אני ואשתי נמצאים בטיפול זוגי והמטפל הציע לנו לכתוב ביומן פגישה עם אשתי\בעלי...
ולקיים ממש סוג של פגישה...נשמע לי הזוי..
אשמח לשמוע דעות לכאן או לכאן
תודה
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
יש כאן זוגות שממש קובעים פגישה בניהם?נשוי בבאסה..
נשמע לי יותר מידי מאולץ...גלעד לוי
אבל יכול להיות שזה הפתרון לאנשים שמשאירים את הזוגיות במקום האחרון...(כמוני)
למה?הודיה לה"
למה אתה משאיר את הזוגיות במקום האחרון?? הזוגיות צריכה להיות במקום ה1!!!!! ולכם.. אם היועץ אמר לכם תעשו כך .. העיקר שתחזקו את הזוגיות! תקבעו תצאו תפרגן לאישתך !!!! המון!! שיהא לכם המון בהצלחה! תשקיע .. ומיעצת לך להקשיב רק לתגובות שמעודדות ... ולא לכל התגובות שנרשמות .. בהצלחה
נשמע לי יותר מדיי מומלץ!!אוהבת לשדךאחרונה
החיים מלאים, עבודה/לימודים, ילדים, בית, כלים, כביסות, אוכל וכו..
קשה למצוא זמן שקט רק שלי ושל בעלי, זה לא שאנחנו לא מדברים, אבל לשבת שניינו לבד ולדבר בכיף ולא על עבודה/ילדים/סדר/בירוקרטיה וכו בקושי יוצא..
דווקא קבענו זמן ביומן, כן!
מארגנים בייביסיטר ויוצטים לבד לדייט כיפי מחוץ לבית
חשוב חשוב חשוב! ומומלץ בחום
קשה למצוא זמן שקט רק שלי ושל בעלי, זה לא שאנחנו לא מדברים, אבל לשבת שניינו לבד ולדבר בכיף ולא על עבודה/ילדים/סדר/בירוקרטיה וכו בקושי יוצא..
דווקא קבענו זמן ביומן, כן!
מארגנים בייביסיטר ויוצטים לבד לדייט כיפי מחוץ לבית
חשוב חשוב חשוב! ומומלץ בחום
אנחנו מגדירים את זה כדייט זוגינתנאל וייס
היתה תקופה מאוד ארוכה שהקפדנו על זה כל שבוע,
היום זה אחת לכמה שבועות בודדים.
דייט, כמשמעו. בדיוק כמו בתקופות הדייטים.
לשמור על הרעננות, על החיות.
עוד ייתרון שזה שומר לדייט נושאים שרוצים לדבר עליהם בנחת (ראה מחקרו של ד"ר ג'ון גוטמן בעניין)
אם מצליחים להביא לדייט נושא לשיחה לא שגרתי ומעניין, ואז יש הזדמנות להיכרות מזווית אחרת כל דייט הופך לחוויה חדשה, לחיבור רגשי נוסף וזה מאוד מאוד מועיל לזוגיות.
ממליץ בחום ומצטרף למי שהדריך אתכם בזה.
היום זה אחת לכמה שבועות בודדים.
דייט, כמשמעו. בדיוק כמו בתקופות הדייטים.
לשמור על הרעננות, על החיות.
עוד ייתרון שזה שומר לדייט נושאים שרוצים לדבר עליהם בנחת (ראה מחקרו של ד"ר ג'ון גוטמן בעניין)
אם מצליחים להביא לדייט נושא לשיחה לא שגרתי ומעניין, ואז יש הזדמנות להיכרות מזווית אחרת כל דייט הופך לחוויה חדשה, לחיבור רגשי נוסף וזה מאוד מאוד מועיל לזוגיות.
ממליץ בחום ומצטרף למי שהדריך אתכם בזה.
פגישה באמת נשמעת מוזרהרק שאלה לי
אם תקראו לזה דייט לא רק שזה לא ישמע הזוי, אלא זה ישמע לכם כיף
חחחסוסה אדומה
כשנמצאים בקיצון אז עושים קיצוניות לצד שני כדי להתאזן ולהרגישבורא עולם נתן
את החשיבות של הביחד
בהצלחה
בהצלחה
תלוי מה אתה מגדיר כפגישההסטורי
יש חשיבות לפנות זמן איכות לשיחה זוגית
לפנות זה אומר - להוציא מעשית ובעיקר מחשבתית את כל הדברים האחרים - פלאפון מושתק רחוק מהעין ובעיקר מהלב. לא עסוקים בזמן הזה לא בעבודה, לא במשכנתא, לא בדברים חיצוניים אחרים. אם אפשר להשיג בייביסיטר לשעה בשבוע ולצאת בלי הילדים - זה בכלל מעולה.
