גם אם הקלף הוא אפידרמיס, יש כמה צדדים שבעיבוד בסיד גם הדרמיס כשר לתפילין.
אז זו סיבה למה לא לקחת עפצים.
אז זו סיבה למה לא לקחת עפצים.
פורום סופרי סת"ם
בהנהלת: אות והדר
מכתב פתיחה
היי, אפשר עדיין להגיבטיפות של אור
לגאונים שכתבו שמותר לסמוךטיפות של אור
על רב משה גאון רק בשעת הדחק, לא היה ספק איזה צד הוא הקלף. גם לרמב"ם לא.
לנו יש
לנו יש
מה הקשר בין העיבוד בסיד ומה שכתבת קודם לבין זהות הקלף?אנונימי (2)
זהות הקלף היא מחלוקת טחונה כבר אבל העיבוד בסיד אין חולק שעדיף קלף בעפצים- גם רבינו תם.
אפידרמיס זה החלק העליון של העור. קלף לפי רבינו תם ודוכסוסטוס לפי הרמב"ם.
דרמיס זה החלק העבה שתחתון לאפידרמיס שהוא קלף לרמב"ם ודוכסוסטוס לרבינו תם.
אז כיום שמגרדים את האפידרמיס יוצא שנשאר רק קלף לדעת רמב"ם ועם עיבוד בעפצים אז דעתו נוהגת כיום. לרבנו תם כיום כותבים על הדרמיס שהוא הדוכסוסטוס ועוד לצד בשר... עוד משהו למה לא שאלת אם הדיו כשר לדעת רבנו תם?
אפידרמיס זה החלק העליון של העור. קלף לפי רבינו תם ודוכסוסטוס לפי הרמב"ם.
דרמיס זה החלק העבה שתחתון לאפידרמיס שהוא קלף לרמב"ם ודוכסוסטוס לרבינו תם.
אז כיום שמגרדים את האפידרמיס יוצא שנשאר רק קלף לדעת רמב"ם ועם עיבוד בעפצים אז דעתו נוהגת כיום. לרבנו תם כיום כותבים על הדרמיס שהוא הדוכסוסטוס ועוד לצד בשר... עוד משהו למה לא שאלת אם הדיו כשר לדעת רבנו תם?
רציתי לענות בעצמיטיפות של אור
אבל מצאתי מישהו שעשה את זה טוב יותר ממני.
תקרא את הערות טו ו- נ:
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=62115
(רבנו תם לא חשב שהאפידרמיס זה קלף. אולי רב האי גאון כן).
תקרא את הערות טו ו- נ:
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=62115
(רבנו תם לא חשב שהאפידרמיס זה קלף. אולי רב האי גאון כן).
ובמילים שלי:טיפות של אור
א) לא בטוח האם הגאונים הכשירו את האפידרמיס או הדרמיס.
מה ש(כנראה) בטוח זה שרב משה גאון הכשיר את הדרמיס, אבל אולי דווקא כשמעבדים בסיד.
ב) לפי חלק מהראשונים, בדיעבד אפשר לכתוב תפילין על דוכסוסטוס.
ולפי חלק מהראשונים, בעיבוד בסיד (כנראה) מותר לכתוב על הדוכסוסטוס גם בצד הבשר.
מה ש(כנראה) בטוח זה שרב משה גאון הכשיר את הדרמיס, אבל אולי דווקא כשמעבדים בסיד.
ב) לפי חלק מהראשונים, בדיעבד אפשר לכתוב תפילין על דוכסוסטוס.
ולפי חלק מהראשונים, בעיבוד בסיד (כנראה) מותר לכתוב על הדוכסוסטוס גם בצד הבשר.
