נסיון מתמשך. ... כואב וקשה!!!אמא לשתי מתוקות
וואו. לא יודעת איך להתחיל בכלל...

לפני הכל רציתי להגיד תודה על קיומו של הפורום הכ"כ חשוב הזה. נעזרתי בו לא פעם ולא פעמיים למידע אודות תהליכים ולתמיכה רגשית בעצמי.
תודה לחברות, אתן מדהימות! מבינות משתתפות....

אז ככה.....
לפני חמישה חודשים בדיוק עברתי מה שנקרא לידה שקטה בשבוע 25 לקראת סופו... ( סיפור ארוך לשירשור בפני עצמו.. הריון שלישי אחרי שתי לידות תקינות ב"ה, נמצא שהעובר עם מומים... וכו.. ) היה תהליך לא פשוט, אבל ב"ה הייתי מוקפת בתמיכה רגשית מהמשפחה והסביבה ואפשר היה להגיד שעברתי אתזה ב"ה.
אחרי שישה שבועות חזרתי לרופאה כדי לדעת שהכל תקין ב"ה ואפשר להתקדם הלאה ואז התחיל הנסיון שמלווה אותי עד עכשיו... הסתבר שברחם נשארו שאריות של שליה שלא יצאו... נשברתי. השם אתה נותן נסיון כ"כ גדול. בסדר ב"ה זהו רצונך לטובתנו. אבל מה עכשיו? מדוע עוד משהו? חשבתי שהענין כבר מאחוריי... לא תיארתי לעצמי מצב כזה.. הדימום אחרי הלידה לא היה כ"כ רצוף וחזק ומסתבר שזה לא היה לטובתי... רק אחרי חודש ושבוע התחיל דימום חזק ורצוף. הייתי בטוחה שזה אולי המחזור הבא וכבר התרגשתי אבל אז הסתבר שנשארו שאריות, רירית הרחם עבה ויש הרבה תוכן ברחם.. הדימום היה חלק מהעניין...
הרופאה אמרה שנחכה לווסת הראשונה כדי שיצא באופן טבעי. לקח לי חודשיים להצליח להיטהר.. ואחרי שבוע מגיעה ווסת. חזרתי אחרי הווסת ו.. אכזבה. שוב לא הכל יצא... נקצר את התהליך... ככה שלושה וסתות ושום דבר.רירית הרחם עדיין עבה בסביבות 22מ"מ..
לאחר הווסת השניה קיבלתי הפניה להיסטרוסקופיה אבחנתית. המתנה מורטת עצבים עם זמן מסויים שבו צריך לבצע את הבדיקה וכו וכו... מסתבר שזה 1.5 של שליה. יש צורך לבצע ניתוחית...
השם. כמה התפללתי שיצא מעצמו... הווסת הרביעית ממש קרוב לניתוח ( למפרע ממש חבל שלא חיכיתי לעשות את ההיסטרוסקופיה הניתוחית קרוב לווסת) כמויות רציניות עם דימום חזק! קיוויתי והתפללתי שיצא הכל.
שוב מסתבר שלא.. הרירית אמנם ירדה ל8.5 מ"מ אבל השארית במקומה באותו גודל..
עברתי היסטרוסקופיה לאחר 4 חודשים שהשארית עדיין בתוכי.. והסיפור עוד לא נגמר...
לאחר שבוע בדיוק הופיע דימום מאסיבי ממש חברות אמרו לי שזה כמו הפלה של שבועות ראשונים, דם וקרישים כל רבע שעה להחליף פד.. ממש נלחצתי. פעם ראשונה שאני פוגשת דימום שכזה..ועוד בעבודה..הרגשתי ברז דם. . נסעתי למיון. בנתיים ירד הדימום יחסית אבל עדיין יצאו קרישים.. באולטרסאונד ראו שנשאר עוד תוכן. ולא ידעו איך להתייחס לזה אמרו לי לחזור לאחר ווסת. חיכיתי עוד שבוע לווסת והתפללתי בכל יום שתופיע מוקדם מהצפוי... סופסוף היא הופיעה בשבת האחרונה. שוב קרישים אבל במינון נמוך ודימום כמובן. ביום שני הופיע דימום מאסיבי מלאא קרישי דם ברמה שהרגשתי כאילו אני יולדת כל דקה... במסלול ישיר מהחדר לשרותים כל עשר דקות. פשוט נחלשתי מאוד.. הרגשתי שאני לא מסוגלת לתפקד בכלל.. דימום מאסיבי במשך כ4 שעות... ניסיתי להשיג בייביסיטרית שתהיה עם הבנות המתוקות שלי, תתן להן ארוחת ערב ותשכיב אותן לישון, אבל לא מצאתי והייתי צריכה לעשות את זה בעצמי תוך כדי מה שאני עוברת.. התייעצתי עם אחות בקופה והיא הפנתה אותי למיון. התייעצנו עם עוד מישהי רופאה ידידה והיא אמרה שיתכן ובגלל הווסת כל התוכן יוצא ואין מה למהר.. נשארתי בבית. גם ככה לא היה לי סידור לבנות. בעלי לא היה בבית ולא היה לי כוח לזוז.. חיכיתי עד הבוקר לראות מה מצב הדימום-חזק. אבל לא מאסיבי. עשיתי אולטרסאונד בקופה קרוב לבית, והיא ראתה שיש תוכן אמנם מועט, וזרימה נמוכה... קיצור נתנו לי בכל אופן הפניה למיון והרופאה ( לא נשים) אמרה לי לראות מה הדימום ואם ממשיך חזק ללכת. נשארתי בבית עם הדימום.. כנראה ירד לי ההמוגלובין, כי ממש לא היה לי כח לעשות כלום. ישר למיטה. בנס בעלי היה ולקח את כל הפיקוד כולל בישול והשכבה לשינה.. לקחתי ברזל ותוך שעה וחצי הרגשתי כמו חדשה.. היום עשיתי בדיקות דם ונכנסתי לדיכאון. .. אין לי כח לכלום.
די! למה זה ממשיך? עד מתי? כבר חמישה חודשים אחרי ועדיין לא אחרי...
השם מה אתה רוצה ללמד אותי בכך?? ממש קשה לי להחזיק את עצמי ולתפקד את הבנות והבית. עושה מה שצריך נטו. הבית נראה ברדק וככה אני מרגישה.. בעלי בלימודים וחזר ממש מאוחר.. בשבת צריכים לנסוע למשפחה שלו ואין לי טיפת כח וסבלנות.. קשה לי להביע את התחושות והרגשות שלי.. עד שחשבתי שאנחנו כבר אחרי וסיימנו עם הנסיון הזה, זה לא נגמר, שוב ושוב ועדיין משהו נשאר.. כשהתייעצתי הבוקר עם רופא נשים, הוא אמר שמשהו פה לא נראה לו טוב, והמליץ שאם יש שוב דימום חזק לגשת למיון אבל לא באותו המקום שעשיתי את הטיפול. ..
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. לא יודעת מה לחשוב לגבי האתגר הזה שניתן לי.. ואיך להתקדם הלאה...