לפנות זה אומר - להוציא מעשית ובעיקר מחשבתית את כל הדברים האחרים - פלאפון מושתק רחוק מהעין ובעיקר מהלב. לא עסוקים בזמן הזה לא בעבודה, לא במשכנתא, לא בדברים חיצוניים אחרים. אם אפשר להשיג בייביסיטר לשעה בשבוע ולצאת בלי הילדים - זה בכלל מעולה.
פגישה זה אומרנשוי בבאסה...
לא לדבר על דברים טכניים (מכולת, גנים, סדר ניקיון וכד')
זה גם אם נשארים בבית להתלבש במיוחד
זה למצוא איזה פעילות שמשחררת \עושה כיף...
ואחר כך גם את העניין הפיזי..
כןבינלבין
וזה ממש כייף.. רק חבל שקורה אחת ל--
נראה לי זה סגנון, תקראו לזה איך שנוח לכם פשוט תעשו ערב זוגי ותשקיעו בו כמו פגישה מהדייטים
נראה לי זה סגנון, תקראו לזה איך שנוח לכם פשוט תעשו ערב זוגי ותשקיעו בו כמו פגישה מהדייטים
כןבוריס
פעם כשהיינו רק זוג היינו יוצאים לקניות בחמישי אחת לשבועיים ואחרי זה היינו יושבים במסעדה באזור היינו ממש מחקים לזה.
היום זה כבר יותר מסובך אבל עדיין יוצאים אחת ל..
היום זה כבר יותר מסובך אבל עדיין יוצאים אחת ל..
לי נשמע הזויאמא לנסיך קטן
אנחנו 'יוצאים. הולכין אפילו סצם לשתות נס בבית קפה או לאכול פיצה ב20 שקל. אבל לקרוא לזה דייט נשמע מוזר מאוד.
מה נראה לך מוזר והזוי?אורי8
לי זה נראה ממש דבר נכון לזוגיות. החיים עמוסים ואם נחכה שזה יקרה טבעי , זה יקרה מעט.
למדתי טיפול זוגי והמרצה שלנו אמרה שבתקופה שהיו לה ילדים קטנים היא שילמה מראש תשלום חודשי לביביסיטר שבאה פעם בשבוע, כדי שלא יהיו לה תרוצים לא לצאת, ובגלל שהיא שילמה היא תהיה חייבת לצאת.
אנחנו ממש משתדלים לקבע ערב בשבוע, זו ממש ברכה לזוגיות.( יש לנו אפילו ערב ספייר, שאם לא הצלחנו בערב הקבוע , משתדלים לצאת בשני)
למדתי טיפול זוגי והמרצה שלנו אמרה שבתקופה שהיו לה ילדים קטנים היא שילמה מראש תשלום חודשי לביביסיטר שבאה פעם בשבוע, כדי שלא יהיו לה תרוצים לא לצאת, ובגלל שהיא שילמה היא תהיה חייבת לצאת.
אנחנו ממש משתדלים לקבע ערב בשבוע, זו ממש ברכה לזוגיות.( יש לנו אפילו ערב ספייר, שאם לא הצלחנו בערב הקבוע , משתדלים לצאת בשני)
כןאורי8
אנחנו ממש קובעים, מחליטים על יום( משתדלים פעם בשבוע, יום קבוע, אם לא הולך יש יום ספיר). משתדלים לצאת( יש לנו כבר בייביסיטר תוצרת בית). ואם לא יוצאים , יושבים יחד ומדברים. אם לא נקבע , לא יקרה.
המממ. כןארזי
שנינו עסוקים מאד וצריכים לתאם זה עם זו ובייביסיטר כמובן ככה שבהחלט כתוב לנו ביומן ״ערב דייט״ שבוע ולפעמים יותר מראש. מניחה שזה לחלוטין לא עוזר לך אבל ככה זה אצלנו.
ברור, אנחנו רואים בזה ברכה גדולה..שומר מסך
נשואים 5 שנים, מקיימים שיחות זוגיות מכמה חודשים אחרי החתונה בעקבות "בניין שלם" של הרב אוהד והרבנית דנה תירוש.
חשוב מאוד מאוד!! בהתחלה זה היה ממש מוזר כי לסוג צעיר יש נצח של זמן לדבר ולשתף וגם לפתוח את הדברים היותר מורכבים אבל הנחת היסודות של התקשורת הסודית בשלבים מוקדמים מועילה ומאוד עוזרת לקבע את זה בחיים גם עם ילדים ועבודות וכו'..