את הקישור לא קראתי ומה שאתה אומראנונימי (2)
לא נכון וברור שלא לכתחילה כמו שכתבת קודם... א)מתשובות הגאונים נראים שני דברים עיקריים שהדרמיס היה הקלף לשיטתם ושהם חלקו על רב משה גאון בגלל העיבוד בסיד ורק בגלל העיבוד בסיד. מכאן שגם הוא סבר שהדרמיס הוא הקלף אבל התיר לעבד בסיד וחלקו עליו רק על זה. ב)מה שהתירו זה עוד דבר בכלל לא לכתחילה אלא בגלל שיש אפשרות לכתיבה יפה שמתאפשרת מהצד ההוא, זה טעם דחוק בטח אם יש לך קלפים טובים ומצויים בשפע כמו היום.
ובכןטיפות של אור
א) אתה חושב כמו הרב חימי:
בירור שיטת רב האיי גאון מה הוא הקלף מסיני | אתר ישיבה | אתר ישיבה
וכנגד יש מאמר ארוך שטוען בדיוק ההיפך, שכל הגאונים (חוץ מרב משה גאון) הכשירו רק אפידרמיס:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf374/bentz_tfilin_2.pdf
ב) כמובן שהם התירו רק בדיעבד.
אבל בשבילנו אולי זה עדיף - כי כך אנחנו יוצאים יד"ח גם אם הקלף הוא אפידרמיס.
בירור שיטת רב האיי גאון מה הוא הקלף מסיני | אתר ישיבה | אתר ישיבה
וכנגד יש מאמר ארוך שטוען בדיוק ההיפך, שכל הגאונים (חוץ מרב משה גאון) הכשירו רק אפידרמיס:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf374/bentz_tfilin_2.pdf
ב) כמובן שהם התירו רק בדיעבד.
אבל בשבילנו אולי זה עדיף - כי כך אנחנו יוצאים יד"ח גם אם הקלף הוא אפידרמיס.
אני מעתיק מהמאמרטיפות של אור
כדי להסביר יותר מה כתבתי ב-א)
"רב משה גאון היה קורא לר"ק קלף, ישנן שתי אפשריות להבין זאת...
ב. רב משה תפש את כל המושג 'קלף' באופן שונה.
לשיטתו הקלף אינו אחד החלקים הפיזיים בעור לעומת חלק אחר. אלא
מה שמייחד את ה'קלף' הוא אופן עיבודו, והר"ק בלבד הוא ה'קלף' כיון שלא נעשה ב"עיבוד גוילים" בעפצים. ואם יעופץ כבר
לא יהיה קלף (אלא דוכסוסטוס כנראה).
לפי דרך זו, החולקים עליו סוברים ש'קלף' הוא אפידרמיס".
"רב משה גאון היה קורא לר"ק קלף, ישנן שתי אפשריות להבין זאת...
ב. רב משה תפש את כל המושג 'קלף' באופן שונה.
לשיטתו הקלף אינו אחד החלקים הפיזיים בעור לעומת חלק אחר. אלא
מה שמייחד את ה'קלף' הוא אופן עיבודו, והר"ק בלבד הוא ה'קלף' כיון שלא נעשה ב"עיבוד גוילים" בעפצים. ואם יעופץ כבר
לא יהיה קלף (אלא דוכסוסטוס כנראה).
לפי דרך זו, החולקים עליו סוברים ש'קלף' הוא אפידרמיס".
דחוק זה לא מילה...אנונימי (2)
לפי מה שאמרת אין הבדל בין קלף לדוכסוסטוס. ברור שאופן העיבוד חשוב, להבדל בין גויל לקלף. בין קלף לדוכסוסטוס אין הבדל באופן עיבוד... דוכסוסטוס נקרא מה שעובד בעפצים? בחייך... ההגיון בין החלקים השונים הוא כזה: הגויל נשמר להרבה זמן והוא חזק ועבה ולכן נכתבים עליו ס"ת. הקלף פחות עבה וחזק ולכן הוא לתפילין וכשר גם לס"ת. דוכסוסטוס הוא דק ולא כותבים עליו דבר חוץ ממזוזה שלא נעשית להרבה זמן. לפי ההגיון הזה מובן שהרמב"ם הרמב"ן הרשב"א ועוד... צדקו בזהות הדוכסוסטוס והקלף.