אנונימי (2)

רק לשלוח חיבוק חזק.

ותפילה שתגמרי עם זה מהר ובקלות.

מזדהה. כואבת איתך..אנונימי (3)
אמנם לא במקום שלך בכלל... לא יודעת איך הייתי שורדת. מנסה להיטהר אחרי הפלה ולא מצליחה. ומתוסכלת נורא.... אז להיות במצב כזה כל כך הרבה חודשים ולעבור את כל היסורי גוף ונפש האלה שאת עוברת..לא נתפס בכלל.. אין לי מלים לנחמך.. אני בדיוק במשבר לאחרונה שואלת את ה'... תגיד מה אתה בכצה שאתקן שיפסקו היסורים... תגיד מה לעשות... תכוון אותי... בכצי שנה גם עברתי הפלה... והכל חוזר. הכאב לב והתמודדות והחוסר אונים.. וכל מיני תופעות גופניות ונפשיות.. כואבת איתך. מתפללת שתראי אור בקרוב והתקופה הזאת תעבור מעלייך.... בעזרת ה'.. תעדכני בבשורות טובות.
חיבוק!!ישועת ה' כהרף

איזו התמודדות..

כל הכבוד על מה שאת כן מצליחה לעשות!!

גיבורה!!

כל מה שאת עושה, זה מצוין.. אל תדרשי מעצמך יותר מזה.. 

נשים אחרות לא היו מצליחות לעשות חצי ממה שאת עושה!!

אל תתייאשי, ברור שזה עניין של זמן עד שייגמר..

בתחושה שלך אמנם זה לא ייגמר לעולם, אבל ברור שזה עניין של זמן עד שייגמר.. ונשמע שזה ממש הסוף.. תחזיקי חזק את בקו הסיום..

בהצלחה!!

