היום נוכחתי לדעת שגם ילדים קטנים מרגישים מפודחים מאי נעימויות שקרו להם...
היום הייתי עם המשפחה שלי בשומריה, וצעדתי לי עם אחותי הקטנה בת הארבע. פתאום היא עזבה אותי ורצה לכיוון אדם לא מוכר, והתחילה לחבק אותו.... האיש, שהיה שקוע בהתבוננות על דברים שהיו תלויים בגדר שם, לא שם לב מיזה הזאטוט שמתרפק עליו, ושלח יד ללטף אותו, תוך קריאה : 'יוסי'לה, איפה היית?'..... ורק אז אחותי הבחינה בעצם שזה אדם זר... היא ברחה כל עוד רוחה בה ואני נשארתי המומה... אח"כ שאלתי אותה אם היא חשבה שזה אבא שלנו (בכל זאת היא נמוכה, אז היא ראתה רק את הרגליים שלו ולא שמה לב שזה לא אבא), אבל היא התעצבנה עלי ולא הסכימה לדבר איתי....
אח"כ, סיפרתי את זה למשפחה שלי, והיא התחילה להתעצבן ולצרוח, ממש כמו בנאדם מבוגר אחרי שקוראת לו פאדיחה...
כתבתי את זה פה, סתם כדי להראות שפאדיחות זה לא רק שטויות של מבוגרים... תמיד חשבתי שפאדיחות זה דברים שאנשים יוצרים לעצמם, כי בעצם מה שקרה זה לא כזה ביג דיל ורק הם עושים מזה עניין... אבל המקרה הזה מוכיח לי שלא.. אפילו ילדים קטנים מרגישים אי נעימות גדולה אחרי דבר כזה.