ב) עוד הוכחה זה שבתלמוד כבר כתובה חלוקה לגבי צד הכתיבה וזה כתוב ככה:גויל על צד שיער קלף על צד בשר ודוכסוסטוס לצד שיער. דוכסןסטוס הוא כמו הגויל, הצד העליון של העור (האפידרמיס) ועליו כותבים בין גויל בין דוכסוסטוס. ההבדל ביניהם הוא שהדוכסוסטוס דק כי הוא חולק מהקלף. אם לא חילקת מה ההבדל בין דוכסוסטוס לקלף? מה ההבדל בין גויל לקלף? כל פלפול שיביא לזה שעדיף לעבד בסיד מאשר בעפצים לכתחילה הוא פלפול סרק...
תראהטיפות של אור
אני בטוח שאתה מכיר את שני הצדדים.
המאמר של הרב אוריאל בן ציון הוא המשך למאמר בן מאה עמודים.
קראתי את שלושת המאמרים ואני לא יודע להכריע. יש הוכחות טובות לכאן ולכאן.
כדי להחליט נצטרך לעבור מילה מילה בתשובות הגאונים, וזה לא לפורום...
נסכים שאם הרב חימי צודק עדיף עפצים (דרמיס),
אם הרב אוריאל צודק עדיף אפידרמיס,
ואם מישהו בספק (כמו הפותח) עדיף סיד (דרמיס)?...
המאמר של הרב אוריאל בן ציון הוא המשך למאמר בן מאה עמודים.
קראתי את שלושת המאמרים ואני לא יודע להכריע. יש הוכחות טובות לכאן ולכאן.
כדי להחליט נצטרך לעבור מילה מילה בתשובות הגאונים, וזה לא לפורום...
נסכים שאם הרב חימי צודק עדיף עפצים (דרמיס),
אם הרב אוריאל צודק עדיף אפידרמיס,
ואם מישהו בספק (כמו הפותח) עדיף סיד (דרמיס)?...
לא שמעתי על הרב חימיאנונימי (2)
אבל למדתי את השיטות של עמודי ההוראה הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א גאונים וראשונים ואני לא רואה למה להתפלפל ככה. יש הבנה פשוטה בתוספת מסורת עיבוד חד משמעית שדוכסוסטוס וקלף זה חלוקה של העור. העור לא מתחלק בעיבוד סיד וכאן מתחיל הבעיה וכאן גם ראיה לזה שלא מהמסורת לעבד בסיד (משה רבינו לא עיבד בסיד וגם לא תנאים ואמוראים). חדירת הסיד היא כבר נטיה מהעיבוד המקורי, לאחר הנטיה הזו הפסיקה חלוקת העור לשני חלקים ואז התחילו להופיע דעות שונות על ההבדל בין קלף לדוכסוסטוס... בשבילי זה אפילו לא מתחיל בגלל הסיבות האלה ועוד הרבה.
מחלוקת בין קלף ודוכסוסטוס היא מחלוקת מקובלת ואף אחד לא יפסול תפילין של מישהו אחר עד שיבוא המשיח ויכריע אבל מחלוקת שנוצרה בגלל דיעבד אפשר להכריע בה כבר עכשיו, עזוב את הסיד ותבדוק מה קורה...
על זה יש לי מה לומרטיפות של אור
הרעיון שקלף ודוכסוסטוס הם שני חלקי הגויל מופיע לראשונה אצל גאוני בבל.
ברור שבאותה תקופה גאוני ארץ ישראל וכל שאר העולם (גם קירואן) עיבדו בסיד.
נכון שפירקוי בן בבוי טוען שזה התחיל מגזירת שמד. אבל הוא טוען את זה גם על הרבה דברים אחרים, שאנחנו יודעים שהם לא נכונים.