חיבוק גדול!!כחומר ביד היוצר
שה' יתן לך כוחות וישועה בקרוב!!
יקירתי האהובה והיקרה, ליבי ליבי על כאבייך הקשים!!!ציפי כהן
כמה נסיונות, כמה כאבים, איזה מסע מטורף את עוברת!!!
נשמע לי שאת מאבדת דם בכמויות לא הגיוניות עם כל הדימום שתיארת... איזה סיוט!!

תשמעי. אני רוצה לומר לך כמה דברים.
א. את בתקופה מאוד קשה. מאו- מתוחה נפשית ומאוד מאומצת פיזית. את זקוקה לכל טיפת מנוחה ותמיכה שאפשר לקבל!! לכן אני מציעה שבאופן ברור תדאגי כרגע אך ורק לנוחות שלך. אל תספגי שום דבר שלא נח לך או לא מתאים לך עכשיו. הקשיבי פנימה. האם ליסוע למשפחת האיש שלך זה דבר שיעשה לך טוב? אם כן- סעי לשלום. אם לא- שלחי את האיש לספר למשפחתו שאינכם יכולים להגיע.
עשי דברים שמחזקים אותך, שנותנים לך כח.
אמרתשקיבלת תמיכה משפחתית לאחר הלידה השקטה (וחיבוק חם עליה, כמה כאב מקופל במילותייך!!!) אני תוהה מדוע עכשיו קשה לך יותר לקבל תמיכה משפחתית זו, בזמן שאת ממשיכה לחוות סערה ומצוקה ומתארת חוויות של קושי אמיתי עד כדי צורך לתפקד לבד תוך כדי דימום מאסיבי... נשמע לי לא הגיוני.
קבלי עזרה ותני לעצמך מעט יותר הבנה- הדימום צריך להיפסק. זה כבר נמרח ונשאר זמן רב מדי. ואת זקוקה לתמיכה בזמן הזה.

ב. אני תוהה אם את הולכת לאותם רופאים כל העת. אם כן, הגיע הזמן לעלות לרופא מומחה, לנסות לשנות את בית החולים, לקבל המלצות על רופאים אחרים וללכת אליהם... ולא לתת לזה להמשיך להתנהל כך. פני לרופאים נוספים לקבלת מענה.

ג. יקירה, את תהיי בסדר לבסוף. לפי מה שאני קוראת אתאישה מלאת כוחות ויכולות. בתוך התמודדות ארוכה וקשה את שוב ושוב מוצאת כוחות להתמודדות עם כל מה שזה דורש ממך. זה מדהים ומיוחד!!! את תעברי את התקופה מורטת העצבים הזאת, ותצמחי מתוכה למקומות אחרים. אני רק מקווה עבורך שזה יסתיים מהר מאוד. הלוואי!

ד. תודה על מילותייך בפתח הדברים. זה מחמם לב.

חיבוקים חמים!!
עדכני אותנו אם מתאים לך. נשמח להמשיך להיות איתך בדרך.
🌹
אין לי מילים על החיבוקים והחיזוקים שלכן... רק תודה!אמא לשתי מתוקות
אז כן.. שבוע ו... אחרי ורק עכשיו נזכרתי להכנס שוב לאתר ולקרוא את התגובות..
אין מה להגיד חברות אתן מחזקות! תודה לכן!!!

ב"ה הדימום ירד ברמה שביום שישי חשבתי שהצלחתי לעשות הפסק.. חשבתי... כל הזמן כתמים די גדולים ועכשיו בשלב של יאוש.. אין לי כח לנסות שוב...

בקשר לרופאים... יש את הרופאה שמלווה אותי מאז אחרי הלידה אבל התורים אליה עמוסים ואני מחכה לפחות שלושה שבועות-חודש. באמת היום דיברתי עם מישהי שהמליצה לי לפנות במיידי לרופא מומחה בעניין פרטי...
באמת אשמח לשמוע מהנסיון שלכן לגבי רופאים האם ידוע לכם על רופא מומחה מומלץ בירושלים? אשמח שתשתפנה בשמות כדי שאוכל להתקדם...

אגב מתחדשת, בקשר לעניין התמיכה... לצערי זה לא כלכך פשוט... בזמן שקיבלתי אותה אכן הייתי אצל אמא שלי והיה לי ממנה המון עזרה. כשחזרתי הביתה נאלצתי לבקש טובות מחברות, דבר שמטבע הדברים קשה הרבה יותר, ובמיוחד לי. כל עוד הייתי בחופשת לידה עוד הצלחתי לתפקד פחות או יותר. לקחת עוזרת בית כשהייתי צריכה וכו.. עכשיו כבר חודש וחצי אחרי שחזרתי לעבןדה ואני מרגישה שאני לא משתלטת על העומס. .. קורסת רק מלחשוב מה יש לעשות בבית בעבודה וכו. .

