כאילו, לא לכעוס. פשוט קשה לי עם זה שאני לא מסוגלת לסבול את המשפחה שלי בגלל הרעש. חלקם לא רגישים בכלל ולפעמים עושים דברים בכוונה, אבל חלקם ממש סובלים מזה. לא נושמים לידי, לא אוכלים לידי, מתרחקים.
ואין לי מה לעשות עם זה. זה לא אשמתו של אף אחד. אין לזה פתרון ואני לא יודעת. אני לא יכולה פשוט להיסגר בחדר עד סוף החיים שלי, נכון? אבל אני גם לא יכולה לצעוק על כל מי שלידי שיפסיק לנשום דרך הפה לעזאזל או שישים גרביים כי רגליים יחפות עושות רעש של חיכוך אחרי שהזיעו בהן יום שלם.