פעם בשבוע יושבים לשיחה של 45 דק'-שעה ורבע עם קפה ועוגה, או ארוחת ערב. אחרי שהבית מסודר יחסית והראש פנוי..
לאורך השבוע כותבים לעצמנו על מה רוצים לדבר, פעם בכמה זמן יש שיחת העלאת נושאים שרוצים לפתוח, פערים בינינו, מתי וכמה מסדרים את הבית, הקושי שלי בלקום לתפילה ואיך היא מרגישה עם זה, העובדה שהיא מבולגנת ואני מסודר, לאיזה גן לשלוח את הילדה, איפה עושים חופשה השנה, מינונים בהגעה להורים, הגבר שהיא עובדת איתו בעבודה שעובר את הגבול והיא מתלבטת מה לעשות עם זה, היחסים ביני ובין אבא שלה, הקושי שלה עם זה שאני רואה סדרות וכו'.. וכו'... וכו'... (כל הדוגמאות כמובן דמיוניות/לקוחות משירשורים פה)
זה ממש כמו חשבון נפש סוגי שכזה.. יושבים בנחת ומהדברים על הדברים שמפריעים או מקשים ואז ניתן לגשר/לפתור/לעודד/לחזק וכו' בלי להגיע לפיצוץ.
רואים בזה ברכה גדולה.. בשבועות הבודדים שלא יוצא לנו לקיים כזו שיחה כי היינו עמוסים ממש אנחנו מרגישים את החוסר בדיבור וזה משפיע באופן מוחש על האווירה בבית..
בחיים האינטנסיביים של כולנו אני חושב שזה ממש קריטי בשביל לקיים חיי זוגיות תקינים בלי שמירה של קשיים והתמודדויות בבטן וממילא התפוצצויות אחת על השני, או הפוך. התפוצצות זה תמיד רע.
בהצלחה!!! אם צריך עזרה, בשמחה.
חשוב מאוד מאוד!! בהתחלה זה היה ממש מוזר כי לסוג צעיר יש נצח של זמן לדבר ולשתף וגם לפתוח את הדברים היותר מורכבים אבל הנחת היסודות של התקשורת הסודית בשלבים מוקדמים מועילה ומאוד עוזרת לקבע את זה בחיים גם עם ילדים ועבודות וכו'..
פעם בשבוע יושבים לשיחה של 45 דק'-שעה ורבע עם קפה ועוגה, או ארוחת ערב. אחרי שהבית מסודר יחסית והראש פנוי..
לאורך השבוע כותבים לעצמנו על מה רוצים לדבר, פעם בכמה זמן יש שיחת העלאת נושאים שרוצים לפתוח, פערים בינינו, מתי וכמה מסדרים את הבית, הקושי שלי בלקום לתפילה ואיך היא מרגישה עם זה, העובדה שהיא מבולגנת ואני מסודר, לאיזה גן לשלוח את הילדה, איפה עושים חופשה השנה, מינונים בהגעה להורים, הגבר שהיא עובדת איתו בעבודה שעובר את הגבול והיא מתלבטת מה לעשות עם זה, היחסים ביני ובין אבא שלה, הקושי שלה עם זה שאני רואה סדרות וכו'.. וכו'... וכו'... (כל הדוגמאות כמובן דמיוניות/לקוחות משירשורים פה)
זה ממש כמו חשבון נפש סוגי שכזה.. יושבים בנחת ומהדברים על הדברים שמפריעים או מקשים ואז ניתן לגשר/לפתור/לעודד/לחזק וכו' בלי להגיע לפיצוץ.
רואים בזה ברכה גדולה.. בשבועות הבודדים שלא יוצא לנו לקיים כזו שיחה כי היינו עמוסים ממש אנחנו מרגישים את החוסר בדיבור וזה משפיע באופן מוחש על האווירה בבית..
בחיים האינטנסיביים של כולנו אני חושב שזה ממש קריטי בשביל לקיים חיי זוגיות תקינים בלי שמירה של קשיים והתמודדויות בבטן וממילא התפוצצויות אחת על השני, או הפוך. התפוצצות זה תמיד רע.
בהצלחה!!! אם צריך עזרה, בשמחה.
בתקופות עבודה לחוצות - כןאתגר מתמשך
עבדתי פעם בפרוייקט גדול. ערב לפני שהעלנו את הכל קבעתי דייט ולמחרת היה קטסטרופה. הזמן היחיד שדיברנו באמת בשבוע ההוא.
לפעמים כן. בתקופות עמוסותיפית8
כשהעומס המטורף לא משאיר לנו מספיק זמן זוגי לוקחים לעצמינו זמן כזה בכח
ואם אתם בטיפול זוגי אז זה נשמע ממש תרגיל הגיוני וכדאי מאד להשקיע בזה
אני לא מדבר על תקופות עמוסות דווקאנשוי בבאסה...