אין לי משפחה קרובה פיסית אלינו.אמא שלי גרה אמנם רק במרחק של 3/4 שעה, והיתה יכולה מאוד לעזור לי, אבל היא בעצמה עכשיו מתמודדת.. אבי נפטר לפני בערך חצי שנה והיה סיעודי באישפוז בית ככה שהיא עכשיו במעבר מטיפול באבא ובבית בפעילות מלאה לסוג של ריק.. לא יודעת אם מתאים לבקש, מרגישה שעושה לי טובה ואולי אין לה יכולת וכו וכו...
אני כן משתפת אותה במה שעובר עלי והיא מנסה לסיע בעידוד ועצות אבל לא מעבר לזה כשאני בבית שלי. כשאני אצלה היא עוזרת לי המון!..
החברות שלי מטופלות בילדים בעצמן ככה שלא נעים לי לפנות ולהעמיס...
ובסך הכל אני מנהלת שיגרה, אז מי יכול לנחש שהתיפקוד שלי בבית לא מי יודע מה. ..
כמה דברים.ציפי כהןאחרונה
רופא מומחה- אולי פני לפרופסור סמואלוב משערי צדק. אישית הלכתי אליו דרך התורים שמאפשרת הקופ"ח לצורך התייעצות עם מומחה מספר פעמים בשנה. הם נתנו לנו את רוב ההחזר. צריך לקבוע אליו תור דרך מוקד קביעת תורים של שערי צדק.
את יכולה גם ללכת לפרופסור הוכנר מהדסה (זאת אישה)
או פרופסור עזרא. לא לגמרי ברור לי אם הם בהר הצופים או עין כרם.
רופאה מומלצת נוספת זו ד"ר ינאי, איני יודעת היכן היא מקבלת.

לגבי קבלת עזרה- נראה לי שאת היחידה שיכולה לדעת מי יוכל לעזור לך בסביבתך. פתחי את הראש לעוד רעיונות. נסי לחשוב. אולי יש נערה כלשהי שאפשר להיעזר בה בשעות הערב בהשכבת הבנות, אפילו בתשלום, בזמן שאת נחה?
אולי אחות או דודה שפנויה בתקופה זו?
אולי יש אופציה להפחית איכשהו את הלימודים של האיש כדי שיהיה יותר בבית בתקופה זו?
לגבי אמך, יכול להיות שדווקא בגלל שכרגע אביך נפטר ונוצר לה מעין ריק- זה דווקא משהו שיכול למלא את הריק הזה? ואולי זה דווקא הכי פחות מתאים כי היא זקוקה לספייס שלה ולהתארגנות מחדש? ניתן לשוחח איתה בפתיחות על כך?
ואולי יש משהו כמו 'ועדת עזרה הדדית' במקום בו את גרה? זה קיים ביישובים וקהילות שונות, ואנשים שמחים לעזור. רק צריך לפנות לרכזת הקהילה או למי שאחראית...
איני יודעת מה קורה בעולמך, ומי יכול לסייע סביבך, אך זו הנקודה הטכנית והיא פחות קריטית. תמיד יהיו סביבך אנשים שיכולים לעזור. תמיד. זכרי זאת. הנקודה האמיתית היא האם ביכולתך לבקש עזרה זו, לדייק את הצרכים שלך ולהעיז לפנות.
זה קשה מאוד. קשה לבקש עזרה, קשה להיות תלוי במישהו אחר, קשה להזדקק...
ולפעמים אין ברירה. זו עבודה פנימית לדעת שכאשר אני זקוקה לעזרה אני יכולה לבקש אותה מהאנשים המתאימים לי.
אני מזמינה אותך לחשוב מה נחוץ לך (זו כבר עבודה פנימית משמעותית להבין במה את צריכה עזרה), ובמי את יכולה להיעזר.

ובכל אופן, עזרה בתמיכה רגשית ונפשית את מוזמנת להמשיך לקבל כאן. את זה לפחות את עושה... נהדרת!

חיבוקים חמים!!
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה
לצערי מצטרפת למועדון בכאב רבאנונימי (פותח)

מישהי עשתה גרידה בשבוע 22?

