ואני משתעממת למוות,
כולם אמרו לי שלא יהיה זמן לנשום ובפועל.. התינוקת ישנה רוב היום
ואני מרגישה שאפילו שבוע בבית זה יותר מידי.
אני מצטערת שלקחתי הפסקה מהלימודים (ושבכלל יצאתי לחופשת לידה). ממש חסר לי לראות אנשים מבוגרים, ולצאת החוצה.
אני יודעת שיש כל מיני סדנאות עם הקטנטנים אבל אני פחות מתחברת לזה.. קשב לי 24 שעות ביום עם העיסוק בתינוקות (עם כמה שאני אוהבת את הבת שלי).
אני משתדלת לצאת איתה לטייל אבל זה גג שעה ביום, חברים ומכרים הגיעו ומגיעים לבקר (אבל מה שקשה לי זה לראות קירות כל היום). בעלי עובד עד הערב ואין לנו עזרה ממשפחה מורחבת..
לא יודעת כבר מה לעשות..
שוקלת להכניס אותה לפעוטון ולחפש עבודה / קורס מקצועי להעביר את הזמן
למרות שבאיזשהו שלב נהנים גם מהכלום