בירושלמי, במדרשי חז"ל הארץ-ישראלים ובמסכת סופרים בכלל לא מוזכר עיבוד בעפצים.
אז ייתכן שזו כבר מסורת קדומה (שגם עיבוד בסיד מותר כמו עפצים).
כשהרמב"ם אומר לעפץ את הדרמיס, הוא מסתמך על רב האי גאון.
אבל פשטות לשון רב האי גאון היא שהקלף הוא אפידרמיס.
לרמב"ם היה כנראה רק את תשובת רב האי גאון לקירואן, ממנה אפשר להבין שהקלף הוא דרמיס.
לר"ח ולרי"ף לא הייתה *מסורת* לעפץ דרמיס.
הם שינו את המנהג לעבד בסיד, ועברו לעפץ את הדרמיס בעקבות התשובה הנ"ל.
יכול להיות שהם צדקו כשעשו זאת.
אין גם מסורת לכתוב על אפידרמיס.
המסורת היחידה שיש לנו היא לעבד בסיד. (דרמיס, כמובן).
כמו שעשה כמעט כל העולם היהודי באלף השנים האחרונות.
ואנחנו יודעים שרוב הגאונים התנגדו לשיטה הזאת (והתירו לסמוך עליה בשעת הדחק).
שורה תחתונה, הכל תלוי איך מבינים את תשובות הגאונים.
ברור שבאותה תקופה גאוני ארץ ישראל וכל שאר העולם (גם קירואן) עיבדו בסיד.
נכון שפירקוי בן בבוי טוען שזה התחיל מגזירת שמד. אבל הוא טוען את זה גם על הרבה דברים אחרים, שאנחנו יודעים שהם לא נכונים.
בירושלמי, במדרשי חז"ל הארץ-ישראלים ובמסכת סופרים בכלל לא מוזכר עיבוד בעפצים.
אז ייתכן שזו כבר מסורת קדומה (שגם עיבוד בסיד מותר כמו עפצים).
כשהרמב"ם אומר לעפץ את הדרמיס, הוא מסתמך על רב האי גאון.
אבל פשטות לשון רב האי גאון היא שהקלף הוא אפידרמיס.
לרמב"ם היה כנראה רק את תשובת רב האי גאון לקירואן, ממנה אפשר להבין שהקלף הוא דרמיס.
לר"ח ולרי"ף לא הייתה *מסורת* לעפץ דרמיס.
הם שינו את המנהג לעבד בסיד, ועברו לעפץ את הדרמיס בעקבות התשובה הנ"ל.
יכול להיות שהם צדקו כשעשו זאת.
אין גם מסורת לכתוב על אפידרמיס.
המסורת היחידה שיש לנו היא לעבד בסיד. (דרמיס, כמובן).
כמו שעשה כמעט כל העולם היהודי באלף השנים האחרונות.
ואנחנו יודעים שרוב הגאונים התנגדו לשיטה הזאת (והתירו לסמוך עליה בשעת הדחק).
שורה תחתונה, הכל תלוי איך מבינים את תשובות הגאונים.
שלל טעויות בתגובה אחת...אנונימי (2)
הגאונים חלקו על רב משה גאון שהיהי היחיד שהכשיר עיבוד בסיד וכולם בעצם עיבדו בסיד?
"גאוני ארץ ישראל" זה ניסוח חמקמק שלא באמת יכול לומר משהו- חוץ מזה שהם לא היו הסמכות ההלכתית העיקרית והקובעת, בטח לא מול בבל. מה שקרה בארץ היהי בגלל סיבות היסטוריות והבאת עורות ושיטת עיבוד על ידי מי ששלט כאן. אין קשר הלכתי אלא רק אילוץ של בדיעבד.
מה שאמרת על פירקוי בן באבוי גם לא נכון אלא אם ן אתה היית שם בשביל לחלוק עליו. איך הכרעת שהוא טועה והחולקם עליו צודקים ולא להפך? מה שהוא קיבל מכלי ראשון נאמן מה שלא פחות... אתה מתבטא בחוסר זהירות משווע...