אלא על תקופות שאין תקשורת ורבים והכל שחור.
שיוצאים מהבוקר בעצבים ואכשהו צריך לארגן משהו לערב ולא מצליחים להתנתק מהעצבים
כאילו זה נשמע לי כל כך לא הגיוני שכותבים ביומן יום שהוא זוגי ונגמר במיטה...
(המטפל אומר לא משנה מה המצב בניכם באותו יום לא מוותרים על זה)
לי בתור גבר זה קשה אז אני מנסה לחשוב על אשתי....
זה בהחלט הגיוני. (ובמיוחד אם יש ילדים,אבל לא רק)לצמוח ולהצמיח
ודווקא בתקופות של עצבים וחוסר תקשורת זה יותר חשוב!
זה מחייב להצליח לשמור על תקשורת טובה גם כשאין חשק. כי אם יודעים שבערב נפגשים אז משתדלים לעשות יותר מאמץ לשמור על אוירה טובה לפני כן.
ומי אמר שחייב להסתיים במיטה?? אם זה מתאים וזורם מצויין. אבל יש המון תועלת לפגישה כזו גם בלי קשר לאישות בכלל.
זה מחייב להצליח לשמור על תקשורת טובה גם כשאין חשק. כי אם יודעים שבערב נפגשים אז משתדלים לעשות יותר מאמץ לשמור על אוירה טובה לפני כן.
ומי אמר שחייב להסתיים במיטה?? אם זה מתאים וזורם מצויין. אבל יש המון תועלת לפגישה כזו גם בלי קשר לאישות בכלל.
תקשיב..הודיה לה"
תקשיב לו... לא משנה כמה רבים שים את זה בצד! ותתרכז בזוגיות!!! תתגבר על הרצון לכעוס.. תחשוב רק על היתרונות שבזוגיות. ואם רבים זה אומר שיש זוגיות דרך אגב.. זה גם דבר חיובי... כי שלא רבים בכלל! זה אומר שאין זוגיות כלל!!!
זאת המלצה מוכרת.ענבל
בס"ד
אני שמעתי אותה בשם הרב והרבנית לבנון.
מאולץ או לא- תלוי בכם.
אישית אנחנו עוד לא בשלב של ממש לקבוע אבל אין ספק שזה רעיון חכם.
ב"הצלחה
אני שמעתי אותה בשם הרב והרבנית לבנון.
מאולץ או לא- תלוי בכם.
אישית אנחנו עוד לא בשלב של ממש לקבוע אבל אין ספק שזה רעיון חכם.
ב"הצלחה
זה פשוט..משוטט
אם אתם מצליחים ביום יום למצוא זמנים לשבת ולדבר באופן ספונטני. מעולה. אם אתם לא מצליחים תקבעו באופן מאולץ כי זמן זוגי זה הבסיס לזוגיות.
מכיר מטפלים שזאת הגישה שלהםגלעד1976
לא פוסל אותה, כי היא באמת יוצרת מחויבות לפנות את הלוז בשביל הזוגיות שלכם בלי הפרעות
אנחנו עשינו את זהאמא ל6 מקסימים
למשך תקופה מאוד קצרה.
קבענו פגישה כל שלישי בערב.
והיינו יוצאים יחד. הילדים שאלו לאן, ואמרתי בפשטות שיש לנו פגישה. שאלו עם מי, עניתי: עם אבא. צחקו וקיבלו את זה.
זה לא החזיק הרבה זמן, כי לא הייתי מספיק עקבית, אבל ברעיון: אני לא רואה בזה שום בעיה. ממש לא הזוי.
קבענו פגישה כל שלישי בערב.
והיינו יוצאים יחד. הילדים שאלו לאן, ואמרתי בפשטות שיש לנו פגישה. שאלו עם מי, עניתי: עם אבא. צחקו וקיבלו את זה.
זה לא החזיק הרבה זמן, כי לא הייתי מספיק עקבית, אבל ברעיון: אני לא רואה בזה שום בעיה. ממש לא הזוי.
תקשיב..הודיה לה"
אתה תפעל רק לפי הלב שלך ! ולא לפי עצות לא טובות... המיעץ אמר אז תישם!! תעשה הכל! תקבע יציאות ! גם אם זה כך נשמע העיקר התוצאה!!! בנוסף תפרגן! מתנות... בטוחה שאם תראה לה כמה היא !!!!! חשובה לך.. תהא בדרך הנכונה... ישר כוח לאנשים שמתאמצים לדברים טובים... בהצלחה..
