גם אנחנו רוצים לגמול..מיכיה
מה עושים עם ילד שמפחד לשבת באסלה? גם עם ישבנון?
עם הבת הגדולה גמלנו בשנתים וחצי ללא בעיה במשך היום (הלילה זה כבר בעיה אחרת..).
אבל עם הבן , שעוד חודשיםבע"זה, בן שלוש זה כבר מסובך יותר.
 הוא מבין מצוין וכשאני אומרת לו לעשות במקלחת הוא עושה בלי בעיה.אבל אם אני מנסה להושיב אותו על האסלה \ישבנון הוא ממש נכנס ללחץ.
הוא יודע שהוא יהיה בן שלוש נזרוק את החיתול ונשים תחתונים אבל אם אומרים לו שיזרוק עכשיו אז הוא אומר שהוא עדין  קטן...
אני מאוד משתדלת שזה יהיה בלי לחץ ולא לדבר על זה יותר מיידי("לא לעשות מזה עסק")
אז איך עושים את זה ברוגע??

אשמח לתגובה גם של יהודית


ניסיתם סיר?יוקטנה
מה הוא מציע?יהודית פוגל
הוא כבר גדול ויכול להבין שצריך כאן פתרון שיניח דעת כולם. ולא הפתרון של להמשיך עם הטיטול. בסיר הוא יסכים עשות כתחנת ביניים? בכל אופן נסי להעביר לו את המסר שבקרוב מאוד צריך להגיע לפתרון !!!
תודה על התגובותמיכיה
עוד לא ניסינו סיר. האמת שאני מחכה ליומולדת במעון  (אנחנו נקדים את היומלדת כדאי שיהיה לנו יותר זמן לגמול..) וחשבתי אז לקנות לו סיר ומיד להתחיל בגמילה.
אבל...1. אני קצת חוששת- אני לא יודעת איך הוא יקבל את זה.
2.שמעתי שהיום לא ממליצים להתחיל עם סיר- הרבה תחנות (סיר, ישבנון,שרותים) 

ושאלה נוספת:כדאי להתחיל ישר יום ולילה או בהדרגה?
עם הגדולה(בת חמש היום) התחלנו עם יום ,בשנתים וחצי,ואחרי כמה חודשים (אחרי שגמלנו מהבקבוק) גמלנו גם בלילה וזה עד היום קצת צולע.
ואמרתי שאצלו אני מתחילה ישר ביחד. אבל עכשיו אני מתלבטת עם זה יהיה טוב לו

מה אתן ממליצות????
עד כמה שראיתי, לכל ילד מתאימים דברים שוניםיוקטנה
פשוט צריך לראות מה מתאים לו - למדוד עליו כמו שמודדים לו בגדים
המלצות גורפות (דוגמת "לא להתחיל עם סיר") תמיד מתמיהות אותי: האם יש שני בני אדם זהים? לכל אחד מתאים משהו אחר. אולי בגלל שילד שהתחיל בסיר יגיע מאוחר יחסית לאסלה, אבל אם הוא מלכתחילה נרתע מין האסלה ובכך מערים קשיים על תהליך הגמילה (שגם ככה נעים לעיתים רחוקות בלבד), מה ההגיון בהתעקשות? המטרה הסופית היא גמילה, והיא מקדשת את כל האמצעים, ותודה לכל הממליצים, שלא מכירים את הילדים שלי בכלל, אבל בטוחים שיודעים מה הם צריכים ואיך כדאי לי לחנך אותם
היו לי ילדים מכל הסוגים: שהתחילו באסלה, בסיר, שחיכו לגמילת לילה שנה, ושהתעקשו להתחיל מיד גם בלילה בלי חיתול, והיו ילדים שהתחילו מפיפי, אבל ביקשו חיתול בשביל קקי עוד כמה חודשים. ב"ה כולם בסופו של דבר יבשים ונקיים, בלילה וביום (פרט לדליפה פה ושם, כמובן. התהליך ארוך בהרבה ממה שנהוג לומר).
שיהיה בהצלחה, ועד כמה שניתן, בנועם
גמילהאודי-ה
הכי חשוב לזרום עם הילד.
אל תהיי בטוחה שאחרי גיל 3 הוא ירצה... אני אשמח אם זה יקרה, אבל שלא תתייאשי אם לא...
מנסיון (מר) שלי הילדים נראו מוכנים, ידעו לומר מתי הם עושים, ידעו לעשות, אבל אחרי זמן קצר
לא רצו לשבת בשירותים (גם עם ישבנון וגם בסיר).
לפעמים אפילו כדא לחכות למרות שהילד עולה לגן. הבן הגדול שלי עלה לגן אחרי התחלת גמילה (בן 2.8) אבל לקח עוד
8 חודשים לגמול אותו!!!
עם השני התחלנו רק בגיל 3 אבל הוא נגמל באותו גיל של הבכור (לקח 4 חודשים).
עם השלישי אני לא מתייאשת.... ניסיתי כבר להתחיל, אבל הוא לא רצה לשבת אז הפסקתי, אבל מידי פעם הוא יושב בשירותים. (הוא עוד מעט בן 3 ועולה לגן) אני אנסה שוב עוד כמה זמן ואם לא, הוא יילך לגן עם טיטול. (זה עדיף לגננת מאשר להחליף תחתון כל יום)
 
בקשר ללילה - אני דווקא בעד לגמול בנפרד.
אצלנו הגמילה בלילה היתה מעולה (אולי בגלל שלא היה את הלחץ לגמול לפני הגן...).
אחד נגמל בסביבות גיל 4 ועל ההתחלה הוא לא הרטיב והשני בגיל ארבע וחצי, הוא מפספס פעם ב... ואנחנו לא עושים מזה עניין. לשניהם הורדנו את הטיטול רק כשהם ביקשו.
יש ילדים שגמלו אותם גם בלילה וגם ביום ואני יודעת שזה היה להם מצויין. זה באמת אישי לכל אחד, אבל לבנים בד"כ זה יותר קשה.
 
מה שלא יהיה - אל תעשו עניין מהפספוסים כי אח"כ זה הופך לעניין של "צומי" וחבל.
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
תודה על החיזוקים..מיכיהאחרונה
תודה רבה על התגובות והחיזוקים!!!
כנראה שאנחנו פשוט צריכים לנסות ולזרום עם הילד..
בכל מקרה ,מה שכן למדנו מהנסיון עם הגדולה זה בלי  לחץ.
 אני מקוה שגם הצוות בגן יבינו את זה...
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...