הרמב"ם לא מסתמך על רב האי גאון אלא מוסיף אותו כאסמכתה בלבד. את רב האי גאון ניתן להבין או למצוא גרסאות בתשובות שיעלו לשני הצדדים... אמת. לרמב"ם הייתה מסורת כמו לעוד גדולים שונים לגבי זהות הקלף ובטח שלגבי העיבוד בעפצים שעליו אין חולק למרות המאמצים שלך לסלף ולהראות כאילו עיבוד סיד הוא לכתחילה למישהו.
"המסורת היחידה שיש לנו היא לעבד בסיד"? לא יודע על איזה מסורת אתה מדבר...
איזו מסורת הייתה לרי"ף או לר"ח במקומות מגוריהם זה לא קשור לעניין העניין הוא מה עדיף ולכתחילה גם לדעתם ואת זה הם כתבו בפירוש שעדיף קלף מעופץ. האם היה להם או לא? אולי היו אנוסים לעבד בסיד.
בלבלת בין עיבוד בעפצים ובסיד שלדעת כולם עדיף ולכתחילה בעפצים ובין נושא הדרמיס והאפידרמיס שגם בו דעת הרוב של הסמכות הרבנית, בטח לספרדים, היא שהדרמיס הוא הקלף. רב האי גאון ואביו יכולים להיות לשני הצדדים אבל ישנם עוד גאונים כך גם הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א ועוד...
אתה רוצה להישאר ב"עת לעשות לה'" עם הסיד כשיש בכל מקום עיבוד בעפצים תישאר בכבוד. לגבי זהות הקלף והדוכסוסטוס זו מחלוקת מקובלת שאי אפשר להכירע בה אלא רק לבחור דעה וללכת בדרכה. לי הרשב"א מספיק בטח שאם הרמב"ם כתב ככה בפירוש.
בא נראהטיפות של אור
רק כתבתי שכל שאר העולם חוץ מבבל עיבדו בסיד. את זה כתב פירקוי בן בבוי עצמו, והגאונים בתשובה לקירואן.
הנה הנושאים שפירקוי בן בבוי תולה בשמד/ מנהג טעות של א"י בלבד:
להזכיר פיוטים ב18, ובפרט שמע ישראל בקדושה של שבת; תענית בראש השנה
- ואלו הרי מחלוקות קדומות בין גאוני בבל, מרס"ג ורב נחשון ועוד.
מילה על גבי עפר ולא על גבי מים, אמירת זכרנו לחיים בעשי"ת, התרת חלק מהסירכות, התרת נדרים -
בכל אלו אנו עושים נגד פירקוי בן בבוי.
תענית בשבת תשובה -
אולי באמת התחיל בא"י. לא יודע.
להגיד שלרמב"ם הייתה מסורת על זהות הקלף, כשהמסורת הזו מתחילה ככל הנראה מעיבוד בסיד - זה מעניין.
את השאר נראה לי שהסברתי.
אני בעד שכל אחד ימשיך במנהגו, כי בכל שיטה מרוויחים ומפסידים משהו.
רק הראיתי למה גם במעבר מסיד לעפצים, מפסידים משהו.
הנה הנושאים שפירקוי בן בבוי תולה בשמד/ מנהג טעות של א"י בלבד:
להזכיר פיוטים ב18, ובפרט שמע ישראל בקדושה של שבת; תענית בראש השנה
- ואלו הרי מחלוקות קדומות בין גאוני בבל, מרס"ג ורב נחשון ועוד.
מילה על גבי עפר ולא על גבי מים, אמירת זכרנו לחיים בעשי"ת, התרת חלק מהסירכות, התרת נדרים -
בכל אלו אנו עושים נגד פירקוי בן בבוי.
תענית בשבת תשובה -
אולי באמת התחיל בא"י. לא יודע.