בנוסף הייתי מציעה לך להחליף את השםהודיה לה"
למה באסה? תחשוב חיובי.. אז יהא חיובי!!!! מחשבה יוצרת מציאות.
בתקופות עמוסות - לפעמים כן. לא מספיק לצעריאנננ
פגישה זה ערוץ תקשורת אחר. לפעמים ממש כמו בדייטים!!
מומלץ בחום!
בהצלחה רבה!
אפשר לשאול איך זה מתנהל?נשוי בבאסה...
מה הבעיה?הודיה לה"
תקבע פעם בשבוע יום קבוע!למסעדה.. קניון.. זה מאוד יעזור ! כל הכבוד לך כמה שאתה משתדל! הלוואי שתצליחו!
קובעים זמןאורי8
מתארגנים כך שזה יהיה אפשרי( בייביסיטר, מנוחת צהריים אם צריך). רצוי גם להחליט מה עושים, במיוחד אם אתם לא מנוסים בזה. עדיף לצאת למקום שנעים לשניכם.
אנחנו פשוט יוצאים וזורמים. לכם אני מציעה להחליט שזה ערב כייף, נהנים ביחד. אפשר לצאת לבית קפה, הליכה, מקום שכיף בו , תשחזרו את תקופת הדייטים. היציאה מהבית משחררת את המחשבה , לא רואים את הכביסה והכלים מול העיניים.
אנחנו פשוט יוצאים וזורמים. לכם אני מציעה להחליט שזה ערב כייף, נהנים ביחד. אפשר לצאת לבית קפה, הליכה, מקום שכיף בו , תשחזרו את תקופת הדייטים. היציאה מהבית משחררת את המחשבה , לא רואים את הכביסה והכלים מול העיניים.
ומה עושים שאין חשק? או שיש ריב?נשוי בבאסה...
עונה מהמקום שליאורי8
אצלנו כשיש מצב של "ריב" אנחנו מחכים ליציאה הזו כמו אויר לנשימה. זה הזמן לדבר על הדברים בנחת ובעומק. לנו אחרי 20 שנה ולימודי טיפול זוגי שלי יש הרבה כלים לתקשורת ולשיח מקרב, ב"ה.
יתכן שאצלכם כשמדברים על ריב הוא רק מחמיר , במצב כזה אתם צריכים כלים לתקשורת נכונה , כדי לדעת לריב נכון. ואז יציאה כזו היא מתנה, ומאוד מקרבת גם כשיש מתח.
יתכן שאצלכם כשמדברים על ריב הוא רק מחמיר , במצב כזה אתם צריכים כלים לתקשורת נכונה , כדי לדעת לריב נכון. ואז יציאה כזו היא מתנה, ומאוד מקרבת גם כשיש מתח.
בטח, קבוע.לעניין0
היומן של שנינו צפוף, צפוף מאוד.
אחת לחודש יושבים ופותחים יומנים, משבצים את הפגישות שלנו.
לפעמים במהלך יום עבודה, מפנים שעה לארוחת צהריים
לפעמים בערב פנוי
לפעמים יום שישי.
(בעלי עובד בערבים ובשישי, אני בשאר השבוע)
אם לא היינו קובעים ביומן זה לא היה קורה.
וכן, זה מאוד עוזר כשזה כתוב, כששואלים אותי "הי את יכולה לבוא לועדת יום העצמאות?" או "את יכולה להגיע לישיבת עבודה?"
או מתקשרים, או מסמסים.
אני עונה - מצטערת, יש לי כבר פגישה בשעה הזאת.
וזה לא משנה שזאת פגישה עם בעלי.
לי זה עוזר להתפנות לזה.
חלק מהעבודה שלנו, זה להפגש גם כשאין חשק, או עייפים, או אין כסף, או כל קושי אחר.
להיות ביחד במקום הזה.
בדיוק בשבוע שעבר תכננו ארוחת צהריים משותפת בעבודה של בעלי. התאמצתי, נסעתי מהעבודה שלי בעיר אחרת, מצאתי חניה, פיניתי את המטלות מהראש.
הגעתי, ובעלי היה מבואס ממש ועייף.
והפגישה ביננו לא היתה שיא הכיף.
אבל היינו ביחד עם החוויה שלו.
היה לה מקום. מקום פנוי בנפש שלי ובזוגיות.
וגם זה מאוד חשוב!
אחת לחודש יושבים ופותחים יומנים, משבצים את הפגישות שלנו.
לפעמים במהלך יום עבודה, מפנים שעה לארוחת צהריים
לפעמים בערב פנוי
לפעמים יום שישי.
(בעלי עובד בערבים ובשישי, אני בשאר השבוע)
אם לא היינו קובעים ביומן זה לא היה קורה.
