אני לומדת בתיכון חרדי, ומתלבטת. אולי החינוך הדתי יותר טוב?
המשפחה שלי לא חרדית, אבל כל הילדים נמצאים בחינוך חרדי, ואני שוקלת לעבור. מה אתם אומרים? תודה
אני לומדת בתיכון חרדי, ומתלבטת. אולי החינוך הדתי יותר טוב?
המשפחה שלי לא חרדית, אבל כל הילדים נמצאים בחינוך חרדי, ואני שוקלת לעבור. מה אתם אומרים? תודה
חרדי עדיף.
זו הסיבה שלמרות שאתם לא משפחה חרדית אתם לומדים בחינוך חרדי.
ההורים שלך גם היו פעם נערים, והם יודעים מנסיון שהחינוך החרדי עדיף.
בחינוך הדתי מחנכים את התלמידים גם לאידיאלים, שזה ממש חשוב!!
אבל יש גם את הצד של החברה וזה קצת קשה לעבור מקום...
בהצלחהההה!!!!!!
יש דתיים ויש חרדים. לכי תבדקי תראי ולאן שנטיית הלב שלך תהיה תלכי. מה שכן, תבדקי שאת לא מתבלבלת מהמיתרנות שיש לחינות הדתי הרגיל ולא עושה צעד משמעותי בגלל רגשות נעורים. בהצלחה!!
י'הי'ה לך הצלחה!
מתי בפעם האחרונה למדת בתיכון חרדי, אדוני המלומד?
זה ממש לא נכון.
ותגיד לאלה שמתלוננים לך שיעברו מסגרת.
זכוכית מגדלת? לא.
אפס אמון? ממש לא.
אם את מרגישה חנוקה איפה שאת תעברי למקום יותר פתוח
לי מעולם לא מדדו חצאית בסרגל! לא העיפו כי חשבתי שונה מהם, וחשבתי שונה מהם.
הרי אדם שתוקף לא בטוח בדעות שלו
אתה לא מגיע לשיעורים-מה תגובת המוסד?
אתה מבקש מהמחנך שבוע חופש לנקות את הראש עם חברים-מה התגובות?
אתה רוצה לממש כישורים פליליים (גניבות שוד וכד') זורמים איתך? תוקעים לך מקלות בגלגלים?
נכון שמוסדות חרדיים הם מוגבלים יותר, אבל זה לא דבר רע.
כמו שהיינו מעדיפים מוסד שלא נותן לעבור על החוק על פני מוסד שכן.
אני יכולה להעיד עליך שאתה גזען.
ופעם גם אני הייתי נגד החינוך החרדי עד שהבנתי שצריך להסתכל על תוצאות. בכל מגזר יש מקומות יותר פנאטים ומקומות טובים שמחנכים לפתיחות ואידיאלים בצורה הכי אמיתית שיש.
ואם אתה מסתכל על מה שאומרים בתקשורת אתה נגוע!
לא צריך ללמוד במאה שערים!
אין ספק שהחינוך במגזר החרדי הוא שאיפה לשלמות בעבודת השם וקיום כל המצוות בלי עיגול פינות. אם יש לך בעיה עם זה אל תלמד שם, אבל אל תמנע מאחרים ללמוד במקומות כאלה.
יש משפט
שן בריאה לא מרגישים
את כל התלמידים המוצלחים לא תשמע
את מיעוט המוסדות שמתעללים בילדים במובן הזה - כן תשמע
בתור אחת שלמדה בחינוך חרדי סוג של כל החיים- מאוד בוחנים אותך. (יותר ממה שאני שומעת מכאלו שלא לומדות במקומות חרדיים)
לגבי האמון זה תלוי במקום
טוב לך? את מרוצה?
אם כן מעולה- תשארי
אם יש משהו שמפריע לך- תבדקי אם בחינוך דתי זה יותר טוב, ואז תחליטי
יש דתי חזק לעומת חרדי חלש, ויש חרדי חזק לעומת דתי חלש.
תבדקי מה מצב היראת שמיים שם ועוד... לפי ההשקפות שלך ותיראי מה יותר מתאים לך...
1. אם האווירה בתיכון החרדי לא טובה, אפשר למצוא תיכון ממ"ד/ממ"ד תורני עם אווירה יותר טובה
2. אם בתיכון החרדי ההכנה לבגרויות היא בהיקף מצומצם, ואילו את רוצה, לשם המחשה, ללמוד תכנות, אפשר למצוא ממ"ד/ממ"ד תורני שבו רמת הלימודים חזקה יותר.
מבחינת לימודי קודש אין הבדלים משמעותיים בין החינוך החרדי לחרד"לי וכן יש הבדלים בין החינוך הדתי המיינסטרימי.