להגיד שלרמב"ם הייתה מסורת על זהות הקלף, כשהמסורת הזו מתחילה ככל הנראה מעיבוד בסיד - זה מעניין.
את השאר נראה לי שהסברתי.
אני בעד שכל אחד ימשיך במנהגו, כי בכל שיטה מרוויחים ומפסידים משהו.
רק הראיתי למה גם במעבר מסיד לעפצים, מפסידים משהו.
מסורת זהות הקלף התחילה בגלל עיבוד בסיד?אנונימי (2)
הסיד מבטל את החלוקה בין הדוכסוסטוס לקלף ואתה רוצה לטעון שמשם התחילה החלוקה? גם רבינו תם עונה לשאלה אבל חולק על הרמב"ם לגבי הזהות של הקלף בסוף הוא מעיר שאצלו כבר לא מחלקים כי יש עיבוד בסיד ואז הוא עובר לדון לגבי הקלף שלהם... אם הסיד עשה משהו זה דווקה לעצור את החלוקה בין קלף לדוכסוסטוס...
כל מה שהזכרת מפרקוי זה לא עקרוני, מנהגים שונים יש לכל מקום... לגבי קלף ועיבוד זה נושא הלכתי... תבדיל בין מה היה בםועל במקום מסוים לבין מה האידיאלי והרצוי. גם רבינו תם מודה שעדיף קלף בעפצים. ברור מי עיבד עורות בפועל ומי לא. רבינו תם, למשל, מכריע על זהות הדוכסוסטוס בגלל עניין לשוני מלשון יוון... בלי קשר לעיבוד בעפצים שהוא לא ראה אותו מעולם.
מה הכוונה כל אחד ימשיך במנהגו? מה המנהג? גם רבינו תם אם היה היום היה עובר לעפצים...לא הבנתי איזה הפסד יכול להיות ממעבר מסיד לעפצים
קודם כלטיפות של אוראחרונה
הדיון הזה ממש נחמד, אז תודה
רב פירקוי בן בבוי מתייחס לכל הנושאים הנ"ל באותה חומרה. שבא"י עוברים על עיקר הדין. (ולא יוצאים יד"ח תפילה, למשל).
בזכות הראשונים אנחנו מבינים שאפשר לראות את הנושאים הנ"ל כסתם שינויים במנהגים. אז תאמר זאת גם על העיבוד בסיד...
בנוגע לרמב"ם באמת כתבתי בנחרצות מדי.
הרמב"ם מכריע בין שתי השיטות בנוגע למיקום הקלף מסברא - ואומר שכשיטתו אמרו 'שאר הגאונים'. (ובמקום אחר - רב האי גאון).
הוא לא מזכיר מסורת.
תלמיד הרמב"ם כתב שהרי"ף והר"י מיגש כבר פירשו קלף ודוכסוסטוס כרמב"ם. (והוא כותב שרב האי גאון לא).
יש קצת ראיה שגם ר"ח לא הכיר את חלוקת העור לשניים,
ובתשובת הגאונים לחכמי קירואן (מקום הרי"ף ר"י מיגש ור"ח) כתוב ששם כתבו על הר"ק, והגאונים מורים להם לעפץ.
לאור הנ"ל, הרב אוריאל בן ציון מציע שאין כאן מסורת אלא הבנה בדברי הגאונים - חכמי קירואן הבינו מהתשובה שיש לעפץ את הר"ק, כלומר את הדרמיס.
ומדברי הגאונים במקומות אחרים נראה שיתכן וזו לא הייתה כוונתם, אלא שיעפצו ןיקחו את האפידרמיס...
אבל אתה צודק, יכול להיות שהייתה לרמב"ם מסורת.
החסרון במעבר לעפצים הוא כזה:
אם אכן הגאונים התכוונו לאפידרמיס,
בעיבוד סיד (דרמיס) יוצאים עכ"פ בשעת הדחק -
א) כי אפשר לסמוך על רב משה גאון (ודרמיס מעופץ, אולי הוא לא התיר)
ב) כי יש ראשונים שמתירים בדיעבד כתיבה על דוכסוסטוס,
ובעיבוד סיד לפי חלק מהראשונים (כנראה) מותר לכתוב על הדוכסוסטוס גם במקום בשר.
רב פירקוי בן בבוי מתייחס לכל הנושאים הנ"ל באותה חומרה. שבא"י עוברים על עיקר הדין. (ולא יוצאים יד"ח תפילה, למשל).
בזכות הראשונים אנחנו מבינים שאפשר לראות את הנושאים הנ"ל כסתם שינויים במנהגים. אז תאמר זאת גם על העיבוד בסיד...
בנוגע לרמב"ם באמת כתבתי בנחרצות מדי.
הרמב"ם מכריע בין שתי השיטות בנוגע למיקום הקלף מסברא - ואומר שכשיטתו אמרו 'שאר הגאונים'. (ובמקום אחר - רב האי גאון).
הוא לא מזכיר מסורת.
תלמיד הרמב"ם כתב שהרי"ף והר"י מיגש כבר פירשו קלף ודוכסוסטוס כרמב"ם. (והוא כותב שרב האי גאון לא).
יש קצת ראיה שגם ר"ח לא הכיר את חלוקת העור לשניים,
ובתשובת הגאונים לחכמי קירואן (מקום הרי"ף ר"י מיגש ור"ח) כתוב ששם כתבו על הר"ק, והגאונים מורים להם לעפץ.
לאור הנ"ל, הרב אוריאל בן ציון מציע שאין כאן מסורת אלא הבנה בדברי הגאונים - חכמי קירואן הבינו מהתשובה שיש לעפץ את הר"ק, כלומר את הדרמיס.
ומדברי הגאונים במקומות אחרים נראה שיתכן וזו לא הייתה כוונתם, אלא שיעפצו ןיקחו את האפידרמיס...
אבל אתה צודק, יכול להיות שהייתה לרמב"ם מסורת.
החסרון במעבר לעפצים הוא כזה:
אם אכן הגאונים התכוונו לאפידרמיס,
בעיבוד סיד (דרמיס) יוצאים עכ"פ בשעת הדחק -
א) כי אפשר לסמוך על רב משה גאון (ודרמיס מעופץ, אולי הוא לא התיר)
ב) כי יש ראשונים שמתירים בדיעבד כתיבה על דוכסוסטוס,
ובעיבוד סיד לפי חלק מהראשונים (כנראה) מותר לכתוב על הדוכסוסטוס גם במקום בשר.
שאלה על ספר שערי הלכההכותב
עבר עריכה על ידי הכותב בתאריך כ"ז באב תשפ"ה 10:47
בתמונה המצ''ב מתוך שערי הלכה לרב חזות. לכאורה זו לא ההסבר הקלאסי לחק תוכות, ואף לא הזכיר עניין גרירת דיו ומחיקה אלא שינוי אות לחברת ע''י הוספת דיו. פספסתי משהו?
לא מכיר פרשנות כזאתעזריאל ברגר
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
בפורום אחר השיבוני כךהכותב
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
לא פספסתאות והדראחרונה
ההסבר הזה לא קלאסי ולא מודרני אלא שיבוש.
קשה לענות בלי לראותאות והדראחרונה
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
הידורים והמלצות בתפילין פצפונותהמצפה לישועה
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
פספסתי את הודעה הזאתאות והדר
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
יישר כחהמצפה לישועה
ברוך תהיה
כנס לאתר של מכון בית אלמחיר תפיליןאחרונה
עבר עריכה על ידי אות והדר בתאריך כ"ט באייר תשפ"ה 10:10
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
מצטרף לבקשה, גם באיזור המרכז👆מתנות באדם
אין כלום ?מתנות באדם
יש כמה מלמדים בבני ברקאות והדראחרונה
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.