וכן, זה מאוד עוזר כשזה כתוב, כששואלים אותי "הי את יכולה לבוא לועדת יום העצמאות?" או "את יכולה להגיע לישיבת עבודה?"
או מתקשרים, או מסמסים.
אני עונה - מצטערת, יש לי כבר פגישה בשעה הזאת.
וזה לא משנה שזאת פגישה עם בעלי.
לי זה עוזר להתפנות לזה.
חלק מהעבודה שלנו, זה להפגש גם כשאין חשק, או עייפים, או אין כסף, או כל קושי אחר.
להיות ביחד במקום הזה.
בדיוק בשבוע שעבר תכננו ארוחת צהריים משותפת בעבודה של בעלי. התאמצתי, נסעתי מהעבודה שלי בעיר אחרת, מצאתי חניה, פיניתי את המטלות מהראש.
הגעתי, ובעלי היה מבואס ממש ועייף.
והפגישה ביננו לא היתה שיא הכיף.
אבל היינו ביחד עם החוויה שלו.
היה לה מקום. מקום פנוי בנפש שלי ובזוגיות.
וגם זה מאוד חשוב!
כןשירוש16
פעם בשבוע
מבחינתנו גם אי אפשר אחרת.
לא יודעת אם אנחנו קוראים לזה פגישה אבל זה זמן שיוצאים לאנשהו ביחד.
לא נשארים בבית, כי כשנשארים בבית יש כביסה וכלים והרצפה מלוכלכת ועבודה שצריך לעשות... וזה מסיח את הדעת.
יוצאים, גם כשקשה ויורד גשם. גם אם זה רק לשעתיים שלוש.
חייבת לציין שלא תמיד נהננו מזה. לא תמיד חזרנו בהיי מטורף וכו.
אבל זה כן זמן שאנחנו מפנים מכל הטרדות של היום והשבוע (פעם אחרונה השארנו פלאפונים בבית וזה היה מושלםםם) ופנויים אך ורק אחד לשני.
ממליצה לכל זוג לעשות את זה.
שאלת כי זה נראה לך מוזר? לא יודעת. סבא וסבתא שלי עושים את זה באופן קבוע למעלה מ-60 שנה.
לי זה נשמע הגיוני. אך כל אחד חווה דברים בצורה שונה.
בהצלחה!
מבחינתנו גם אי אפשר אחרת.
לא יודעת אם אנחנו קוראים לזה פגישה אבל זה זמן שיוצאים לאנשהו ביחד.
לא נשארים בבית, כי כשנשארים בבית יש כביסה וכלים והרצפה מלוכלכת ועבודה שצריך לעשות... וזה מסיח את הדעת.
יוצאים, גם כשקשה ויורד גשם. גם אם זה רק לשעתיים שלוש.
חייבת לציין שלא תמיד נהננו מזה. לא תמיד חזרנו בהיי מטורף וכו.
אבל זה כן זמן שאנחנו מפנים מכל הטרדות של היום והשבוע (פעם אחרונה השארנו פלאפונים בבית וזה היה מושלםםם) ופנויים אך ורק אחד לשני.
ממליצה לכל זוג לעשות את זה.
שאלת כי זה נראה לך מוזר? לא יודעת. סבא וסבתא שלי עושים את זה באופן קבוע למעלה מ-60 שנה.
לי זה נשמע הגיוני. אך כל אחד חווה דברים בצורה שונה.
בהצלחה!
טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
משהו שלא ראיתי שכתבו- לדעתי לא כדאי "יוקרתי" זולמרגול
נניח כתבו לך פה על חליפה
חליפה זולה יכולה להיראות רע מאוד
מנגד, לאחרונה אני רואה לא מעט חתנים שלבושים בבגדים יפים וחגיגיים, שהם יותר בסגנון של בגדי שבת.
כך תוכל בסכום סביר לגמרי לקנות ביגוד לחתונה, והוא יראה יפה וטוב, במקום חליפה שנראית זול (וגם תוכל להשתמש אח"כ לשבתות)
כנ"ל עוד דברים. אפילו אוכל - אני מעדיפה לאכול חזה עוף שהוכן טעים, מאשר איזו חתיכת בשר דמויית סטייק במרקם של גומי. למרות שזה יותר "יוקרתי"
והזמנה לחלוטין אפשר לעצב לבד, לוקח קצת זמן אבל אפשרי. מזכרות אם אתם רוצים- אפשר להזמין מטימו/אליאקספרס משהו עם השם שלכם, די בזול (נראה לי עלה לי איזור ה3 ש"ח למזכרת)
ממליצה ממש לעצב על הדרך גם תפריט לשולחנות, באותו עיצוב של ההזמנה נגיד, ולהדפיס בבית דפוס. זה ממש ממש משדרג וזה לא יקר.
