לא מחוברת, לא קשורה למה שהולך.
אדישות מוזרה בתוך כל הלחץ, ולב שמאיים להתפוצץ.
נפש כלואה. צורחת. בורחת. לא מצליחה להשתחרר מהקשרים המסובכים.
ה' תעזור לי. באמת שקשה לי. באמת.
אני ממש מנסה לשמוח. אבל זה מאוד קשה בתוך כל המצב הזה.
בזמן האחרון פורקת פה מלא. אולי די? אולי יהיה לי משהו שמח לכתוב?
למה אני לא מצליחה להתמקד בזה.
יודעת שהכל לטובתי ושאתה מכוון הכל, אבל הרגש לא מתחבר לזה.
אוף.