ונשארת איתה בקשר עין, רוצה שארים אותה אע"פ שאיני מרגילה אותה לידיים?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
מה עושים עם תינוקת בת חצי שנה שבוכה כאשר אני הולכתאדיבות
מתנחמים בזה שעוד שנה בערך זה יעבור לה...חילזון 123
המממ... לא מרגילה אותה?<מריומה>
אבוד לך, כבר הרגלת אותה... תשעה חודשים סחבת אותה איתך לכל מקום, לא? זהו, התרגלה שהיא עלייך 
ככה זה תינוקות.
תתנחמי בזה שזה עובר להם, כמו שחילזון כתבה יגיע הגיל שהיא לא תזדקק לזה, ואפילו תבעט שתורידי אותה כבר (אבל נשמה, יש זכוכית על הרצפה! תני דקה לגמור לנקות ואז! נו, המשחקים שלך לא יברחו!)
וכדי שתצליחי גם ליהנות מהשלב המתוק הנוכחי - מומלץ מנשא גב טוב. זה הגיל.
מה זאת אומרת הולכת ונשארת איתה בקשר עין?יפית8
הולכת או נשארת?
אני נשארת איתה באותו חדר והיא עדיין רואה אותיאדיבות
לעניות דעתי בגיל חצי שנה בכי זה עדיין סימן שהיא צריכה משהויפית8
מה זה לא מרגילה אותה לידיים?
הצורך להיות על הידים של אמא הוא צורך ממשי לא פחות מהצורך לאכול או לישון או להיות עם טיטול נקי
אולי כדאי שתפרטי יותר את הסיטואציה שיהיה יותר ברור אם היא לא רגועה כי חסר לה משהו אחר - אולי היא עדיין רעבה או שמשהו אחר מפריע לה או שבאמת חסר לה יותר להיות על הידיים "סתם" או שכדאי לעשות שינוי אחר
הילדה רגועה ישנה, אכלה, טיטול נקי אך לא מוכנה שאניח אותה.אדיבות
פשוט בקטע של פינוק רוצה להשאר על הידיים. גם אם אני מניחה אותה והיא רגועה, אם אתרחק פסיעה ממנה היא בוכה
אני חייבת להגידבת 30
שהגישה הזו, שידיים זה פינוק, היא גישה מאוד ישנה, שכבר די חלפה מן העולם.
לתינוקות יש צרכים. לא רק אוכל ושינה וטיטול נקי. הצורך הרגשי והנפשי הוא משמעותי מאוד, והמענה אליו הוא קרבה, מגע.
הגיוני שהיא בוכה. הכל בסדר, פיזית, אבל היא רוצה ''אותך''. זה כ''כ הגיוני ונורמלי, ולדעתי התעלמות מהצורך הבסיסי הזה היא לא טובה בכלל.
נכון שזה קשה לפעמים, אבל מנשא עוזר מאוד לספק את הצורך בקרבה ומגע.
לפעמים מציק להם משהו שאנחנו לא יודעים- קצת הבטן, אולי האוזן, אולי שיניים. אז להרים זה לא פינוק. להרים זה להיענות לצורך אמיתי וקיים.
לתינוקות יש צרכים. לא רק אוכל ושינה וטיטול נקי. הצורך הרגשי והנפשי הוא משמעותי מאוד, והמענה אליו הוא קרבה, מגע.
הגיוני שהיא בוכה. הכל בסדר, פיזית, אבל היא רוצה ''אותך''. זה כ''כ הגיוני ונורמלי, ולדעתי התעלמות מהצורך הבסיסי הזה היא לא טובה בכלל.
נכון שזה קשה לפעמים, אבל מנשא עוזר מאוד לספק את הצורך בקרבה ומגע.
לפעמים מציק להם משהו שאנחנו לא יודעים- קצת הבטן, אולי האוזן, אולי שיניים. אז להרים זה לא פינוק. להרים זה להיענות לצורך אמיתי וקיים.