איפה מאחסנים דברים??מסיבת ישרים
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אם אתם בטוח לא צריכיםהשם שלי
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
דברים שלעולם לא תשתמשו - תעבירו הלאההסטורי
אין סיבה לשמור דברים כפולים.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
דברים חדשים באריזה - כמו שמיכה זוגית, אפשר אוליפ.א.
להחזיר לחנות, ולקבל זיכוי?
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
שמיכה זוגיתמשה
זה נפלא כשיש זוחלים קטנים. אל תשאלו איך אני יודע.
מזל טוב!כל היופי
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
אפשר להשתמש לבד בשמיכה זוגיתמנגואית
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
חכו לפני שאתם יוצאים בהצהרות שלא תשתמשו בדבריםזיקוקיםאחרונה
לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם
אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו
ויש דברים שהעברנו הלאה
משפט מחץ 📌נגמרו לי השמות
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
בקיצור לא מצינו אדם שצועק על עצמוחתול זמני
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
זה דווקא מאוד מאוד מצוימשה
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
נכון מאודנגמרו לי השמות
באמת הרבה יותר נחמד לחיות בעולם כזהנגמרו לי השמות
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
כתבת מדהים. כמו תמיד.פינג פונג
תודה רבהנגמרו לי השמותאחרונה
כשהאישה פוגעת ברבים..חוזר תמיד לאשתי
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
קשה❤️ מציעה לחדד מה החלק שקשה לךמרגול
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
צריך להביןנגמרו לי השמות
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
בתור התחלהמישהי נשואה
לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים
זה מאוד קשה.
אבל-
זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות
אבל בלי קהל.
הקהל מפריע מאוד לריכוז
וואו קורה לי המון לאחרונה לצעריאריה ששכח לשאוגאחרונה
אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.
יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת
המלצות על מטפליםאישדרומי
אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.
(אחרי סשן שלא ממש פתר)
מילואים וצניעותחלי2001
בעלי יצא למילואים בתנאי שטח בצפון
הוא סיפר שבאחד הלילות היה קפוא
והם ישנו ברכב הייתה עוד חיילת וחייל ישנו כולם ברכב
אני רותחת מעצבים
איך להגיב ?
באסהנעמי28
זה תלוי בסטנדרטים שלכם.
לא לכל זוג זה היה חורה.
כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.
אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.
קודם תעריכי את זה שהוא בכלל שיתף אותך בזהכְּקֶדֶם
להעריך? מה יש להעריך?אריק מהדרום
די בסיסי לשתף דבר כזה.
אם היא תמשיך לרתוח, זה כבר לא יהיה בסיסינפשי תערוג
מהאריק מהדרום
אתה
רוצה
?
כלוםנפשי תערוג
רק מציין שאם היא תרתח, זה יוריד את הסיכוי לשיתוף שלו בפעמין הבאות.
למה?אריק מהדרום
כך לדעתינפשי תערוג
אולי אתה קוורצת מחומרים אחרים
אתה יודע מה? דוגמה חיה מהיוםנפשי תערוג
היתה כאן דוגמה לכך
החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.
אז לא משנה
כי אנשים לא אוהבים שכועסים עליהם?חתול זמני
זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,
ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב
ככה קטן החשק לשתף
מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.
היא רותחת עליו?אריק מהדרום
לכן, בתגובה אחרת, שאלתי.חתול זמני
לי היה ברור שהיא לא רותחת עליואריק מהדרום
אין בזה היגיון.
אז מה השאלה איך להגיב?חתול זמני
מה השאלה באמת?אריק מהדרום
"אנשים לא אוהבים שכועסים עליהם"מישהי נשואה
ואם הם עשו משהו לא בסדר שמצדיק כעס?
אגב כעס זה לא בהכרח רגש שלילי.
חד משמעית.אריה ששכח לשאוגאחרונה
בדיוק מה שגורם לי היום כמעט ולא לשתף בטעויות או קשיים או כאבים או פדיחות שלי.
למי יש כוח לשמוע שוב ושוב ושוב כמה הוא דפוק או גרוע או אפס?
אולי לסכם איתו ביחד קווים אדומים שאותם לא עובריםזיויק
השאלה היא איזה חלופות היוכל היופי
לישון בקור מחוץ לג'יפ כשאתה גם ככה גמור ולא לישון בתוך ג'יפ עם חיילת, זו בחירה קשה מאוד מאוד
והשאלה היא מה יקרה בפעם הבאהזיויק
ומה מודיעים למפקד מראש.
