בס"ד
אתה, כן, כן- אתה!
אני לא יאשים אותך, אבל יש לך חלק בזה.
חלק גדול מאוד, חלק שהשפיע עלי.
כמובן שלא התכוונת לפגוע.
כמובן שלא התכוונת להכאיב.
אל הכאבת ופגעת והשארת סימן.
סימן שלא ירד מן הלב, סימן שישאר שם- תמיד.
היינו בקשר טוב, אפשרי להגיד- טוב מאוד.
עד כדי כך שדיברנו כמה פעמים ביום.
התחברנו אחד לשני בצורה רגשית, מטורפת.
אני יודעת ששיגעתי אותך וש"סיממתי" גם,
אבל גם אתה..כן, אתה!
ידענו שזה לא בסדר, אך היה קשה להפסיק.
אתה ביניש צדיק שלומד בישיבה דוסית,
ואני שישיסטית..
אני אישית לא יכולתי להפסיק.
אחרי שהחלטנו שצריך לגמור את הקשר
עכשיו ומיד, ניתקנו אותו.
אך אחרי יומים חזרנו.
טבענו בתוך הבוץ עמוק, עמוק מאוד,
וכבר היה קשה לצאת מבלי להתלכלך..
אמרנו שאם ירצה ה' אנחנו עוד ניפגש..
ואז ניתקנו ממש. ניתקנו לגמריי.
פתאום אני מרגישה את החיסרון.
פתאום אני מרגישה שמשהו חסר.
התחלתי להעריך את הזמן שהיינו ביחד.
אני כבר לא יודעת אם אני מתחרטת עליו או לא.
יצאתי פגועה. יצאתי עם ליכלוך על הנשמה.
וגם אתה, גם אתה..
אז לכם חברים יקרים,
אל תעשו את הטעות הכואבת הזאת,
תשמחו לפעמים באושר שבאי הידיעה.
לא צריך להיכנס לקשרים האלה בגיל ההתבגרות.
באמת. אני אומרת מכל הלב.
אני.