4 חברות מאוד טובות שלי התארסו לאחרונה ובקרוב מתחתנות,לפניי שנתיים זה היו 2 חברות שהתחתנו, לפניי שנה זה עוד 2 חברות מאוד טובות שלי, לפני שלושה חודשים עוד חברה מאוד טובה..
וזהו נשארתי לבד מכולן,האחרונה, האחרונה שכולם חשבו שתהיה ראשונה,אבל לא, אני נשארתי אחרונה.
האחרונה מכמה קבוצות של חברות טובות, האחרונה, הבודדה, היחידה. וקשה לי אווי כמה קשה לי, קשה לי שאני לא מוצאת אותו, קשה לי שהן לא עוזרות לי לחפש,קשה לי שאין הצעות, וכן אני יודעת שזה גם תוקע אותי בחיים, בלימודים,ברמת החשק שלי עם אנשים. זה עוצר אותי,זה מקשה עליי הלבד, מקשה מאוד.
חברות שלי יבינו אותי כי הדבר היחיד שהן אומרות שאני עוד צעירה וזה שכולן התחתנו בגיל צעיר לא אומר כלום.
אבל הן לא מבינות שאני מרגישה מועקה, מרגישה צער, מרגישה קושי גדול.
גם מבחינת ההורים שלי שכלכך מקווים,ומצפים שזה יקרה כי רואים שכולן מתחתנות ורק אני נשארת לבד, ולא הם לא אןמרים את זה כי רוצים לפגוע וכו' אלא כי הם באמת דואגים וחושבים עליי.
אבל הקושי האמיתי שלי זה שאני לבד, בלי אף אחד שאני אוכל באמת לשתף אותו,שיכיל,שיבין אותי.
קשה לי שכולן נשואות ומאורסות,ואני, אני לבד. מרגישה כלכך לבד, כלכך שונה מכולן מכל הבחינות! אבל מה דבר אחד מחזק אותי,שאני יודעת שהוא שם,שם מחכה לי.
אבל שיגיע שפשוט יגיע! כמה שיותר מהר,כי אני מחכה ומחכה ומחכה וזה רק מקשה.
סליחה שזה מבולגן ולא מסודר,אבל פשוט הלב הוציא את זה כך. אשמח מאוד לעזרה, עצות,חיזוקים.




שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 