצורה במשך חודש. לא יכולתי לישון בלילה כי הייתי קמה ולא מפסיקה להשתעל. שלא יכולתי לעמוד על הרגליים. וכו..
ויכול להיות שבאמת זו לא תופעה מהחיסון. אלא וירוס שהתלבש על מערכת חיסונית חלשה מיד אחרי שהתחסנתי.
אבל זו בדיוק שרשרת תופעות לוואי לא רצויה...
שגם עליה צריך לתת את הדעת
גם אם ב"ה אלף פעמים לא מדובר חלילה בהשלכות של סכנת חיים.
אבל פגיעה באיכות חיים גם היא פגיעה.

אני יודעת שאת מסכימה איתי,
את כבר כתבת למעלה שצריך להתעקש לתעד
להבא אכן אתעקש

נראה לי שאי אפשר לדעתדבורית
ההשתדלות שהקב"ה מצפה מאיתנו היא השתדלות בגדר מה שאנחנו רואים ויודעים ושואלים. כמו שכתוב אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אני לא חושבת שהקב"ה מצפה ממני ללכת לחקור את הנושא ברמה כזו של מומחיות כדי לקבל החלטות ככ כבדות משקל.
בשביל זה יש מומחים.
לא חפים מכל אשמה.
אבל גם הרבה אנשים טובים.
מבחינתי זה מה יש כרגע במציאות שבה אני חיה.
ולכן, בגדול, משתדלת ללכת לפי ההמלצות העיקריות. אבל בדברים מסוימים גם משאירה לעצמי את שיקול הדעת בהקשר למה שנכון למשפחה שלי.
לדוגמא, יש חיסונים שמוותרת(כמו רוטה ושפעת)
ויש שמפצלת
ויש שדוחה
ולא כל המלצה שרופא יגיד לי אגיד עליה קדוש קדוש... כבר יצא לי לא פעם ולא פעמיים ששלחו למיון, או נתנו אנטיביוטיקה, או המליצו על התערבות שבעיניי היתה מיותרת, ופעלתי בדרך אחרת...
אבל מתוך השתדלות, שיקול דעת, ויד על הדופק.. לא סיכונים גדולים מידי.

מאמינה שברצף של השתדלות מול בטחון יש טווח אישי גדול. והתשובה היא לגמרי אישית ולא חד משמעית. ואם קורות טעויות, למרות כל ההשתדלות ההגיונית שמצופה, אז... משמים.

יצא חופר
אהבתייפית8

דוקא לא חפרת, סיכמת את העניין יפה מאד.

 

המאמר השניבאורות
מחקר רטרוספקטיבי שנעשה בארצות הברית ובדק את יעילות החיסון בהריון בהגנה על תינוקות במהלך החודשיים הראשונים לחייהם (לפני קבלת המנה הראשונה) ולאחר קבלת כל אחת מהמנות עד גיל שנה.
הם מראים שהחיסון בהריון הגן על תינוקות בצורה אפקטיבית מאוד(סביב ה90% הפחתת תחלואה בתינוקות עד גילאי חודשיים, שזה טווח הגילאים עבורו נותנים את החיסון בהריון לאם).
לאחר מכן את מראים את יעילות החיסון בתינוקות עצמם, לא מאוד גבוהה, עדיין זה משהו. (65%)
בנוגע למקור ה"טוב"באורות
ממליצה בחום לקרוא לבד את המאמרים ולא להסתמך על הסיכומים מהאתרים הללו, יש להם נטיה בלתי נסבלת לעוות את הנתונים שהובאו במאמר.
ממה שאני יודעת ב2015 נכנס החיסון רשמית בהריוןבאורות
על פי אתר משרד הבריאות.
לדעתי לפני כןבת 30
הייתי בהריון ב2015, ואז החיסון היה בשימוש שנתיים שלוש בארץ, וקצת יותר מזה באנגליה.
היה בשימוש, אבל ניתן רק באופן פרטיבאורות
ולא הומלץ על ידי כל רופאי הנשים. ב2015 נכנס לסל אחרי ההתפרצות הקשה שהיתה.


חיסון נשים הרות נגד שעלת , משרד הבריאות

נכון. ושם רואים קפיצה של פי שלושה בשיעורי התחלואה.לב אמיץ

הוכנס לסל אחרי התפרצות קשה שהיתה? הדוח מוכיח התפרצות פי שלושה בעקבות החיסון.