מכיר את זה מהמילואים שלי.
בפשוטות.נפשי תערוג
להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב
אבל זה צריך להיות מראש וברור.
כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.
בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי
וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים
בדרך כלל יש חלופותזיויק
אבל נכון
איזה קטע...מישהי נשואה
אני חשבתי שהאפשרות השנייה היתה
שהחיילת תהיה היחידה שתישן בחוץ
סרטון חזק בנושאזיויק
במקרה של אנשי רפואה בכירה זה לא בגלל אגנ'דהנפשי תערוג
אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.
איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'
ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך)
ראשית,חתול זמני
את כועסת עליו? על הצבא?
אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?
בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.
אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,
עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.
לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.
נקודות כיוון בשליפההעני ממעש
במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים, ומכמה סיבות
למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה, למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,
לא פחות חמור, מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל
לגבייך שאת פגועה
א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה
ב באם אתם זוג צעיר, כנראה מגביר את ההרגשה שלך
ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו
בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות
כמו שכתבת, גם בעיניי הווי ויומיומי מעורב ופתוחרקלתשוהנ
עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.
השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.
וואו.מחפש אהבה
קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.
באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.
מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].
אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.
אני רואה שחלק לא הצדיקו את הכעס שלך...מישהי נשואה
תמיד כדאי לשאול אותם הפוך-
האם הייתם כועסים אם האשה שלכם היתה במילואים
והיתה ישנה עם חייל ?
זהו
קל
פשוט
אני רוצה לראות שיצדיקו ככה מצב הפוךמישהי נשואה
שאשה תישן עם חייל
אין מצב שתגיבו אותו דבר
עי' מעשה ברוריא ואכמלהעני ממעש
לא הבנתימישהי נשואה
אתה בא להגיד שנשים דעתן קלה
וגברים מה?
לגברים יש חסינות נגד היסחפות בטנק?
לא הבנתי
לא הייתי שמח שזה יקרה לכתחילהנפשי תערוג
אבל לא הייתי נופל מהכסא בגלל שיצא מאילוצים שהיו צריכים לישון לילה אחד בתוך האמר.
מי שרוצה ליפול בצניעות. לא צריך לחכות לשינה בהאמר כדי ליפול
ומנגד. גם מי ששומר על צניעות יכול להמשיך לשמור על צניעות כך
ברור שזה לא המצב הרצוי
וברור שהייתי מעדיף שלא
אבל חד משמעית הייתי מעדיף את זה מאשר הגברים יצטרכו לישון מחוץ לרכב
וכמובן שלא אתן שהאישה תצטרך לישון לבד מחוץ לרכב
כי כנראה זאת היתה האלטרנטיבה
ולהשאיר אותם ערים רק כדי שלא ישנו יחד. לדעתי אפילו גרוע יותר
לכן ההצעה הפרקית לדעתי
זה לוודא שלא מגיעים למצב הזה
לראות את תכנון המשימה מראש, מתי צפי לסיום.
מי ישן איפה ומתי.
ולזכור שתמיד יהיו בלת"מים
וגם בלת"מים אפשר לנסות לנהל
לא תמיד מצליח.
וכן. לצערנו כל עוד יש שירות משותף. דברים כאלה יכולים גם לקרות.
וכן. אם אישתי היתה נקלעת לסטוצאיה הזאת.
הייתי סומך עליה בעיניים עצומות.
אם זה היה מקרה הפוךנעמי28
והייתי אומרת לבעלי שישנתי בחוץ בקור רק כדי לא לישון עם חיילים אחרים (לא מדובר בחייל אחד)
הוא היה כועס עלי
הבעיה מתחילה מזה שיש שירות מעורב בקיצור...מישהי נשואה
המלצה מנסיון לפסיכולוגית מתמחה בטיפולי פוריותOYolo
בירושלים
או אונליין
רק מנסיון וממש דחוף
אולי כדאי לברר דרך מכון פוע"ה, יש להם מערך תמיכההסטורי
ומן הסתם מכירים גם מעבר.
בהצלחה רבה
ובמחשבה נוספת, יש כאן בפורומים הסגורים (או לפחותהסטורי
היה פעם) פורום מטופלות פוריות, לא מכיר מבפנים רק הוזכר שיש. אולי דרך המנהלים אפשר לבדוק איך לברר שם.
יש את נורית אומןמתיכון ועד מעון
היא עו"ס מתמחה בפריון, מומלצת של פועה, מקבלת בירושלים.
יש גם את יעל סיון פסיכולוגית היא מת"א, לא יודעת אם היא מקבלת בזום, מצוינת ממש, לא דתיה אם זה חשוב