החינוך החרדי מקטלג. הדתי לאומי לא. אם המשפחה שלך דתית לאומית זה אומר שאת סוג ב'. אם את נהנית מהמצב, תישארי שם. אם חשוב לך שישפטו אותך כפי שאת, ולא בגלל הייחוס המשפחתי, שווה לעבור. ובעצם, לא רק בגלל זה. חינוך דתי לאומי הוא הרבה יותר רחב אופקים. מחנך לאהבת הארץ. אממממה- עוד תגלי שהמורות שלך בחרדי לא בקלות יתנו לך לעבור. מבחינתם דתי לאומי זה כמעט כמו לצאת לשמד. וזו עוד סיבה למה לעבור.
להשתדך בתוך המגזר החרדי
אחלה אולפנה. אין עוד אולפנה מתוקה כזאת.
כדאי שתחשבי מאיזה מקום זה מגיע..
ואם את עוברת לדתי לאומי אז חזק..
וכאילו אל תתפשרי על דברים..
ושזהלא יהיה תחילת התדרדרות
באמת שאני אומרת אתזה מהלב!!!
אני לא רוצה להכליל על כל החינוך החרדי, אבל בתור דתית לאומית עם אחים חרדיים שמכירה מקרוב את שתי האפשרויות:
החינוך החרדי לא עולה בשום דבר על החינוך הדת"ל התורני, אבל החינוך הדת"ל עולה עליו בשתי דברים:
1. הם לא פחות בשום דבר מבחינה תורנית, אבל יודעים על מה חשוב לשים דגש ולא יושבים על הוריד ב"אסור לעשות חור שני" שאין בו שום בעיה. זה יכול לגרום לבנות ללכת לקיצוניות השנייה.
2. הם מחנכים לאהבת ה', התורה, א"י ו כ ל העם. לדעתי החינוך החרדי קצת מפלג.
שהחרדיות טובות יותר, זה ממש לא נכון, כי יש מלא הרבה פחות
רוצה דוגמאות לישיבות חרדיות לא משהו בכלל? היכל התלמוד והישוב החדש.
שה' ישמור, אני מעדיפה לא להמשיך לפרט, מספיק לשון הרע..
לא ממשים את מה שהם לומדים בחיים עצמם!



חוני המעגל פינות

חינוך דתי לאומי חזק זה דבר נפלא - אבל כמה מוסדות כאלה אתה מכיר?
כפי שהורו לנו ריבותינו הקדושים, ועל כן לדעתי ברור שיש לשלוח רק לחינוך "דת"ל תורני".
כל טוב והרבה הצלחה במציאת עבודת ה' הנכונה.
אנחנו גם ממשפחה לגמרי דתית לאומית "מבפנים " ובדרכי חשיבה אך כל הילדים אצלינו משובצים בחרדי. פעם היתה לי התלבטות מאוד קשה במיוחד כשהיו תקופות שהמחנכים מביניהם אמרו דברים שלא ממש התחברתי אליהם...(לא לומדת בחינוך חרדי הדוק אבל לומדת בחינוך חרדי אחרי הכל...) היתה לי גם את כל החשיבה על האידאלים... לא יודעת ... בסך הכל החלטתי שזה לא מה שישפיע על האידיאלים שלי , ועל מי שאני יהיה בעתיד ולקחתי את זה דווקא בתור סגנון שאני "זוכה " להכיר ואולי אתחבר יומאחד.... יש לי חברות משתי הסגנונות ואני יכולה להגיד לך שמשתי הסגנונות יש הרבה מה ללמוד ולעומת זאת הרבה להבין שאני לא מכניסה לעצמי...
אבל אני עכשיו לומדת בחרדי, בית יעקב.
ואני מכירה את המגזר הדתל טוב מאוד
וכמו בכל דבר יש יתרונות וחסרונות
אבל חושבת שבבית ספר שלי יש יותר חסרונות מיתרונות
ובגלל שאני חושבת משו מסויים שהם לא חושבים אז מוציאים אותי 'פרחה'
מדברים איתי כאילו לא יודעת מה עשיתי..
וזה לא נעים בכלל!
לא קיבלו אותי איך שאני, ולי אישית זה ממש מפריע שחונקים מידי
בציבור הדתל אולי יותר פתוח, תלוי איפה..
אבל אני יודעת שיותר יקבלו אותי (ספציפית) עם הגישה שלי
ואיך שאני מסתכלת על דברים מסויימים
בהצלחה לך.
א. תני דוג' למשהו שחשבת אחרת ועשו ממך "פרחה"
זה משהו בסגנון "חשבתי שללכת עם חצאית מעל הברך זה מותר והם חשבו אחרת..."?
או שזה משהו "תיאורטי השקפתי"(ויכוחים כאלו הם חיוביים) שלא נוגע לעברה על הלכות או על כללי המוסד החינוכי?
נכון החינוך החרדי סגור יותר. מה טוב בפתוח?
נכון בחינוך החרדי לא יסכימו לבחורצ'יק בן שש-עשרה לחסר שבוע תפילות בלי לברר למה הוא לא מגיע.