הבנתי שיש באסף הרופא, תוהה אם בעוד מקום

רק גרידה?אנונימי (3)

השאלה אם זה נכון

אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)

לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)

בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות


חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️


מישהי המליצה ליאנונימי (פותח)

אני לא יודעת

לא יודעת

כואב לי

קשה לי

קשה לי גם המחשבה של לחוות לידה (ראשונה) כזו

חיבוק גדולאנונימי (3)

אני כל כך מבינה את הקושי ❤️

זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?

(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)

תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?

לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי


ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי

אולי תתייעצי עם מכון פועה?

זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק


שוב חיבוק גדול!

מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה

תודה רבהאנונימי (פותח)

באסף הרופא ובשיבא אין תורים לגרידה עד ר"ה/יוכ

סורוקה לא אומרים מראש אם גרידה או לידה שקטה.

אני לא יודעת אם רוצה לראות. מפחדת שיהיה לי כואב מידי לזכור ככה

אז לאאנונימי (3)

לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה

זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?

תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת

בגלל שהצגת את הצד הזה מציגה את הצד השנימתיכון ועד מעון

אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.

אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי 

ברור שלא חייביםאנונימי (3)
פשוט הצוות הרפואי לא מציעים מעצמם ואז מתחרטים אחר כך, רציתי שתדע שיש אופציה כזאת
שאני עברתי בבלינסוןמתיכון ועד מעון
היה להם ממש שאלון ארוך לבדוק מה אני רוצה 
יפה!אנונימי (3)
אני עברתי בשערי צדק, הם לא הציעו את האופציה בכלל, ביקשתי מעצמי (ככה הרגשתי לנכון), לכן כתבתי
לגבי גרידהמתיכון ועד מעון
ממה שהבנתי בהרבה מקרים בשלבים האלה של ההריון יש גרידה בסוף התהליך לנקות את הרחם כי השלייה מתפוררת לפעמים בגלל הפרוצדורה, אצלי ב''ה זה נחסך אבל לרוב צריך גם גרידה
כתבתי את זה (שיתכן ותהיה חייבת)אנונימי (3)
ועדין יש הבדל שמים וארץ לגוף בין גרידה של עובר בשבוע 22 לבין גרידה של שיליה, וחשוב לדעת את זה


עוד טיפ אם הפותחת מסוגלת לשמוע בכלל- לא ללחוץ! גם אם האחיות לוחצות, זה גומר את הגוף ועדין לא התאוששתי מזה 

אני עברתי בשבוע 19 בסורוקהאנונימי (4)

קודם כל הרבה כוחות ושה' ימלא חסרונכם במהרה!

בזמנו גם שמעתי שאסף הרופא עושים בשבועות האלה.. זה נראה לי כבר הקצה של האפשרות לכן לא רוצים להגיד לך מראש כנראה...

תקחי לך את  זמן והרבה כוחות הנפש והגוף!

ממה שאני בררתי זה המקום היחידמתיכון ועד מעון
בשלב הזה של ההריון, ובגלל שהם היחידים אז ממש פחדתי לקחת את הסיכון
אז באסף הרופא אין מנתחים בזמן הקרובאנונימי (פותח)

בשיבא בכלל עוד יותר מאוחר

בסורוקה לא אומרים מראש, רק אחרי אשפוז


אז נשארתי עם אופציה של לידה שקטה

לא יודעת אם עדיין רלוונטיאפונה

או שאת כבר אחרי.

בעיני לידה עדיפה עשרת מונים

נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.

גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.

בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש

אני אחריאנונימי (פותח)

עברתי לידה

זכיתי ובשלב הקריטי היו אחיות טובות

וה' חמל עליי והיא יצאה עם השיליה בשלמותה, ככה שנחסכה ממני גרידה


ואכן היה משהו בלהחזיק ולראות

נתנו לי להחליט באותו זמן, ובקצב שלי

ב"ה! לפחות זהאנונימי (3)

זה בהחלט מקל על הגוף שאין גרידה

ממש ממליצה לך לקרוא את הספר כחלום יעוף

חיבוק גדול, עכשיו מחכה לך תקופה לא קלה, בבקשה תעטפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך להתמודד, לפחות עד אחרי התל"מ שהיה אמור להיות

חיבוק גדול ממש ❤️

תודהאנונימי (פותח)

וואי התל"מ

זה יהיה זמן קשוח

ה'!

מקווה שעד אז ניהיה במקום אחר

מצטרפת להמלצה על הספראפונהאחרונה

ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.

רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.

ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.

אולי יעניין אותך