^^^ כל מילה!יפית8
נכון צודקת בהחלט!אדיבות
תודה לכל המגיבותאדיבות
מסכימה ממשבארץ אהבתי
אצלי בילדה הראשונה לא השתמשתי במנשא, וגם הייתי הרבה פעמים מתוסכלת שאני לא מצליחה לעשות כלום כי היא כמעט כל הזמן על הידיים. אז כן הרמתי אותה כשהיא רצתה אבל כל הזמן הייתי מנסה להניח אותה כדי להספיק קצת לעשות דברים.
בשניים הבאים כבר השתמשתי במנשא וזה פשוט עולם אחר! מתי שהתינוק רוצה הוא יכול להיות עלי בלי הגבלה, ואני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה תוך כדי...
(לא יודעת אם זה קשור או לא, אבל אני בהחלט מרגישה הבדל בין שני הגדולים בביטחון שלהם בנוכחות שלי. גם בהתנהלות בבית, השכבה בלילה וכו' וגם בפרידה בגנים, לגדולה תמיד היה הרבה יותר קשה לשחרר, ולקטן יותר הלך הרבה יותר בקלות. הוא כאילו הרבה פחות מרגיש שאני 'עוזבת אותו' כשאני צריכה ללכת, הרבה יותר בטוח בזה שאני אחזור אליו. אולי זה גם עניין של אופי אבל לדעתי זה גם קשור להתנהלות שלי איתם כשהיו תינוקות. עם התינוק עוד לא הגענו לשלב הזה, הוא עוד במנשא...)
ועוד משהו- בגיל חצי שנה התינוק כבר נהנה כשמשחקים איתו, שרים לו, הוא כבר לא מסתפק רק בצרכים פיזיים, הוא צריך גם זמן שפשוט תשבי ותשתעשעי איתו.
וגם את זה אפשר לנסות לשלב עם לעשות דברים- אצלי אצלין בן ארבעה חודשים, ולפעמים כשאני שוטפת כלים אני שמה אותו בעגלה לידי ושרה לו שירים והוא ממש מאושר מזה. גם קיפול כביסה אפשר לעשות תוך כדי משחק קוקו או לנפנף רוח עם הבגדים על הקטן ואז לקפל ולהכניס לארון.
בשניים הבאים כבר השתמשתי במנשא וזה פשוט עולם אחר! מתי שהתינוק רוצה הוא יכול להיות עלי בלי הגבלה, ואני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה תוך כדי...
(לא יודעת אם זה קשור או לא, אבל אני בהחלט מרגישה הבדל בין שני הגדולים בביטחון שלהם בנוכחות שלי. גם בהתנהלות בבית, השכבה בלילה וכו' וגם בפרידה בגנים, לגדולה תמיד היה הרבה יותר קשה לשחרר, ולקטן יותר הלך הרבה יותר בקלות. הוא כאילו הרבה פחות מרגיש שאני 'עוזבת אותו' כשאני צריכה ללכת, הרבה יותר בטוח בזה שאני אחזור אליו. אולי זה גם עניין של אופי אבל לדעתי זה גם קשור להתנהלות שלי איתם כשהיו תינוקות. עם התינוק עוד לא הגענו לשלב הזה, הוא עוד במנשא...)
ועוד משהו- בגיל חצי שנה התינוק כבר נהנה כשמשחקים איתו, שרים לו, הוא כבר לא מסתפק רק בצרכים פיזיים, הוא צריך גם זמן שפשוט תשבי ותשתעשעי איתו.
וגם את זה אפשר לנסות לשלב עם לעשות דברים- אצלי אצלין בן ארבעה חודשים, ולפעמים כשאני שוטפת כלים אני שמה אותו בעגלה לידי ושרה לו שירים והוא ממש מאושר מזה. גם קיפול כביסה אפשר לעשות תוך כדי משחק קוקו או לנפנף רוח עם הבגדים על הקטן ואז לקפל ולהכניס לארון.
אחלה רעיון! תודה לךאדיבותאחרונה
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.