הדוח ממש לא מוכיח את מה שכתבתבאורות
אלא זה מה שאת בוחרת לראות. ממה שאני יודעת, כל המקרים באותה שנה, היו של תינוקות שהאם לא חוסנה. מקרי המוות בוודאות היו של תינוקות שהאם לא חוסנה ולא חוסנו בעצמם.
מה את מנסה בעצם לטעון כאן? שהחיסון עצמו גורם להדבקה?
את זה לא אני טוענת. ה CDC טוען.לב אמיץ

ומאיפה הנתון שכל המקרים היו של תינוקות שהאם לא חוסנה? בדוח אין אפילו חילוק בין תינוקות למבוגרים.

גם לגבי מקרי מוות.

מצאתי את נתוני הפטירהבאורות
צריכה לחפש על תחלואה , זכור לי שראיתי אבל לא זוכרת כבר איפה.

מתפלאה עלייך. זאת טבלת הפחדה מומצאת.לב אמיץ

אף מקור רשמי לא חתום עליה והיא מלאה נתונים שקריים.

התפרסמה בקבוצה שאת ממליצה עליה..

 

7 מתוך 14 הנפטרים (וככל הנראה אף 10), חלו בשעלת ונפטרו משעלת לפני גיל החיסון הראשון לפי התכנית המומלצת - חודשיים, בשנים שלפני שחיסנו נשים בהריון.

 

הנתונים בטבלה מנופחים - אינם מתאימים לדיווחים הרשמיים של משרד הבריאות. מספר הפטירות משעלת בשנים 2006, 2007, 2008 היה 1, 3, 1 בהתאמה, ולא 2, 5, 1 כפי המוצג בטבלה הזו. 

 

זכרתי שראיתי את הטבלה הזו. הסבר כאן: עמותה למתן מידע על חיסונים - ע"ר

זה התקבל מהאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאותבאורות
אם תשלחי להם מייל מסודר בנוגע לחצבת למשל, תקבלי נתונים שונים, לא הכל מפורסם.
ועדיין, אם נחזור לטענה המקורית, לא מדובר בתינוקות שחוסנו(רובם מתחת לגיל חיסון) או לאמהות שחוסנו.
תראי, אין לי כוח לדון איתך.דנו ספציפית על החיסון הזה שוב ושוב, הדעות של שתינו פרוסות ברחבי הפורום הזה בכמה שרשורים שונים.
מוזמנת לענות ולהכפיש את התגובות שלי כאוות נפשך, אני לא מגיבה יותר, לא רואה טעם.
פתחתי ניק חדש כדי להוסיףחדשהבניק

מיואשת**- אני כותבת קבוע אבל לא רוצה שיזהו לפי הסיפור שלי אז כל אחד יבחר אם להאמין או לא.

נתחיל מזה שאני כן מתכוונת להתחסן אבל הפעם אעשה זאת בשלב מאוחר, לא רוצה לקחת על עצמי את הסיכון במיוחד שאני מכירה מקרה אישי של תינוק שחלה בשעלת עוד לפני שהיה את החיסון.

 

הריון שני שלי, הייתי במעקב כל ההריון בעקבות קיצור צוואר מתמשך בהריון ראשון, הכל היה תקין. בשבוע 30 עשיתי חיסון, למחורת קיצור של יותר מ10 מ"מ בצוואר הרחם, אשפזו אותי באותו שבוע כל יום ירד עוד קצת בסוף השבוע הגעתי לאורך של 11 מ"מ ועם מחיקה. ב"ה הצלחתי להגיע לתאריך. ואפילו לא ילדתי בחוד 9 למרות כל המאמצים שעשית ללדת לפני. 

מציינת רק בהריון ראשון היו לי לאורך כל ההריון קיצורים קטנים. תמיד הייתי גבולית אבל אף פעם לא הגעתי לרף בעייתי ולכן גם הקפדתי תמיד לא להתאמץ יותר מידי להיות במנוחה גם בלימודים וןכו.

 

מסקנה שלי- מאז החלטתי שאני לא עושה את החיסון לפני שבוע 36-37. מצד שני גם לא מתכוונת לוותר על החיסון.

אמנם אי אפשר להוכיח שזה בהכרח קשור מצד שני גם להגיד צירוף מקרים זה קצת להתעלם מהמציאות. בקיצור המלצה אישית שלי כל אלו שיודעות שיש להן בעיות כמו קיצורי צוואר חכו עם החיסון לסוף חודש 8.

 

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !