לפני רגע היה לי אושר
שכחתי מהכל
ועזרתי לחבר לעשות משו שקשור לרב
לפעמים אני מדמיין את העתיד
ומדלג על כל הקושי באמצע
לפעמים, אני מתנתק מהמציאות.
ומה אם ההורים צודקים?
ומה אם לא אצליח להיות אברך? כמו שהם אומרים?
שאין סיכוי? שאני חי בסרט?
והנה, כבר צריך לסגור ישיבות. אני לא יודע. לאיודע.
אני חייב לדבר כבר עם אמא ואני לא יודע מה לעשות
עצוב לי ורע לי
בא לי לברוח.
וזה לא שאני לומד תורה או משו.
הלואי.
כי ב"ה טוב לי כרגע, אז למה אני לא מנצל את זה?!
אני מבטל אותה מעושר 
וההוא התקשר
ו
אוף
ואחרי הישיבה - מה עם העתיד
ו
ו
ו
אני יודע שצריך להיות קשה
ואז ה יציל
אני לא מזלזל בכח שלו,
אני בספק עד כמה אני זכאי לחסד הזה
זה העתיד שלי
החיים שלי
ואני רוצה. אני ככ רוצה.
ו
אוף.
ה
בבקשה
תעזור לי להשתפר כדי שאהיה זכאי
ואם לא אצליח
תעזור לי גם אם אני לא זכאי
אני רוצה להשתפר
ואני כבר לאיודע מה להתפלל ואיך
אני מבולבל
נתת לי הרבה מתנות. תודה.
אנא.
ראה עניי ועמלי.
בבקשה.