נכון בחינוך החרדי לא יסכימו לחבורה של "טיפשעשרים" לחסר שבוע לימודים (שום מוסד שמכבד את עצמו לא יסכים לכזה דבר אידיוטי)על גבעה שרק אלוקים והם יודעים מה הם עושים ,בשביל "לאוורר את הראש"
לא יודעת על מה אתם מקשקשים, אין במקום שאני לומדת אפליה נגד ספרדים או חוזרים בתשובה.
מותר לי להגיד מה שאני חושבת, אסור לי לעשות מה שאני רוצה(חיובי)
א. כן, על השקפה.
כל דבר מבחינתם זה עולם הבא וגיהנום .
אם יש לך סמארטפון או אינטרנט אז אתה בגיהנום.
מה זה הגישה הזאת??
כל דבר לקבל עונש.
המנהלת ממש יצאה עליי (ואני כמובן עליה...)
אני חבדניקית.
יש לי מורה ליטאית רצח והיא ממש מנסה להראות עד כמה חבד זה לא טוב ולא נכון
היא מתווכחת איתנו ואותי זה ממש מרתיח שהיא אומרת דברים שהיא בכלל לא מבינה מה היא אומרת
ולדבר על רבנים בצורה כזאת, זה ממש מגעיל אותי
להגיד שזה נעים לי וכיף לי לצעוק עליה וככה 'לתקוע' אותה. לא!
אבל היא מחייבת אותי להתנהג אליה ככה
היא מתנהגת אליי (במיוחד) כאילו שאני ערסית ואני ממש ממש לא מגזימה.
מי הם שיתייחסו אליי בצורה כזאת?
מי הם שידברו על הקהילה שלי ככה?
מי הם שידברו על ההשקפה שלי ויקבעו שהיא לא נכונה?
לא אמרתי שפתוח זה טוב.
אבל בטוחה שסגור זה לא טוב יותר...
אני פשוט גרה באזור חרדי מכירה בתים סגורים שאת יכולה לבוא לראות איזה "סגורים" יצאו כל הילדים שלהם
אין שום טעם בלסגור ילדים ולחנך אותם בצורה סגורה בלי אפשרות לשאול ולהבין
כי אם הם שואלים אז הם כופרים או לוידעת מה
ותפילות נראה לי שבכל מקום בודקים למה הבחור לא מגיע.
וכן, מותר לתת לילדים זמן להתאוורר.
הם יושבים ולומדים כל היום במשך שעות, שבת זה נראה לך מספיק?
וזה מדובר לכל הישיבות בד"כ לא נותנים ככה להשתחרר...
אין לי מושג איפה את לומדת. אבל איפה שאני לומדת, יותר נכון גרה יש אפליה מטורפת בין כולם לכולם וכל אחד חושב שהוא הכי טוב והשיטה והדרך שלו הכי נכונות.
כולנו בסופו של דבר יהודים, תרגעו!
אז שבזמן שאני אומרת מה שאני חושבת, מותר לתת הרגשה אחרת, לא שאני לא צודקת.
אולי לנסות לשנות, אבל לא יותר מזה.
אבל לא כל המסגרות החרדיות הן כאלה.
ממליץ לחפש מסגרת חרדית פתוחה יותר.
נכון...
רק אני לא יעבור עכשיו כבר..
ככה אני רואה את זה.
הכל בעייני המתבונן..
מה זה אומר עליהם?
מי אני?
בדרכ שולחים את הילדים שלהם למוסדות סגורים יותר
חסר מוסדות חרדים פתוחים
וחוץ מזה שמשם התחילו הרבה קשרים עם ערבים
בנות סתם מבזבזות שנתיים בלי לעשות כלום עם תנאים זוועתיים
אני אוהבת ממש להתנדב, אם אני ירצה אני יוכל תוך כדי לימודים
זה ביזבוז זמן וניצול של החיים
אבל אני חושבת שאני יתנדב במקומות אחרים שיכול להיות שיעזרו למדינה.
זה לא חייב להיות כתוב אצלהם ששירתתי והתנדבתי
כל אחד שיעשה מה שבראש שלו ומה שנכון בשבילו, אני כרגע לא רואה צורך בשירות לאומי
ואין אפילו על מה להתווכח איתי על זה או לנסות להראות לי עד כמה אני לא צודקת
ונכון כל דבר זה סיכון. ויכול להיות שגם לא...
ותאמין לי שלא בגלל זה אני לא הולכת כי לנסות ולראות סיכונים חדשים זה לא מפחיד
ובחיים לא בדקתי למה בנות במגזר שלי לא הולכות לשרת
אמא שלי שירתה מצד אחד היא מעודדת ומצד שני היא אומרת שזה עם נאים זוועתיים
אני יכולה להתנדב וללמוד תוך כדי וזה ייתן לי בפול יותר סיפוק
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...